פיגוע מיקוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פיגוע מיקוח הוא פיגוע שבו מפגעים חמושים משתלטים בכוח על קבוצת אזרחים והופכים אותם לבני ערובה, במטרה להשתמש בהם כדי להגיע להישגים פוליטיים כנגד משטר מסוים - לרוב כדי לשחרר את חבריהם מהכלא.

בפיגועי מיקוח אזרחים נמצאים ימים רבים בתנאים פיזיים קשים ובלחץ מנטלי גבוה בשל אי הוודאות לגורלם. לעיתים תוך כדי ההשתלטות או פעולות החילוץ נהרגים אזרחים. בדרך כלל הטרוריסטים מאיימים כי אם תביעותיהם לא ימולאו יוצאו האזרחים להורג. לרוב בפיגועים מסוג אלו השלטונות לא נענים לדרישות החוטפים ומפעילים יחידות מיוחדות לשחרר את האזרחים. לעיתים קורה כי הממשלות נכנעות או מתפשרות עם החוטפים.

תחילתם של פיגועי המיקוח המפורסמים היו בשנות השבעים בסדרת פעולות של ארגוני טרור פלסטינים נגד ישראל, במהלכם נחטפו מספר מטוסים ונשבו בני ערובה גם בפעולות קרקעיות בישראל, באסון מעלות ובמלון סבוי.

ארגוני טרור צ'צ'ניים הצליחו להביא את פיגועי המיקוח לסדרי גודל גבוהים כאשר החזיקו בשני אירועים נפרדים מעל 800 איש כבני ערובה, אבל בכל המקרים הללו לא הצליחו להגיע לתוצאות מכיוון שהמשטר הרוסי בניגוד למשטרים מערביים היה נכון להקריב אזרחים רבים ולא להיכנע לדרישות החוטפים.

פיגועי מיקוח מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוס סבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 במאי 1972 - חטיפת מטוס סבנה - כוון כנגד ישראל - בפעולת חילוץ שהצליחה, נפצעו שלושה נוסעים, אחת מהן מתה מפצעיה.

אולימפיאדת מינכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בספטמבר 1972, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן במהלכו טרוריסטים מארגון "ספטמבר השחור" שבו את אחד-עשר חברי משלחת ישראל לאולימפיאדת מינכן - כוון כנגד ישראל - בפעולת החילוץ שנכשלה, נהרגו כל בני הערובה.

חטיפה לאנטבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני-4 ביולי 1976 - חטיפת מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנמל התעופה בן-גוריון לפריז. המטוס נחטף לאנטבה באוגנדה, ושם דרשו החוטפים את שחרורם של 53 מחבלים. במבצע חילוץ צבאי שביצע צה"ל (מבצע יונתן) שוחררו 105 אזרחים, נהרגו כל המחבלים וכ-45 חיילים אוגנדים, ונהרגו שלשה נוסעים ומפקד כוח הפריצה, יונתן נתניהו.

פיגוע קו 300[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באפריל 1984 השתלטו ארבעה מחבלים פלסטינים כבני 18, שבאו מרצועת עזה, חמושים בסכינים, על אוטובוס בקו 300 של "אגד", שנסע מתל אביב לאשקלון. החוטפים החזיקו בנוסעי האוטובוס כבני ערובה ודרשו לשחרר תמורתם 500 מחבלים, אנשי פת"ח הכלואים בישראל. הם החזיקו ברשותם מזוודה וטענו כי מדובר במזוודת נפץ וכי לא יהססו לפוצץ אותה ולהרוג את הנוסעים. בדיעבד התברר כי המזוודה הייתה ריקה ומדובר היה באיום סרק. סיירת מטכ"ל השתלטה על המחבלים. שניים נהרגו ושניים נלקחו לחקירה וחוסלו אחר כך על ידי אנשי שב"כ. בפיגוע נהרגה חיילת צה"ל אירית פורטוגז.

אקילה לאורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־7 באוקטובר 1985, חטיפת ספינת נוסעים אקילה לאורו, בידי ארבעה טרוריסטים חמושים מארגון "החזית לשחרור פלסטין" של אחמד ג'יבריל. החוטפים תבעו את שחרורם של 50 מחבלים שהיו כלואים בישראל, אך לאחר משא ומתן עזבו את הספינה בלא כלום, לא לפני שרצחו את אחד הנוסעים.

אוטובוס האימהות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 במרץ 1988 חדרה לישראל ממצרים חוליה של שלושה מחבלים פלסטינים, אנשי פת"ח. הם חטפו רכב צבאי שהיו בו ארבעה קצינים בלבוש אזרחי. הקצינים, שלא היו חמושים, נמלטו מהרכב. המחבלים השתמשו ברכב הנטוש ונסעו לצומת ערוער שבנגב, שם השתלטו על אוטובוס, ואיימו לרצוח את נוסעיו, רובם עובדות של הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג), בזה אחר זה אם לא ישוחררו אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. יחידת הימ"מ של משמר הגבול השתלטה על המחבלים והרגה אותם. בפיגוע נהרגו שתי נשים וגבר מעובדי הקריה למחקר גרעיני.

תיאטרון מוסקבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

23 באוקטובר-25 באוקטובר 2002 - משבר בני הערובה בתיאטרון במוסקבה - 42 טרוריסטים השתלטו על כ-800 איש והחזיקו אותם כבני ערובה. כוון כנגד רוסיה - בפעולות החילוץ נהרגו יחד עם המחבלים 129 בני ערובה.

בסלאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

1 בספטמבר-3 בספטמבר 2004 - משבר בני הערובה בבסלאן - יותר מ-1000 איש בני ערובה, בקרב בין כוחות רוסיים לבין המחבלים נהרגו 31 מחבלים אך גם 331 אזרחים ו-13 חיילים רוסיים - כוון כנגד רוסיה.

המרכול בפריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

9 בינואר 2015 - הפיגוע במרכול היהודי בפריז - מחבל השתלט על מרכול יהודי בפריז והחזיק בו בני ערובה למשך כמה שעות, מתוכם 4 נהרגו.

מתקפת הפתע על ישראל ב-2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)

ב-7 באוקטובר 2023 חדרו לישראל מרצועת עזה למעלה מאלף מחבלים מחמאס והחלו לרצוח ולחטוף ישראלים רבים, רובם אזרחים. בשני מקרים לפחות, באופקים ובקיבוץ בארי, התבצרו החוטפים עם בני ערובה וניהלו משא ומתן עם כוחות הביטחון במסגרת פיגוע מיקוח. כוחות ימ"מ, החטיבה הטקטית של משמר הגבול וצה"ל שיחררו את 50 בני הערובה בקיבוץ בארי והרגו את 10 המחבלים החוטפים. באופקים ניהלה יחידת המשא ומתן של משטרת ישראל, בשיתוף כוחות מקומיים, משא ומתן עם המחבלים במשך כ-18 שעות, שבסופן כוח ימ"מ פרץ לדירה, שיחרר את שני בני הערובה שהיו בדירה וחיסל את המחבלים החוטפים, 3 לוחמים נפצעו בפעולה.