פיגועי מרץ 2016 בבריסל
 | |
| מבצעי הפיגוע בשדה התעופה כפי שנצפו במצלמות האבטחה | |
| תאריך |
22 במרץ 2016  |
|---|---|
| מקום |
 בריסל, בלגיה |
| מטרה | נמל התעופה של בריסל והמטרו של בריסל |
| קואורדינטות | 50°52′37″N 4°25′54″E / 50.876833333333°N 4.4315833333333°E |
| סוג | פיגועי התאבדות |
| נשק |
פצצות |
| הרוגים |
32 (נכון ל־22 במרץ 2016) |
| פצועים |
330 |
| מבצע |
 המדינה האסלאמית |
| מספר מפגעים |
5 |
 | |
  | |
בבוקר 22 במרץ 2016 אירעו שלושה פיגועי התאבדות בשני אתרים בבריסל בירת בלגיה. הראשון היה בנמל התעופה של בריסל, בו אירעו שני פיגועי התאבדות, וכשעה וחצי לאחר מכן התרחש פיגוע התאבדות בתחנת המטרו של בריסל. בשני הפיגועים נרצחו 32 אנשים,[1] נפצעו יותר מ-300 בני אדם ומתו שלושת המחבלים המתאבדים. ארגון הטרור המדינה האסלאמית נטל אחריות לפיגועים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות פיגועי נובמבר 2015 בפריז הכריזה בלגיה על הגברת הכוננות בגבולותיה עם צרפת. מאוחר יותר הודיעה על מעצרם של כ-5 חשודים בסיוע למחבלים. ב-18 במרץ 2016 עצרה משטרת בלגיה את סלאח עבד א-סלאם, מהחשודים העיקריים בתכנון הפיגועים בפריז.[2]
הפיגוע בנמל התעופה של בריסל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיגוע הראשון התרחש ב-8:15 בנמל התעופה של בריסל, בו אירעו שני פיגועי התאבדות; אחד ליד עמדת הצ'ק-אין של אמריקן איירליינס ובריסל איירליינס, ואחד ליד בית קפה של סטארבקס. 12 אנשים נרצחו, 35 נפצעו. דווח שלפני הפיצוצים נשמעו ירי וצעקות בערבית.
לפי גורמי החקירה בבלגיה, המחבלים התכוונו לפגוע בנוסעים מבלגיה, משאר אירופה וכן בנוסעים אמריקנים.[3]
הפיגוע בתחנת המטרו מאלבק[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשעה לאחר הפיגוע בנמל התעופה התפוצץ מחבל מתאבד נוסף בשעה 9:11 בקרון המרכזי ברכבת בעלת שלושה קרונות בתחנת המטרו של בריסל (אנ') מאלבק, סמוך לבנייני האיחוד האירופי. מיד לאחר הפיצוץ עצר הנהג את הרכבת ועזר לפנות את הנפגעים. בפיגוע נרצחו 16 בני אדם, 106 נפצעו, 17 מהם באורח קשה. בעקבות הפיגוע נסגרו בשעה 9:27 כל תחנות הרכבת בבריסל, והושבתו כל הרכבות המגיעות לבריסל מרחבי אירופה.
בעקבות הפיגועים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הפיגועים הועלתה רמת הכוננות והאבטחה בבלגיה ובכל אירופה, ובפרט בנמלי תעופה ברחבי אירופה, שם ננקטו צעדים דרסטיים של העלאת מספר החיילים והשוטרים המוצבים במקום במידה ניכרת, כמו גם הוספת ניידות שיטור רבות סביב בניני הטרמינל. שדה התעופה של בריסל נסגר להמראות ונחיתות, והופסקה כל פעילות התחבורה הציבורית בעיר. האבטחה בשדות התעופה בפריז ובפרנקפורט הוגברה וכמו כן הועלתה הכוננות בפריז ובלונדון. צרפת והולנד חסמו את המעברים היבשתיים לבלגיה, ובריטניה פרסמה אזהרת מסע לבריסל.
במהלך מסיבת עיתונאים בירדן שהתקיימה באותו יום בצהריים עם שר החוץ הירדני, הגיבה שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני על הפיגועים בבריסל שהתרחשו באותו בוקר, והפסיקה את מסיבת העיתונאים לאחר שפרצה בבכי.[4]
הרשויות בבלגיה מסרו, כי בעקבות הפיגוע בנמל התעופה והנזק הרב שנגרם למקום, יישאר נמל התעופה סגור למשך שבוע לפחות, צעד שע"פ כלכלנים בכירים יגרום[דרושה הבהרה] להפסדים של עשרות מיליוני אירו לחברות התעופה ולעובדים בנמל, ובסופו של דבר תצטרך ממשלת בלגיה לשאת בהוצאות ולפצות את כל אלו שניזוקו מהמהלך.
רשות שדות התעופה בישראל החליטה לאסור נחיתת מטוסים מאירופה בישראל, איסור שבוטל לאחר כשעה.[5]
בתקשורת דווח שדאעש לקח אחריות על הפיגועים.[6]
עדות שמסר נהג המונית שהסיע את המחבלים לנמל התעופה הביאה לזיהוי שניים מהמחבלים המתאבדים: האחים איברהים וחאלד אל-בקראווי.[7] המחבל השלישי, שנמלט משדה התעופה מיד לאחר הפיגוע, נתפס יומיים לאחר מכן ב-24 במרץ, אולם רק ב-26 במרץ הוא זוהה בוודאות כמחבל השלישי, וזאת לאחר ניתוח התצלומים ממצלמות האבטחה של נמל התעופה. למרבה ההפתעה, ב-28 במרץ הודיע התובע הכללי של בלגיה כי ע"פ נתונים נוספים התברר שהאיש אינו קשור כלל לפיגוע, והוא שוחרר לביתו. בתקשורת העולמית הוצג כל העניין כמחדל מודיעיני מתמשך של הרשויות בבלגיה, שטרם הצליחו לפענח כראוי את זהות המחבלים ולהניח עליהם את ידן.[דרוש מקור]
ב-16 באפריל הודיעה שרת התחבורה של בלגיה, ז'קלין גלאן, על התפטרותה עקב ליקויי האבטחה בנמל התעופה.[8]
תגובות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לתהודה עולמית זכתה תגובתו של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כ"ץ, שאמר: "אם בבלגיה ימשיכו לאכול את השוקולד, ואם ימשיכו ליהנות מכל החיים ולהיראות ליברלים ודמוקרטים גדולים, ולא יגדירו שחלק מהמוסלמים שיושבים שם מארגנים טרור - הם לא יוכלו להילחם בהם".[9]
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הציג את משנתו הפוליטית ביחס לטרור העולמי, ואמר: "שרשרת ההתקפות מפריז לסן ברנרדינו, לאיסטנבול, לחוף השנהב, ועכשיו לבריסל – וההתקפות היומיות בישראל הן חלק מהתקפה מתמשכת נגד כולנו. זה לא שאנו יכולים להציע להם את בריסל, איסטנבול, קליפורניה או אפילו את הגדה המערבית. זה לא יספק את הרצונות שלהם. כי מה שהם מחפשים זה רק את השמדתנו והשליטה המלאה שלהם. הדרישה הבסיסית שלהם היא שאנו פשוט ניעלם. אז חבריי – זה לא יקרה. הדרך היחידה להביס את הטרוריסטים היא להילחם בהם יחד."[10]
שר הביטחון, משה יעלון, תיאר את הפיגועים: "זו מלחמת עולם שלישית נגד ערכינו ההומניים המשותפים".[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יניב חלילי, 3 פיצוצים, 34 הרוגים. היום השחור של בלגיה, באתר ynet, 23 במרץ 2016
שלמה פפירבלט, הסורק התקלקל, כוח האדם לא הספיק והסיוע לא בא: כך כשלה בלגיה במניעת הפיגועים, באתר הארץ, 9 במאי 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Death toll from Brussels attacks rises to at least 34.
- ^ דור גליק, נדב איל ומיכל קריסטל, לאחר מרדף של 4 חודשים: נעצר החשוד העיקרי בתכנון הפיגועים בפריז, באתר nana10, 18 במרץ 2016
- ^ סוכנויות הידיעות, חקירת הפיגוע בבריסל: "המחבלים רצו לפגוע ביהודים ובישראלים", באתר וואלה!, 24 בינואר 2017
- ^ ynet, פיגועי בריסל: שרת החוץ האירופית פרצה בבכי, באתר ynet, 22 במרץ 2016
- ^ יותר מ-30 הרוגים ו-190 פצועים בפיגועים בבריסל; דאעש נטל אחריות, באתר כלכליסט, 22 במרץ 2016
- ^ דאעש קיבל אחריות על הפיגועים בבריסל ואיים: "צפויים ימים שחורים", באתר וואלה!, 22 במרץ 2016
- ^ יניב חלילי, אחים לטרור: אחד התפוצץ בנמל תעופה, השני במטרו, באתר ynet, 23 במרץ 2016
- ^ שלמה פפירבלט, דו"ח על מחדלים בנמל התעופה בבריסל הוביל להתפטרות שרת התחבורה הבלגית, באתר הארץ, 16 באפריל 2016
- ^ השר כץ: אם בבלגיה ימשיכו לאכול שוקולד, לא יוכלו להילחם בטרור, באתר וואלה!, 23 במרץ 2016ישראל כץ הגיע לכותרות ברחבי העולם: "האשים את הבלגים 'אוהבי השוקולד' במתקפת הטרור", באתר מעריב אונליין, 23 במרץ 2016
- ^ אורלי אזולאי ואיתמר אייכנר, נתניהו: "גם אם ניתן את בריסל והגדה זה לא יספיק למחבלים", באתר ynet, 22 במרץ 2016
- ^ חזקי עזרא, יעלון: זו מלחמת עולם שלישית, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2016
