פורום קהלת
 | |
| התאגדות | עמותה |
|---|---|
| תחום | ממשל ומשפט |
| מדינה |
 ישראל |
| מטה הארגון | ירושלים |
| יושב ראש | פרופ' משה קופל |
| מנכ"ל | עו"ד מאיר רובין (נריה) |
| תקופת הפעילות | ה'תשע"ב, 2012 – הווה |
| http://www.kohelet.org.il/ | |
פורום קהלת למדיניות הוא עמותה ישראלית המגדירה את עצמה כ"מכון מחקר ומעשה בלתי-מפלגתי".[1] המטרה המוצהרת של הפורום היא לפעול "להבטחת עתידה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, לחיזוק הדמוקרטיה הייצוגית, הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי".[2] לפורום תפיסת עולם ליברלית-קלאסית מבחינה כלכלית,[3] ימנית מבחינה מדינית-ביטחונית, ושמרנית מבחינה חברתית.[4] תקציב העמותה מגיע רובו ככולו מתרומות מחו"ל.[5]
הפורום הוקם בראשית 2012 על ידי פרופ' משה קופל, העומד בראשו. חברים בו, בין השאר, החוקרים פרופ' אמריטוס אברהם דיסקין (מדע המדינה), פרופ' אבי בל, פרופ' גידי ספיר, פרופ' יובל סיני, ד"ר אביעד בקשי (משפטים), ד"ר אשר מאיר וד"ר מיכאל שראל (כלכלה), לשעבר הכלכלן הראשי של משרד האוצר.[6]
חברי העמותה מקדמים את המלצותיהם על ידי עריכת כנסים, פרסום מאמרים, ראיונות לתקשורת וייעוץ, מפיקים ניירות מדיניות, עורכים מחקרים[7] ועוסקים בשדלנות מול מקבלי ההחלטות. בראיון עם קופל אמר כי "הדבר החשוב הוא לשלוט בטקסט ולתת קרדיט לכולם מלבד לעצמך".[8]
לובי למען הרפורמה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פורום קהלת עסק במשך מעל עשר שנים בתכנון ולובי למען הרפורמה המשפטית, ויישום התוכנית החל בינואר 2023.[9] הרפורמה גרמה טלטלה והתנגדות רחבת ממדים בישראל. משה קופל, מייסד ויו"ר הפורום, אמר בריאיון בסוף מרץ 2023 כי הפורום מנסה מזה 11 שנה לקדם בקרב קובעי מדיניות את הרעיונות הכלולים ברפורמה, בהצלחה מוגבלת, אולם שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן קיבלו את רעיונותיהם באהדה, כיוון שהתעניינו בקידום רפורמה במערכת המשפט כבר קודם לכן.[10] העיתון ניו יורק טיימס העריך כי הרפורמה המשפטית היא תוצר של רעיונות אמריקאיים במקורם שקודמו על ידי קהלת במימונם של תורמים כמו המיליארדר האמריקאי ארתור דנצ'יק, אחד התומכים העיקריים בפעילות הפורום.
במסיבת העיתונאים שבה הציג את הרפורמה הודה חבר הכנסת לוין לאביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, על הסיוע המשפטי שהעניק בנושא. בקשי גם מונה על ידי מפלגת הליכוד כאחד מהנושאים והנותנים על חוקי הרפורמה במשא ומתן שהתקיים בבית הנשיא.[11][12]
חברת הכנסת קטי שטרית הזכירה בריאיון בנוגע לרפורמה כי חברי הליכוד קיבלו מה שכינתה "תוכנייה מפורום קהלת" שבה הוסברו עיקרי התוכנית. בנוסף, חבר הכנסת לוין נפגש עם נציגי הפורום לפחות תריסר פעמים בין 31 בינואר ל-8 במרץ 2023 בנוגע לחקיקת הרפורמה המשפטית ולתיקונים בחקיקה הנוגעת לרפורמה. בפגישה ב-8 במרץ עם נציג קהלת בקשי נכחו גם שר האוצר סמוטריץ' ויו"ר ועדת חוקה רוטמן בנוסף ללוין.[13][14][15]
באוגוסט 2023 פורסם בערוץ 12 כי גורמים בפורום קהלת העבירו ביקורת חריפה על השר לוין, בטענה שגישתו הבלתי מתפשרת הרחיקה את האפשרות לרפורמה מזדחלת במערכת המשפט.[16]
עמדות הפורום[עריכת קוד מקור | עריכה]
משפט ומינהל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לעמדת הפורום, חוות דעתם של היועצים המשפטיים לשרים ולממשלה צריכה להיחשב כייעוץ בלבד ולא כפסיקה מחייבת.[17] כמו כן, תומך הפורום בצמצום מרחב השפיטות וזכות העמידה בעתירות לבג"ץ, כפי שהיה נהוג עד שנות השמונים.[18]
הפורום המליץ "להעמיד לרשות כל שר כמה משרות ליועצים מקצועיים ולמנהלים בכירים". תפקידן של משרות אמון אלו יהיה לייעץ לשר ולסייע לו ולמנכ"ל "לנהל את המשרד בשירות מדיניותו של השר".[19]
בחוות דעת משפטית שפרסם הפורום בזמן מגפת הקורונה נטען כי אף שהגבלת חופש ביטוי פוליטי מחייבת זהירות וריסון מרביים, אין בסיס לטענת היועץ המשפטי לממשלה, שהממשלה מנועה באופן קטגורי מלקבל החלטות על הגבלת הפגנות פוליטיות.[20]
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורום סבור כי המאבק ביוקר המחיה צריך לכלול צעדים כמו פתיחת שוק המזון ליבוא חופשי; סגירת הקרטלים הממשלתיים בתחום המזון; צמצום מונופולים ממשלתיים; ביטול מעמד האגודות העות'מאניות ודרישה לשקיפות מלאה; תחרות בשוק החשמל; ואיחוד הגבייה של הביטוח הלאומי עם גביית מס ההכנסה.[21]
מרכיב נוסף שחיוני לדעתם למאבק ביוקר המחיה הוא צמצום כוחם של ועדי העובדים בישראל.[21] לדעתם, הצעדים הנדרשים כדי ליצור איזון ראוי בין הגנה על זכויות עובדים לבין זכויות המעסיקים והצרכנים כוללים, בין היתר: איסור על שביתת הזדהות; איסור על שביתה פוליטית (כלומר כזו שאינה עוסקת בתנאי העבודה); זכות לעובד שלא להיות מאוגד בוועד עובדים; העלאת רף ההסכמה להתאגדות משליש לחצי; איסור שביתה בחוק בשירותים חיוניים, כדוגמת בתי חולים, אספקת חשמל ותחבורה ציבורית, ויצירת אפיקים אחרים לניהול משא ומתן וסכסוכי עבודה בגופים אלו.[22]
הפורום סבור שהשתלבות חרדים בעבודה ובהכנסה חיונית לשגשוג הכלכלי-חברתי בישראל. לדעתם, על מנת שהשתלבות זו תתרחש, על מאפייני ההשכלה של חרדים לכלול, בין היתר, מיומנויות בסיסיות הנדרשות בשוק העבודה.[23]
לעמדת הפורום, הטענות בעד סבסוד ענף התיירות שגויות, והסבסוד אף עלול להוביל לעיוות תמריצים, ולכן בטווח הקצר יש לצמצם את הענף ולהשקיע בהכשרה מחדש של חלק מהעובדים, או להתנות את הסיוע לענף בהסכמתו לרפורמה. בטווח הארוך, הפורום ממליץ לאחד את משרד התיירות תחת משרד הכלכלה, וכן לבטל את הפטור ממע"מ באילת, את מע"מ האפס לשירותי תיירות לתיירים זרים, את הטבות המס הניתנות לבתי מלון, את סבסוד הטיסות הזרות לאילת והטבות עקיפות שונות.[24]
הפורום המליץ על הגבלת משך הזכאות לדירה במסגרת הדיור הציבורי לשבע שנים ועל ביטול ההנחות לרכישת דירה ציבורית לזכאים שכבר מתגוררים בה, והחלפתן במדיניות של רשת ביטחון סוציאלית או סיוע בשכר דירה.[25] הפורום מתנגד לתמיכה ממשלתית בפרויקטים להשכרה ארוכת טווח כיוון שלעמדתו עלות התמיכה גבוהה מהתועלת לציבור. הפורום גם מתנגד לפיקוח כלשהו על מחירי השכירות בישראל.[26]
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורום הציע להחיל אגרת גודש וכן לאפשר התפתחות תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות הסרת חסמים לחברות נסיעה שיתופית דוגמת אובר.[27] בתגובה לדו"ח של משרדי האוצר, התחבורה וגורמים ציבוריים נוספים בנושא היתכנות הקמת רשת מטרו בגוש דן,[28] המליץ הפורום על בחינה יסודית מחדש של היוזמה נוכח עלותה הגבוהה. בנוסף קרא שוב להחלת אגרות גודש וכן לביטול סבסוד חנייה לתושבי הרשות המקומית שבה נמצא מקום החנייה ולביטול הטבות המס על חנייה שמספקים מעסיקים לעובדיהם. לטענת הפורום, צעדים אלו יפחיתו את הביקוש לחנייה, את מספר הנסיעות הפרטיות ואת שיעורי הבעלות על רכב, בעיקר בגוש דן.[29]
חינוך והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורום המליץ לבטל את הפיקוח הפדגוגי והתקציבי של משרד החינוך על בתי הספר, במה שהוא מכנה "הגברת האוטונומיה הניהולית והחינוכית" שלהם. בנוסף, המליץ הפורום לאפשר בחירה בין בתי ספר על ידי ההורים, לשנות את אופן העברת המשאבים לבתי הספר ולאפשר פתיחה נרחבת של בתי ספר פרטיים. לטענת הפורום, צעדים אלה ישפרו את היעילות, ההוגנות וקלות הפיקוח.[30][31]
הפורום גורס כי לא הוכח שהגידול הניכר בשיעור ההשכלה הגבוהה בישראל תורם לשוויון הזדמנויות ולצמצום פערים, ולפיכך המליץ להפחית את התמיכה במסלולים אקדמיים שבהם ישנה התאמה נמוכה בין השכלה גבוהה ליתרון בשכר, ולהפנות תקציבים לחיזוק מערך ההכשרה המקצועית. כך למשל המליץ הפורום לבטל את הדרישה לתואר אקדמי כתנאי לקבלת רישיון במקצועות פארא-רפואיים כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה, בין היתר במטרה להפחית את עלויות ההכשרה וכן לקדם שילוב של גברים מהמגזר החרדי בתחומים אלו.[32]
כמו כן, הציע הפורום לבחון מחדש את תוספות השכר האוטומטיות במגזר הציבורי לבעלי תארים אקדמיים, ולייחד את התוספות ללימודים שיימצאו רלוונטיים לשיפור התפקוד המקצועי.[33] הפורום המליץ על ביטול הסבסוד המוענק למסגרות חינוכיות עבור תינוקות ופעוטות מלידה ועד גיל 3, למעט זה הניתן למסגרות שבהן שוהים פעוטות בסיכון.[34]
תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורום תומך בהקטנת מספר הקולנוענים המקצועיים במועצת הקולנוע, בהעברת השליטה בקרנות התמיכה בקולנוע למשרד התרבות ובחיזוק האלמנט המסחרי בקולנוע הישראלי.[35] כמו כן, בעקבות כשלים מבניים שזיהה, הפורום המליץ להקים חברה ממשלתית שתרכז את ניהול כל האתרים ההיסטוריים מהעת העתיקה ועד ימינו, תופרד מגופי התכנון והפיקוח, עיקר הכנסתה תנבע מרווחיות האתרים, ותידרש להוכיח עמידה ביעדים כדי לקבל מענקים ממשלתיים.[דרוש מקור]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנס קהלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפורום עורך מעת לעת כנסים בנושאי משפט וממשל בישראל, בהשתתפות אקדמאים, שרים, חברי כנסת, משפטנים ועובדי ציבור בכירים.
הכנס הראשון התקיים בשנת 2014, ועסק בשאלת אופייה של ישראל כמדינת לאום. בכנס השתתפו בין השאר השרים נפתלי בנט, ציפי לבני, גדעון סער ושי פירון, שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא, חברי כנסת ואנשי אקדמיה.[36]
כנסים נוספים עסקו ביחסי הממשלה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה, ובחוק הלאום. בכנסים השתתפו בין השאר יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין, שרי משפטים, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשניו,[37] מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר, היועץ המשפטי לכנסת איל ינון, פרקליט המדינה שי ניצן, פרופסורים, שרים וחברי כנסת.[38][39]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2023 פרסם הפורום 89 ניירות מדיניות במגוון נושאים המעסיקים את החברה הישראלית, למשל בנושאי תכנון ובנייה, דמי חסות (פרוטקשן), יוקר המחיה, השכלה גבוהה, פיקוח על הכנסת והממשלה, ארגוני עובדים, תחבורה, רשויות מקומיות, חינוך, הגירה ועלייה, עסקים קטנים, חרדים, משפט, בריאות, שוק העבודה, תיירות, אסדרה (רגולציה), מיסוי, תרבות, משילות ואונר"א.
הניירות מיועדים למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב, וכוללים סקירות, ניתוחים, מחקר השוואתי והמלצות. הפורום פרסם גם מספר חוברות, שרובן סוקרות את תמונת המצב הכלכלית של מדינת ישראל. צוות הפורום מפרסם באופן קבוע מאמרי דעה בנושאים שעל סדר היום הציבורי בכלי תקשורת בארץ ובעולם, ומעסיק עורכים בתשלום, שתפקידם לערוך בוויקיפדיה.[40][41][42]
פעילות בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מהקידום המעשי של המלצות הפורום, חבריו מוזמנים לעיתים להשתתף לצד מומחים שונים בדיונים של ועדות הכנסת. כך, למשל, חברי הפורום הופיעו בדיונים על חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי (חוק הלאום),[43] שאחת הטיוטות הראשוניות שלו נוסחו על ידי יו"ר הפורום, מספר שנים לפני הקמתו.[44] חברי הפורום הופיעו גם בדיונים על הרפורמה המשפטית, על הצעת חוק הרפורמה בחברת החשמל,[45] ועל הצעת חוק הפיקוח על מעונות היום.[46]
הליכים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחלקת הליטיגציה של הפורום ייצגה מספר נפגעים בתובענות ייצוגיות אזרחיות, הגישה מספר עתירות לבג"ץ, וביקשה פעמים מספר לסייע לבית המשפט כידיד בית משפט.[47]
- פורום קהלת ביקש להצטרף כידיד בית המשפט בשְלוש העתירות שהוגשו נגד תיקוני החוק למניעת הסתננות בשנים 2013–2015. הפורום טען נגד ביקורת שיפוטית על חקיקה המתבססת על נורמות של המשפט הבין-לאומי, ולטובת התחשבות בשיקולים דמוגרפיים ולאומיים בביקורת חקיקה. בית המשפט הכריע בעתירות מבלי לצרף את הפורום.[48]
- בנובמבר 2017 עתר פורום קהלת נגד תוכנית החומש של המועצה להשכלה גבוהה בעניין עיצוב מסלולי השכלה גבוהה נפרדים לאוכלוסייה החרדית. הפורום טען כי למל"ג אין סמכות להגביל את קהל היעד שיוּתר לו להשתתף במסלולים אלה, וכי אין לקבל את ההנחה כי כל הפרדה פוגעת בנשים.[49] העתירה נדחתה פה אחד.[50]
- במאי 2018 הגיש הפורום לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה ייצוגית בסך של 4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות החדשה, בבקשה להורות לה להשיב לחבריה כספים שגבתה מהם שלא כדין.[51] באפריל 2019 התביעה נדחתה על הסף פה אחד בהרכב של שלושה שופטים בנימוק שהיחסים בין ההסתדרות ומשלמי מיסיה אינם יחסי עוסק־לקוח או יחסים בעלי אופי צרכני.[52] במאי 2021, לאור הערת בית המשפט העליון כי אינו מביע עמדה בנוגע לאפשרות לתבוע את ההסתדרות כרשות, הגיש הפורום את התובענה הייצוגית בשנית, בסך 1.35 מיליארד ש"ח, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.[53] גם תובענה זו נדחתה על הסף.[54]
- ביולי 2018 עתר פורום קהלת נגד החלטת שר האנרגיה להטיל את עלויות הרפורמה במשק החשמל הנוגעות להטבות שהובטחו לעובדי חברת החשמל על תעריף החשמל שמשלם הצרכן. בדצמבר 2018 העתירה נדחתה על הסף, כשבית המשפט קיבל את טענת המדינה כי לאחר שהכנסת תיקנה את חוק משק החשמל לא ניתן עוד לטעון נגד החלטת השר, אף שתיקון החקיקה לא נגע בשאלת מקור מימון העלויות.[55]
- בדיון בתובענה ייצוגית המתנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שבו נתבעת חברת וולט להכיר בשליחיה כשכירים, ייצגו עורכי דין מפורום קהלת חמישה שליחים המתנגדים לתובענה כיוון שהם מעדיפים להיחשב עצמאים.[56][57] התביעה הוכרה לבסוף כייצוגית למרות ההתנגדות.[58][59]
- בשנת 2019 ביקש הפורום להצטרף כידיד בית המשפט בתיק ערעור שנידון בבית המשפט העליון בעניין חברה שסירבה למכור דירה לערבי עקב הלאום שלו. הפורום הביע עמדה עקרונית – נגד עמדתה החולקת של האגודה לזכויות האזרח – שחוק איסור הפליה במוצרים לא הוחל על מקרקעין בכוונת מכוון, ואין להחיל אותו בניגוד לכוונת המחוקק.[60] בית המשפט דחה את בקשת ההצטרפות של הפורום, ושל האגודה. בפסק הדין הפסידה החברה, אולם לא נתקבלה הלכה בעניין זה.[61]
- בשנת 2022 עתר הפורום נגד אישור הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון בטענה כי על פי חוק יסוד: משאל עם יש לקיים משאל עם לשם מימוש ההסכם. העתירה נדחתה.[62]
- בשנת 2022 הגיש הפורום עתירה לבג"ץ נגד רשות המסים ושר האוצר בטענה שהועברו כספים לרשות הפלסטינית שלא כחוק.[63]
פרשת בובות הקש בוויקיפדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 2023 התגלה שחוקר בקהלת יצר חמישה חשבונות שונים בוויקיפדיה העברית, כדי לדמות רוב שתומך בעריכותיו. הוא ערך בערך על פורום קהלת וביטל פסקאות ביקורת עליה, בנוסף לערכים אחרים הנוגעים לקהלת ולעמדותיה, כגון עילת הסבירות, ליברטריאניזם, שדלנות (לוביזם), זכות עמידה, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, יועץ משפטי ונאו-ליברליזם. בובות הקש ערכו גם בוויקיפדיה האנגלית ובוויקינתונים.[64] אנשי פורום קהלת הכחישו כי החוקר פעל מטעמם או בידיעתם. בובות הקש נחסמו לצמיתות בוויקיפדיה לאחר שנחשפו.[42]
צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפורום חברים, בין השאר, אקדמאים מתחומי המשפט, הכלכלה ומדעי המדינה וכן אישים בעלי היכרות וניסיון בתחום הפוליטי והציבורי. הפורום מעסיק מעל מאה חוקרים, רובם בעלי תואר ראשון או שני, וכן עומד בקשר עם ארגונים, חוקרים ומומחים שונים.[65]
יושב ראש הפורום הוא פרופ' משה קופל, לשעבר חבר המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן, ומחבר שותף בשתי הצעות טיוטה של חוקה לישראל.[66] מנכ"ל הפורום הוא עו"ד מאיר רובין (נריה).[67]
עמיתים בכירים בפורום הם פרופ' גדעון ספיר,[68] מרצה למשפט חוקתי באוניברסיטת בר-אילן ומחבר ספרים;[69] פרופ' אמריטוס אברהם דיסקין, לשעבר ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ויו"ר האגודה הישראלית למדע המדינה;[70] פרופ' אבי בל, חבר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת סן דייגו;[71] עו"ד צבי האוזר, מזכיר הממשלה לשעבר,[72] שפרש עם בחירתו לכנסת; ד"ר אשר מאיר, כלכלן בעל תואר דוקטור לכלכלה מ-MIT[73] והמשפטן פרופ' יובל סיני, לשעבר נשיא מכללת אורות ישראל.
בעמותה הועסקו במהלך 2022 78 עובדים בשכר וחמישה מתנדבים.[74]
מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי דיווחי העמותה לרשם העמותות, בשנת 2022 עמד מחזורה הכספי על כ־31.5 מיליון ש"ח, 95% ממנו ממקורו בחו"ל.[5] שני תאגידים הרשומים בארצות הברית מופיעים כתורמים - כ־29.2 מיליון ש"ח נתרמו דרך הקרן המרכזית לישראל וכ־820,000 ש"ח מקרן ידידי פורום קהלת.[75] בעבר קיבל הארגון תרומות גם מקרן תקווה.[76] העמותה לא קיבלה תרומות מישראל ואיננה ממומנת ממקורות ממשלתיים.[77][78]
חלק מהמימון הגיע מקרן Claws שהקימו ארתור דנצ'יק וג'פרי יאס, יהודים אמריקאים בעלי השקפת עולם ליברטריאנית.[79][80] את המימון לקהלת העביר ארתור דנצ'יק דרך קרן למימון מחקר רפואי.[81]
בראשית אוגוסט 2023, על רקע המחאה נגד הרפורמה המשפטית שקהלת פיתחה וקידמה, הודיע דנצ'יק שהוא מפסיק את תרומותיו לעמותה, משום ש"בעת הזו, הדבר הנחוץ ביותר למדינת ישראל, הוא איחוי השסעים ושיקום האחדות הלאומית".[82] גורמים המקורבים לדנצ'יק טענו כי ג'פרי יאס – שותפו העסקי שהוזכר לצד דנצ'יק כתורם מרכזי של קהלת – מעולם לא תרם לארגון.[83] מקהלת הגיבו שהתרומות לעמותה "הן מבסיס רחב ועולות כל הזמן".[84] כתוצאה מקיצוץ התרומות, באפריל 2024 הודיעה העמותה שהיא מפטרת כמחצית מהעובדים.[85][86]
פורום קהלת תומך כלכלית בעמותות הקואליציה למען אוטונומיה בחינוך ותחרות – התנועה לחירות בתעסוקה. כן תמך בעמותה בשם "הקרן לחברה האזרחית", שפעילותה מוזגה לתוך הפורום תחת השם "הפורום לחברה האזרחית".[87]
אבישי גרינצייג טען שהפורום תרם 100 אלף שקלים דרך גוף שלישי לרשימת "יוזמה – ציונות משפטית", שהתמודדה למועצת לשכת עורכי הדין ב-2023. הפורום הכחיש את הטענה.[88]
ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהיבט הכלכלי, נמתחה על הפורום ביקורת שהתנגדותו לדיור ציבורי לזכאים פוגעת במבקשי הדירות, הזקוקים לדירה בשביל היציבות והביטחון שרק דירה משלהם יכולה לספק, ונטען גם כי הפורום בחר מלכתחילה להשוות את מדיניות הדיור הציבורי בישראל רק לזו של מדינות שמדיניותן בנושא עולה בקנה אחד עם עמדותיו.[89][90][91]
ארנון בר דוד, יו"ר ההסתדרות, כתב בפוסט בפייסבוק כי הוא מתנגד למדיניות הפורום בנוגע לשכר מינימום ופיקוח על מעונות ילדים.[92]
פרופסור יוסי דהאן כתב כי נייר העמדה של הפורום בנושא הגבלת התאגדות עובדים וזכות השביתה[22] הוא "דל מאוד ומטעה מבחינה מחקרית", בין היתר כיוון שהוא נשען במידה רבה על פרסומים של גופים שמרנים-ליברטריאניים אחרים.[93] כמו כן, נטען שעמדת הפורום שסיוע ממשלתי למשפחות חד-הוריות מהווה תמריץ להימנע מחיים בזוגיות מתעלמת מהיתרונות – הכלכליים והחברתיים – הגלומים באורח החיים של משפחה דו-הורית.[94]
עורכת הדין ניצן כספי שילוני, המנהלת המשפטית של מרכז צדק לנשים, כתבה כי נייר העמדה שפרסם הפורום בנושא תלונות שווא ואלימות במשפחה כולל טענות שאינן נתמכות בסימוכין כלשהם ומתבסס על שימוש מוטעה ומטעה במסקנותיהם של מחקרים אחרים.[95]
בהיבט המשפטי, בעקבות הקידום של הרפורמה שהציג שר המשפטים יריב לוין בראשית שנת 2023 על ידי הפורום,[13][14][15][96][9][97] המחאה נגד הרפורמה הופנתה גם כלפי הפורום, וכללה אף את חסימת הכניסה למשרדיו בתיל ובשקי מלט והפגנה בתוכם.[98][99][89] מרכיבים שונים בטיוטה לרפורמה שהתפרסמה ספגו ביקורת גם מפרופ' גידי ספיר[100] וד"ר מיכאל שראל,[101] חברי הפורום. במרץ 2023 נטען ב"הארץ" כלפי הפורום כי אחד ממערכי השיעור שהופצו בקרב מורים בעקבות הרפורמה נכתבו על ידיו, אך לא לוו בלוגו המציין זאת.
בהיבט התקציבי, נטען כלפי הפורום כי הוא אינו שקוף ביחס לחלק ממקורות המימון שלו.[102]
הפורום מקדם חוקים לצמצום האקטיביזם השיפוטי, אך מגיש לבית המשפט עתירות שתלויות באקטיביזם שיפוטי. בכלל זה הפורום ממליץ לתת זכות עמידה בבית משפט רק למי שנפגעו ישירות מהחלטה של רשות כלשהי; בו בזמן הוא מגיש עתירות כנגד פעולות של רשויות מבצעות שלא הוא הנפגע הייחודי מהן, כדוגמת עתירה נגד רשות המסים ושר האוצר, על כך שהעברת מיסי יבוא לרשות הפלסטינית נעשית בניגוד לכוונת החוק.[63] בדומה לכך הפורום גורס שהחלטות מדיניות של הממשלה, כגון מדיניות חוץ וביטחון, אינן שפיטות,[103][104] ומגיש עתירות נגד החלטות ממשלה כאלה, כדוגמת עתירה נגד הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון שעליו חתם יאיר לפיד.[105]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורום קהלת
פורום קהלת, ברשת החברתית פייסבוק
פורום קהלת, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פורום קהלת, ביישום טלגרם
פורום קהלת, סרטונים בערוץ היוטיוב
פורום קוהלת למדיניות, דף שער בספרייה הלאומית- הפורום לחברה האזרחית
- פורום קהלת, באתר "גיידסטאר ישראל"
- Ariel Ben Solomon, Study shines spotlight on status of Arabic in Israel, The Jerusalem Post, 25 באפריל 2013
שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2018- עומר שרביט, פורום קהלת הצליח לקדם את חוק הלאום, וזה רק עשה לו תיאבון, באתר זמן ישראל, 25 באוגוסט 2019
- נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
- שוקי שדה, הזרועות של קהלת: אלה העמותות והגופים שפועלים סביב הגוף המשפיע בימין, באתר TheMarker, 2 בפברואר 2023
- שירז תקווה, תחקיר: האמריקנים שעומדים מאחורי הרפורמה המשפטית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 במרץ 2023
- כל מה שצריך לדעת על פורום קהלת, מקבץ כתבות על הפורום באתר העוקץ
כתבה בערוץ 11, "זמן אמת", עונה 7, פרק 1, "מכון שלטון", סרטון באתר יוטיוב, 16 במאי 2023- עומר בן יעקב, פורום קהלת הפעילו בובות קש להטיית ויקיפדיה, באתר הארץ, 17 ביולי 2023
- דניאל אדלסון, יו"ר פורום קהלת תוקף את הממשלה בריאיון נדיר, ומסביר כיצד עליה לפעול, באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- איתן אבריאל, המיליארדרים האמריקאים שמאחורי הניסיון לחסל את ישראל הליברלית, באתר TheMarker, 15 בינואר 2023
- אביגדור פלדמן, מה הצעתי למנכ"ל קהלת מאיר רובין, ולמה ההפיכה המשטרית לא תצליח, באתר הארץ, 22 במרץ 2023
- מנכ"ל פורום קהלת: "זאת ההחלטה הכי גרועה של מנהיג בישראל" | הצצה, באתר כיפה, 16 במאי 2023
- אבישי סלע, הבל הבלים: אסף ליברמן חושף את פורום קהלת במערומיו. וזה מפחיד, באתר "Time Out ישראל", 17 במאי 2023
- שלמה פיוטרקובסקי, התחקיר של כאן 11 על פורום קהלת לא באמת היה תחקיר, בעיתון מקור ראשון, 17 במאי 2023
- מי מממן את פורום קהלת? התחקיר המטלטל של כאן 11, באתר ישראל היום, 16 במאי 2023
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מי אנחנו, באתר פורום קהלת
- ^ פורום קהלת - ריבונות לאומית, חירות הפרט, באתר פורום קהלת
- ^ משה קופל, בין ליברליזם לפרוגרסיביזם, צריך עיון, 2021
- ^ איתן אבריאל, המיליארדרים האמריקאים שמאחורי הניסיון לחסל את ישראל הליברלית, באתר TheMarker, 15 בינואר 2023
- ^ 1 2 פורום קהלת (ע"ר), באתר גיידסטאר
- ^ צוות, באתר פורום קהלת
- ^ תומר אביטל, ממשלת קהלת: מכון המחקר שמכתיב חוקים ולוחש לפוליטיקאים, באתר "שקוף", 26 במאי 2021
- ^ דניאל אדלסון, יו"ר פורום קהלת תוקף את הממשלה בריאיון נדיר, ומסביר כיצד עליה לפעול, באתר ynet, 30 בספטמבר 2023
- ^ 1 2 סיון חילאי, הקול של לוין ורוטמן, היוזמות מגוף שמרני: זה פורום קהלת, שמאחורי המהפכה המשפטית, באתר ynet, 21 בינואר 2023
- ^ Architect of Judicial Reform: Despite setbacks, it is inevitable JNS TV, המידע בערך נלקח מהקטע שמתחיל ב-13:19 ומסתיים ב-14:44
- ^ עטרה גרמן, הנשיא הרצוג נפגש בחשאי עם ראשי פורום קהלת, מקור ראשון, 24.01.2023
- ^ שבי גטניו, לוין ורוטמן מסרבים לגלות האם פורום קהלת מעורב בשינוי חוק עילת הסבירות, שקוף, 03.07.2023
- ^ 1 2 חן מענית, מאז השבעת הממשלה נועד לוין 11 פעמים עם בכירי קהלת כדי לגבש את חקיקת ההפיכה, הארץ, 21.07.2023
- ^ 1 2 שבי גטניו, הפגישה ה-12 שלא דווחה: "המרתון" של לוין, סמוטריץ' ופורום קהלת, שקוף, 24.07.2023
- ^ 1 2 דף מסרים? קטי שטרית: "קיבלנו תוכנייה מפורום קהלת", דיווח של ערוץ 7 על ריאיון שנערך עם שטרית בערוץ 13. 16.03.2023
- ^ ירון אברהם, קריאה מכיוון מפתיע: פורום קהלת נגד המשך החקיקה | פרסום ראשון, באתר מאקו, 6 באוגוסט 2023
- ^ אביעד בקשי, הייעוץ המשפטי והממשלה: ניתוח והמלצות, באתר פורום קהלת. מהדורה שנייה - 2017
- ^ עו"ד אהרן גרבר, זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל, ירושלים: פורום קהלת, 2019
- ^ פורום קהלת: משילות ומינויים בישראל
- ^ סמכות הממשלה לדון בהגבלת הפגנות, באתר פורום קהלת.
- ^ 1 2 פורום קהלת, יוקר המחיה - עשה ואל תעשה, באתר פורום קהלת, 2023-06-15
- ^ 1 2 אמיר פדר, מיכאל שראל וצביה זיכרמן, ארגוני עובדים בישראל: ניתוח כלכלי והמלצות חקיקה, באתר פורום קהלת, מרץ 2016
- ^ מיכאל שראל, דרכה של ישראל לשגשוג חברתי וכלכלי, 2022, עמ' 7, 47. ראו גם אריאל קרלינסקי "השכלה, תעסוקה והשתכרות של גברים חרדים במבט ארוך-טווח: האם הפערים מצטמצמים?" (פורום קהלת, נייר מדיניות 70, 2021)
- ^ אורי כץ, שקד מענה, ענף התיירות הישראלי ומשבר הקורונה, לאן ממשיכים מכאן? באתר פורום קהלת, אוגוסט 2020
- ^ אשר מאיר, יונתן סורוצקין, הדיור הציבורי בישראל באתר פורום קהלת, דצמבר 2019
- ^ אירה ארנסט דיאמנדי, שכירות מוסדית - פתרון יקר לבעיה לא קיימת? באתר פורום קהלת, דצמבר 2022
- ^ ספי קלר, צביה זיכרמן, מאיר בוחניק ואריאל ארליך, תחבורה שיתופית בישראל - ניתוח מדיניות והצעת מודל, באתר פורום קהלת, יולי 2017
- ^ משרד האוצר, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, המועצה הלאומית לכלכלה, נת"ע, נתיבי איילון, רשת המטרו בגוש דן: דו"ח המנהלים למחקר ההשפעות הכלכליות, החברתיות והאורבניות, באתר משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יולי 2020
- ^ אשר מאיר, מיכאל שראל, התייחסות פורום קהלת באתר פורום קהלת, יולי 2020
- ^ שובל שפט, אביטל בן-שלמה ויצחק קליין, אוטונומיה ובחירה במערכת חינוך פתוחה באתר פורום קהלת, יוני 2018
אביטל בן שלמה, אוטונומיה בית ספרית: בין מילים למעשים, באתר פורום קהלת, יולי 2018 - ^ ליאור דטל, בתי ספר פרטיים במימון ציבורי מלא: התוכניות של פורום קהלת למערכת החינוך, באתר TheMarker, 1 בפברואר 2023
- ^ יאיר אושרוב, זו כל התורה: כשחרדים רוצים להיכנס למעגל העבודה - אל תמנעו מהם, באתר ישראל היום, 24 אפריל 2023.
- ^ אורי כץ, השכלה גבוהה עודפת בישראל, באתר פורום קהלת, אוקטובר 2017
- ^ תרצה אטיה, סבסוד מסגרות לגיל הרך בישראל, באתר פורום קהלת, אוגוסט 2021.
- ^ זיו מאור, תקצוב הקולנוע הישראלי - ניתוח והצעת מדיניות, באתר פורום קהלת, יולי 2016
- ^ כנס פורום קהלת תשע"ד בנושא מדינת הלאום, 24.10.2014. באתר פורום קהלת.
- ^ דינה זילבר, אבי ליכט ורז נזרי
- ^ כנס פורום קהלת תשע"ו: עיון בסמכויות הייעוץ והייצוג של היועמ"ש, 6.10.2015.
עריכת דין בשירות הציבורי - הכיצד, 26.10.2016.
הייעוץ המשפטי והממשלה, 24.10.2017. באתר פורום קהלת. - ^ כנס חוק יסוד הלאום: עיגון חוקתי לזהותה הלאומית של ישראל, 7 באוקטובר 2018, באתר פורום קהלת.
- ^ מיכאל שראל, האם המדינה מתאכזרת לנשים חד-הוריות?, באתר גלובס. 20.11.2018
אביעד בקשי, מדוע אין סעיף שוויון בחוק הלאום, ישראל היום. 07.08.2018 - ^ שש עם עודד בן עמי - 16.07.2023, 16.07.23 חדשות 12
- ^ 1 2 עומר בן יעקב, נחשפו "בובות קש" של פורום קהלת שפעלו בסתר להטות את ויקיפדיה, באתר הארץ, 17 ביולי 2023
- ^ פרוטוקול הדיון בוועדת המשותפת לוועדת חוקה וועדת הכנסת להכנת חוק הלאום באתר הכנסת, 18.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
- ^ מייסד קהלת, משה קופל, מספר כי כתב את חוק הלאום
- ^ פרוטוקול הדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לרפורמה במשק החשמל באתר הכנסת, 12.07.2018. תאריך וידוא: 2018.12.24
- ^ תרצה אטיה, הרגולציה שחלה על מעונות סמל הופכת מעונות פרטיים לחלופה מועדפת מבחינת המפעילים, ההורים והמדינה, פורום קהלת ענת דייגי שלחה את בנה לגן, והוא לא שב. מתהום השכול, היא יצאה למלחמה, באתר הארץ, 3 בפברואר 2021
- ^ פרום קהלת - הליכים משפטיים
- ^ טענות הפורום בפסק הדין 'איתן מדיניות הגירה ישראלית ואח' נגד ממשלת ישראל', באתר בית המשפט העליון, 22.09.2014
- ^ העתירה המלאה באתר פורום קהלת, 8 בנובמבר 2017
- ^ בג"ץ 8010/16 מלכה נעמה ברזון ואחרים נ' מדינת ישראל ואחרים, ניתן ב־12 ביולי 2021
- ^ פורום קהלת הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בסך יותר מ-4.7 מיליארד ש"ח נגד ההסתדרות באתר פורום קהלת
- ^ מנחם שטאובר, נדחתה על הסף בקשה לאישור ייצוגית ב-4.7 מיליארד שקל נגד ההסתדרות, באתר גלובס, 28 באפריל 2019;
ת"צ (י-ם) 15544-05-18 אמיר וייטמן נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, ניתן ב-23 באפריל 2019 - ^ תובענה ייצוגית – ההסתדרות גובה מסי חבר שלא כדין, באתר פורום קהלת
- ^ ת"צ (ת"א) 37427-05-21 הסתדרות העובדים הכללית החדשה בא"י נ' גיל שפס, ניתן ב-13 בפברואר 2022
- ^ בג"ץ 5217/18 פורום קהלת נ' שר האנרגיה, ניתן ב־28 בנובמבר 2018
- ^ בקשת הצטרפות לדיון בתובענה הייצוגית נגד וולט, באתר פורום קהלת
- ^ נתנאל גאמס ודפנה מאור, הבשורה על פי וולט ופורום קהלת - והסיפור של חמשת השליחים, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2021
- ^ הדס יום טוב, אושרה תביעה ייצוגית נגד וולט: "סיכוי סביר להכיר בשליחים כעובדים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2022
- ^ דיון קבלת העתירה כייצוגית
- ^ פורום קהלת, בקשה להצטרף להליך במעמד של ידיד בית המשפט
- ^ רע"א 10011/17 מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ נ' חאלד סלמאן ואחרים, ניתן ב־19 באוגוסט 2019
- ^ אריה יואלי, בג"צ: אלה הנימוקים לדחיית העתירה להסכם הימי, באתר "סרוגים", 13 בדצמבר 2022
- ^ 1 2 פורום קהלת עתר לבג"ץ נגד שר הביטחון, שר האוצר ומנהל רשות המיסים בעניין העברות הכספים לרשות הפלסטינית בניגוד לחוק
- ^ עריכות גלובליות
- ^ צביקה קליין, "מחמיא לי שהשמאל מרגיש מאוים מאיתנו. זה אומר שאנחנו עושים משהו נכון", בעיתון מקור ראשון, 3 באוקטובר 2021
- ^ פרופסור משה קופל באתר פורום קהלת.
- ^ עו"ד מאיר רובין (נריה), באתר פורום קהלת
- ^ פרופסור גדעון ספיר באתר פורום קהלת.
- ^ גדעון ספיר, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ פרופסור אברהם דיסקין באתר פורום קהלת.
- ^ פרופסור אבי בל, באתר פורום קהלת
- ^ עו"ד צבי האוזר, באתר פורום קהלת
- ^ ד"ר אשר מאיר, באתר פורום קהלת
- ^ דוחות 2022 באתר גיידסטאר
- ^ פורום קהלת, דוח כספי לשנת 2022, מסמך מס' 117-2023-00151718 בתיק העמותה, 4 ביוני 2023 Central Fund of Israel, נתונים כספיים באתר ProPublica American Friends of Kohelet Policy Forum, נתונים כספיים באתר ProPublica
- ^ שוקי שדה, סמס לאיילת שקד: כך נהפך פורום קהלת לאחד הגופים החזקים בפוליטיקה בישראל, באתר TheMarker, 20 בספטמבר 2018
- ^ אודות הפורום, באתר "פורום קהלת"
- ^ פורום קהלת - דוח מילולי מתוקן לשנת 2021 מתאריך 13 במרץ 2023, באתר גיידסטאר
- ^ נתנאל שלומוביץ, איך נולד פורום קהלת, המיזם המצליח ביותר של הימין בעשור האחרון - ומי מממן אותו, באתר הארץ, 11 במרץ 2021
- ^ Claws Foundation, נתונים כספיים באתר ProPublica
- ^ אורי בלאו, התרומות של המיליארדר ארתור דנצ'יק לקהלת עברו דרך קרן אמריקאית ל"מחקר רפואי", באתר הארץ, 22 באוגוסט 2023
- ^ נתנאל שלומוביץ, התורם המרכזי של פורום קהלת יפסיק לתמוך בארגון, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2023
- ^ אדריאן פילוט, ארתור דנצ'יק, התורם העיקרי של פורום קהלת, הודיע על הפסקת התמיכה בארגון, באתר ynet, 4 באוגוסט 2023
- ^ An American billionaire says he’ll stop funding the think tank behind Israel’s judicial overhaul
- ^ התרומות פסקו - ופורום קהלת נאלץ לפטר מחצית מעובדיו
- ^ בעקבות עצירת תרומות: פורום קהלת מצמצם את פעילותו
- ^ שוקי שדה, הזרועות של קהלת נחשפות: העמותות והגופים שפועלים סביב הגוף המשפיע בימין, באתר השומרים, 2 בפברואר 2023
- ^ אבישי גרינצייג, התרומה של פורום קהלת למועמדי ימין למועצת לשכת עוה"ד, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2023
- ^ 1 2 עטרה גרמן ושילה פריד, "הם צחקו עליי שאני רועדת ומפוחדת": פעילי שמאל רדיקלי פרצו למשרדי פורום קהלת, באתר מקור ראשון, 2.4.2023
- ^ דני גיגי מנכ"ל פורום הדיור הציבורי, ראיתי בעיניי איך קהלת ריסקו את הסולידריות הישראלית. ואז הגיע תורה של הדמוקרטיה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2023
- ^ מיכה רחמן, פורום קהלת נגד הדיור הציבורי, העוקץ, 2020-02-17
- ^ יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מותח ביקורת על פורום קהלת בפוסט בפייסבוק
- ^ יוסי דהאן, "פורום קהלת": איין ראנד בישראל 2016, העוקץ, 2016-04-02
- ^ מיכה רחמן, פורום קהלת "חקר" ומצא: משפחות חד הוריות הן עול תקציבי, העוקץ, 2018-11-11
- ^ ניצן כספי שילוני, השמרנים ומאבקם נגד המאבק באלימות במשפחה. פורסם באתר נאמני תורה ועבודה, אוקטובר 2022 תשרי התשפ"ג
- ^ "שמח ששר המשפטים התייעץ איתנו": האיש שמאחורי הרפורמה המשפטית מדבר
- ^ פורום קהלת - הגוף שמוביל את המהפכה המשפטית וזו רק ההתחלה
- ^ עידן יוסף-ימין, עימות פיזי בזמן מחאה נגד פורום "קהלת": "חטפתי מכות מכל הכיוונים", באתר מאקו, 3 באפריל 2023
- ^ שילה פריד, מחאה אלימה: פעילי שמאל חסמו את משרדי פורום קהלת בשקי מלט, באתר מקור ראשון, 2023-03-09
- ^ תמר טרבלסי חדד, מועמד הקואליציה לעליון נגד המהפכה המשפטית: "הלכו כאן רחוק מדי", באתר ynet, 23 במרץ 2023
- ^ שלמה טייטלבאום, הכלכלן הראשי בפורום קהלת: הרפורמה המשטרית עלולה לגרום לפגיעה קשה בכלכלה, באתר כלכליסט, 8 במרץ 2023
- ^ נתנאל שלומוביץ, מפורום קהלת ועד הקרן החדשה — מי מפחד מכסף זר?, באתר הארץ, 8 בפברואר 2023
- ^ מדוע השינוי במערכת המשפט חיוני, ועל אילו הצעות אפשר לקיים משא ומתן
- ^ זכות העמידה במשפט הציבורי בישראל, קהלת
- ^ החתימה על ההסכם המתגבש עם לבנון
