פול רומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול רומר
Paul Romer
לידה 6 בנובמבר 1955 (בן 68)
דנוור, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט רוברט לוקאס, José Scheinkman עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Sergio Rebelo, Danyang Xie, Renato da Fonseca, Laura Veldkamp, Luis Rivera-Batiz, Monica Hargraves עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס רקטנוולד בכלכלה (2002)
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2021)
  • עמית החברה האקונומטרית (1990)
  • פרס נובל לכלכלה (2018)
  • Clarivate Citation Laureates (2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Caroline Weber עריכת הנתון בוויקינתונים
paulromer.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול רומר (בשם מלא באנגלית: Paul Michael Romer; נולד ב-6 בנובמבר 1955) הוא כלכלן אמריקאי, פרופסור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ניו יורק, מנהל מכון מרון לניהול עירוני, עמית בכיר במכון הובר וחוקר בלשכה הלאומית למחקר כלכלי (NBER) ושימש ככלכלן הראשי של הבנק העולמי. רומר הוא מומחה בתחום תאוריית הצמיחה הכלכלית ומהכלכלנים המצוטטים ביותר בעולם האקדמי.[1] זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2018.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומר נולד וגדל בדנוור שבקולורדו, בנו של רוי רומר, פוליטיקאי מהמפלגה הדמוקרטית שנבחר לימים למושל המדינה.[3] ב-1977 סיים תואר ראשון בפיזיקה מאוניברסיטת שיקגו ובהמשך עשה דוקטורט בכלכלה אף הוא בשיקגו. ב-1982 החל לעבוד כמרצה (Assistant Professor) באוניברסיטת רוצ'סטר וב-1988 קיבל משרת פרופסור חבר באוניברסיטת שיקגו, ב-1990 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומשנת 1996 עד 2011 כיהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת סטנפורד. ב-2010 שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ניו יורק ומ-2011 מכהן כפרופסור מן המניין בבית ספר למנהל עסקים של האוניברסיטה ומכהן כמנהל מכון מרון לניהול עירוני.

משנת 2000 מכהן כעמית בכיר במכון הובר (מכון מחקר ליברטני באוניברסיטת סטנפורד) וחבר בוועדת הבחירה של קרן סלואן למלגות בכלכלה. הוא נבחר לעמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ובחברה האקונומטרית.

עבודתו בולטת בתחום הצמיחה הכלכלית, ב-1986 פרסם ב-Journal of Political Economy את מאמרו פורץ הדרך Increasing Returns and Long-run Growth וב-1990 את המאמר Endogenous Technological Change (הקישור אינו פעיל). שני המאמרים נכללים בין עשרת המאמרים המצוטטים ביותר במחקר הכלכלי.[4] במאמרים אלו החדיר רומר את המושג של צמיחה אנדוגנית דרך שינויים טכנולוגיים במה שכונה מאז "תאוריית הצמיחה החדשה" (בניגוד לתאוריית הכלכלה נאו-קלאסית). רומר הציג מודלים מתמטיים המראים כיצד השקעות במחקר ופיתוח מביאות לצמיחה ומודלים המצביעים על הצורך של החברה בבניית מוסדות וחקיקה לעידוד השקעות אלו על מנת להביא לצמיחה הראלית.

רומר ידוע גם בשל אמרת הכנף שטבע "A crisis is a terrible thing to waste" (בתרגום חופשי: משבר הוא דבר נורא לבזבז") בהתייחסו לשינויים ולמדיניות שניתן לנקוט בתקופת משבר כלכלי על מנת להביא לצמיחה מהירה. ב-2009 נאם בועידת TED ובה הציג את רעיונו המהפכני של ייסוד "ערי אמנה" (Charter Cities), ערים בינלאומיות חדשות באזורים בלתי מיושבים, שייהנו ממגילות זכויות. ערים אלו יאפשרו פיתוח והתקדמות ללא מגבלות חוקיות המונעות צמיחה.[5] הוא עומד בראש ארגון Charter Cities שנועד לקדם מטרות אלו.[6]

בשנת 2000 ייסד את חברת Aplia העוסקת במתן פתרונות לימוד דרך האינטרנט.

ב-2016 מונה לכלכלן הראשי של הבנק העולמי.[7] הוא התפטר מתפקידו בינואר 2018 לאחר תקופה ממושכת של חיכוכים עם הנהלת הבנק ועובדיו'[8] ובעקבות התבטאות שלו ביחס לאמינות מחקרי הבנק, כשהטיל ספק בממצאי המחקר התקופתי "Doing Business" בנוגע לצ'ילה.[9]

בשנת 2018 זכה בפרס נובל לכלכלה יחד עם עמיתו ויליאם נורדהאוס על עיצוב שיטות המטפלות בכמה מן הנושאים הבוערים בזמנינו: צמיחה בת קיימא לטווח ארוך בכלכלה הגלובלית ורווחת אוכלוסיית העולם.

בשנת 2020 הציע לחסל את מגפת הקורונה באמצעות הגדלה משמעותית של מספר הבדיקות לוירוס הקורונה, עד-כדי בדיקת האוכלוסייה כולה. עלותו הגדולה של מבצע כזה לדעתו פחותה בהרבה מן הנזק הכלכלי הנגרם על ידי המגפה, והוא יעיל מכל תוכניות הסיוע הכלכלי המוצעות. ביולי 2020 תמך בהצעת חוק בארצות הברית להקצאת 75 מיליארד דולר לבדיקות לווירוס הקורונה.[10]

בשנת 2022, קרא להגברת פעילות הממשלה בשווקים ולפירוק חברות ענק.[11]

רומר נשוי ואב לשניים, מתגורר באזור מפרץ סן פרנסיסקו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול רומר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]