פורשה 919 הייבריד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פורשה 919 הייבריד
Porsche 919 Hybrid
מאפיינים כלליים
יצרן פורשה
שנות ייצור 2014
מודל קודם פורשה 911GT1
מודל אחריו Porsche 963 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווג מכונית מרוץ
פלטפורמה הנעה אחורית, כפולה בשילוב מערכת KERS
אורך 4,650 מ"מ
רוחב 1,900 מ"מ
גובה 1,050 מ"מ
משקל 870 ק"ג
מפרט טכני
מנוע 2,000 סמ"ק V4 + מנוע חשמלי, 900 כ"ס משולב
הילוכים רציפה 7 הילוכים בתפעול הידראולי
מהירות מרבית 350 קמ"ש בקירוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פורשה 919 הייבריד היא דגם של מכונית מרוץ היברידית מתוצרת חברת פורשה המתחרה בקטגוריה העליונה (LMP1) באליפות העולם במרוצי סיבולת ובכללם מרוץ 24 השעות של לה מאן.

ה-919 היא מכונית האבטיפוס למרוצי מכוניות הראשונה המיוצרת על ידי פורשה מאז מכונית ה-RS ספיידר אשר הוצגה בשנת 2005, ומכונית האבטיפוס הראשונה המיוצרת על ידי פורשה אשר מיועדת להתחרות בקטגוריה הבכירה LMP1 מאז מכונית הפורשה 911 GT1 משנת 1998.

למכונית מנוע טורבו ארבעה צילינדרים בנפח 2.0 ליטרים לצד מערכת היברידית המבוססת על סוללת ליתיום-יון, בעלת שתי מערכות לאגירת אנרגיה שונות[1]. המכונית ערכת את מרוץ הבכורה שלה ב-17 באפריל 2014 במרוץ 6 השעות של סילברסטון באנגליה בפתיחת עונת המרוצים של עונת 2014.

המינוח 919[2] מתייחס כמחווה למכונית הפורשה 917 המצליחה אשר הניבה לחברת פורשה את ניצחונה הראשון במרוץ לה מאן בשנת 1970, ניצחון אשר הושג על ידה גם בשנה שלאחר מכן, ולמכונית העל של החברה הפורשה 918.

פיתוח (2012-2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 ביוני 2012 פרסמה חברת פורשה הודעה ראשונית על "משימה 2014", תוכנית אשר בכוונתה לייצר מכונית LMP1 אשר תתמודד עבור החברה בשנת 2014 בקטגוריה הבכירה ביותר באליפות העולם במרוצי הסיבולת של הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) ובעיקרם מרוץ 24 השעות של לה מאן לראשונה מאז שנת 1998. עוד פורסם כי טימו ברנהרד ורומן דיומא ישמש כנהגי הפיתוח. כשנה לאחר הכרזה זו הושלמו הבדיקות הראשוניות של מרכב המכונית, כאשר ב-10 דצמבר 2013 בוצעו הבדיקות הסופיות ובוצעה נהיגת המבחן במכונית לאורך 600 ק"מ בפורטוגל על ידי נהג הפורמולה 1 האוסטרלי מארק ובר[3]. חשיפתה הרשמית של מכונית הייצור הייתה ב-14 בדצמבר 2013. בפרויקט פיתוח המכונית השתתפו כ-230 איש, מהם 150 מהנדסים[4].

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכונית הפורשה 919 מנוע V4 טורבו בנזין בהזרקה ישירה בנפח 2.0 ליטרים אשר הספקו כ-500 כ"ס ב-9000 סל"ד המניע את הגלגלים האחוריים, לצד מנוע חשמלי אשר הספקו 394 כ"ס (246 כ"ס בשנת המודל 2014) המניע את הגלגלים הקדמיים.המכונית מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 2.0 שניות, ותוך 4.5 שניות מ-0 ל-200 קמ"ש ומ-0 ל-300 קמ"ש תוך 8.4 שניות. מנוע הבנזין פועל תחת תוכנת ניהול מנוע של חברת בוש ולו עוקת שימון יבשה.

ל-919 מערכת היברידית מבוססת סוללת ליתיום-יון נוזל מקורר ובאפשרותה לאחסן במהלך כל הקפה במרוץ לה מאן עד 6 מגה-ג'ול של אנרגיה (1.7 קילו ואט-שעה) בשנת הדגם 2014, ו-8 מגה-ג'ול[5] בשנת הדגם 2015, זאת על ידי שתי מערכות לאגירת אנרגיה שונות: מערכת בלימה רגנרטיבית (הממירה את אנרגיית הבלימה לאנרגיה חשמלית) ומערכת אגירת גזי הפליטה של המנוע באמצעות טורבינה וגנרטור חשמלי.

במרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

919 במהלך מרוץ לה מאן 2014

הפורשה 919 ערכה את הופעת הבכורה שלה בשנת 2014 במרוץ 6 השעות של סילברסטון באנגליה. מכונית ה-919 מס' 20 של הנהגים טימו ברנהארד, ברנדון הארטלי ומארק ובר סיימה במקום השלישי במרוץ, כאשר מכונית ה-919 מס' 14 של הנהגים רומן דיומא, ניל יאני ומארק לייב נאלצה לפרוש מן המרוץ לאחר 30 הקפות.

במהלך מרוץ 24 השעות של לה מאן בשנת 2014 הגיעה מכונית ה-919 מס' 20 בידי מארק ובר עד כדי מרחק דקה אחת הפרש ממכונית האאודי R18 e-tron מס' 1 המובילה את המרוץ כשעה וחצי לפני סיומו. עקב כשל במבנה המכונית נאלצה לסור לרחבת הטיפולים ממנה לא היה באפשרותה לחזור למרוץ, כאשר מכונית ה-919 מס' 14 סבלה מבעיה זהה וסיימה במקום ה-11 בדירוג הכללי.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורשה חידשה ושדרגה את ה-919 לעונת המרוצים השנייה שלה כאשר בין-85% ל-90% מן הרכיבים והחלקים של המכונית הוחלפו לחדשים. לאחר שדרוגים אלו ירד משקל המכונית (ללא נוזלים וללא נהג) ל-870 ק"ג, בנוסף קיבולת אחסון האנרגיה במהלך כל הקפה במרוץ לה מאן עלתה מ-6 מגה-ג'ול ל-8 מגה-ג'ול. בשנה זו ניצחה פורשה במרוץ לה מאן לאחר שהשיגה את המקומות 1-2. ניצחון זה הושג לראשונה מאז 1998 והוא ה-17 במספר של החברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]