פורים סרגוסה

פורים סרגוסה הוא יום הודאה המצוין בי"ז וי"ח בשבט, כדי לציין נס שאירע ב-1380 או 1420 לאחת מהקהילות היהודיות באיטליה או בספרד. חלק מהמקורות משייכים את הנס ליהודי סירקוזה בסיציליה שבאיטליה, ואילו מקורות אחרים טוענים כי הנס התרחש לקהילה היהודית בסרגוסה שבספרד.

כימי הודאה אחרים דומים הנחגגים בקהילות שונות, גם אירוע זה נקרא בשם פורים שני. אירועי הנס בסרגוסה נכתבו במגילה מיוחדת הנקראת באופן חגיגי ביום החג.

אירועי הנס

האירוע התרחש בעיר סרגוסה בספרד (אז בממלכת אראגון היום במחוז סרגוסה), בשנת ה'ק"ם או ה'ק"ף, בימי פדרו הרביעי או אלפונסו החמישי בהתאמה. מסופר כי כאשר היה המלך, שבלשון המגלה נקרא בשם סארגוסאנוס, מגיע אל העיר, היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה משנים עשר בתי הכנסיות שבעיר. בשלב מסוים, החליטו רבני הקהילה כי כדי לשמור על קדושת הספרים, קבלת הפנים תהיה רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, וספרי התורה עצמם יישארו בבתי הכנסת. מומר בשם מרקוס שמע על העניין והלשין על כך למלך. המלך זעם על כך, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה. הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו, יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר.

מסופר, כי בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל שנים עשר גבאי בתי הכנסת השונים, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. למחרת, כאשר ציווה המלך במפתיע לפתוח את נרתיקי הספרים, נמצאו הספרים בתוכם. המלך ציווה לתלות את מרקוס, והקהילה היהודית נצלה.

מנהגים

סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה, בחלקם בי"ז בשבט ובחלקם בי"ח בו. כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר, בכל פעם שנקרא שמו של מרקוס המומר נהוג להשמיע רעש רב באמצעות רעשנים וצעקות. בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה שבמרכז העיר ירושלים נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מנהג ייחודי זה שורשו בנס סרגוסה.^{[דרוש מקור]}

לקריאה נוספת

• יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, כרך ו: פורים, תל אביב: הוצאת אגודת עונג שבת (אהל שם) על יד דביר, תשי"ט-1959, עמ' 314.

קישורים חיצוניים

• פורים סרגוסה בספר ספורים נפלאים מאת הרב יוסף הלל קעניג, באתר Hebrew Books.
• על עוד חגי פורים מיוחדים, ב-Jewish Encyclopdia.