פול ניומן

פול ניומן
Paul Newman
	פול ניומן ב-1954
לידה	26 בינואר 1925; שייקר הייטס, ארצות הברית
פטירה	26 בספטמבר 2008 (בגיל 83); וסטפורט, ארצות הברית
שם לידה	פול לאונרד ניומן
סוגה מועדפת	מערבון, סרט דרמה, סרט פשע
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1949–2008 (כ־59 שנים)
מקום לימודים	קניון קולג'; אוניברסיטת אוהיו; בית הספר לדרמה של ייל; תיכון שייקר הייטס ;
בן או בת זוג	ג'ואן וודוורד (29 בינואר 1958–26 בספטמבר 2008); Jacqueline Witte (27 בדצמבר 1949–28 בינואר 1958) ;
צאצאים	Scott Newman, נל ניומן, Melissa Newman
פרסים והוקרה	פרס ארבעת החירוית - חירות מרצון (1991); מפקד מסדר האמנויות והספרות (29 באפריל 1994); פרס אמי לשחקן המשנה הטוב ביותר במיני סדרה או סרט טלוויזיה (2005); פרס מרכז קנדי (1992); פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים (1985); פרס עולם התיאטרון (1953); פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1986); פרס ז'אן הרשולט לפעילות הומניטרית (21 במרץ 1994); פרס אוסקר לשם כבוד; כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד ;
	https://newmansown.com/our-founder
	פרופיל ב-IMDb

פול לאונרד ניומן (באנגלית: Paul Leonard Newman; ‏26 בינואר 1925 – 26 בספטמבר 2008) היה שחקן קולנוע וכן במאי, יזם, פילנתרופ, נהג מרוצים, ובעל נבחרת מרוצי מכוניות אמריקאי ממוצא יהודי. זכה בפרס האוסקר ובשישה פרסי גלובוס הזהב. זכה גם באליפויות ארציות כנהג מרוצים.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניומן נולד בקליבלנד שבאוהיו לאם סלובקית קתולית, תרזה ולאב יהודי, ארתור. כשסיים את לימודיו התיכוניים התגייס לצי ושירת כמפעיל קשר באוקיינוס השקט. לאחר שירותו הצבאי, הוא נרשם לקולג' באוהיו וסיים שם לימודי תואר ראשון בשנת 1949. זמן קצר לאחר מכן נפטר אביו של ניומן, והוא חזר לעיר הולדתו כדי לנהל את חנות מוצרי הספורט של הוריו.

לאחר שמאס בעסק, נרשם בשנת 1953 ללימודי תואר שני בדרמה, באוניברסיטת ייל, ועבר לקונטיקט. שנה מאוחר יותר עבר לניו יורק, שם טיפח את כישורי המשחק שלו, כשלמד ב"אולפן השחקנים" של לי שטרסברג. ב-1951 זכה ניומן בתפקיד הטלוויזיוני הראשון שלו בהפקת רשת CBS ל"משפחת אוֹלְדרִיץ'". שנתיים לאחר מכן הוא הופיע לראשונה על בימות ברודוויי בהצגה "פיקניק", הצגה שהביאה לניומן את החוזה שלו עם חברת האחים וורנר.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטו הראשון של ניומן היה "גביע הכסף" סרט תקופתי שנחל כישלון צורב. למרות זאת, זכה ניומן בפרס גלובוס הזהב על השתתפותו בסרט בקטגוריית "תגלית השנה". הוא חזר שנתיים מאוחר יותר, בסרט "מישהו שם למעלה אוהב אותי", בתפקיד המתאגרף רוקי גרציאנו (אנ'). בשנים הבאות הופיע ניומן בכמה קלאסיקות קולנועיות, כמו "חתולה על גג פח לוהט" של ריצ'רד ברוקס, המתבסס על מחזהו של טנסי ויליאמס, תפקיד שהביא לניומן את מועמדותו הראשונה לפרס אוסקר. ב-1961 הופיע בסרט אינטרמצו בפריז בתור נגן ג'אז ביחד עם אשתו ג'ואן וודוורד. ב-1962 הופיע בסרט "ציפור הנעורים המתוקה" גם כן לפי מחזה של טנסי ויליאמס בבימויו של ריצ'רד ברוק.

פול ניומן הופיע בתור "ארי בן כנען" בסרטו משנת 1960 של הבמאי אוטו פרמינגר "אקסודוס", על פי ספרו רב המכר של ליאון יוריס. הסרט הוא אפופיה אודות ההעפלה והמאבק לעצמאות ישראל. לצורך הצילומים הגיע ניומן לישראל, אתר התנהלות הצילומים, יחד עם אשתו ג'ואן וודוורד. הסרט זכה להצלחה קופתית גדולה ותרם רבות להסברה הישראלית.

ב-1957 הופיע בסרט "עד שירימו עוגן" לצידה של ג'ין סימונס.

ב-1959 הופיע בתפקיד ראשי בסרט "צעירי פילדלפיה" עם רוברט ווהן.

ב-1963 הופיע בסרט "הפרס" לצידו של אדוארד ג'י רובינסון ובסרט "סוג חדש של אהבה" לצידה של ג'ואן וודוורד

ב-1964 שיחק בסרט "לואיזה וששת בעליה" לצידה של שירלי מקלין.

ב-1967 הופיע בסרט "המורד" עם ג'ורג' קנדי וג'ו ואן פליט בתפקיד אימו.

ב-1969 ייסד ניומן, ביחד עם סטיב מקווין, סידני פואטייה וברברה סטרייסנד את חברת ההפקות הראשונה שהייתה בבעלות שחקנים. אחד הסרטים הזכורים של פול ניומן הוא קומדיה של ג'ורג' רוי היל, בשם "העוקץ", בה כיכב לצדו של רוברט רדפורד, שהיה שיתוף פעולה שני אחרי עבודתם המשותפת ב"קיד וקסידי". "העוקץ" זכה בשבעה פרסי אוסקר, אך עדיין לא זיכה את ניומן בפרס הנכסף. ב-1981 הופיע בסרט "ללא כוונת זדון" לצידה של סאלי פילד. ב-1986 הופיע בסרט "צבע הכסף" של מרטין סקורסזה, לצד טום קרוז הצעיר שזה סרט המשך לסרט אדי פלסון משנת 1961. על משחקו בסרט זה זכה ניומן בפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. ב-1999 הופיע בסרט "מכתב בבקבוק" לצדו של קווין קוסטנר. סרטים בולטים אחרים שלו היו "הקפיצה הגדולה" של האחים כהן, ו"לא פראייר של אף אחד", עליו קיבל מועמדות נוספת לאוסקר.

ניומן גם ביים מספר סרטים. את ג'ואן וודוורד הוא ביים בסרטים "רייצ'ל, רייצ'ל" והשפעת קרני גמא על ציפורני החתול.

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות היה ניומן בררן יותר, ושיחק רק בסרטים בודדים שריתקו אותו במיוחד. על סרטו "הדרך לפרדישן" משנת 2002, עליו טען שזהו סרטו האחרון, קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה. ב-2005, הופיע בסרט הטלוויזיה "אימפריות נופלות". על השתתפותו בסרט זה, זכה בפרס אמי ובפרס גלובוס הזהב. ב־2006 דיבב את דמותו של דוק הדסון בסרט האנימציה "מכוניות". זה היה תפקידו האחרון בסרט שאינו דוקומנטרי, וסרט זה הוא הרווחי ביותר במשך הקריירה שלו. בהמשך הוא דיבב את הדמות גם בסרט הקצר "מטור ואור הרפאים".

פול ניומן נפטר בביתו אשר בווסטפורט, קונטיקט מסרטן הריאות וגופתו נשרפה. בן 83 היה במותו.

נישואיו ומשפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניומן היה נשוי פעמיים. מאשתו הראשונה ז'קלין וויט (1949–1958), נולדו ילדיהם: סקוט (1950), סוזן (1953) וסטפני. סקוט השתתף במספר סרטים, ביניהם "המגדל הלוהט". הבת סוזן קֵנְדֶל, היא במאית של סרטים דוקומנטריים ושיחקה בברודוויי ובמספר סרטים. את אשתו השנייה, ג'ואן וודוורד, הכיר כשהצטלם לסרט "הקיץ הארוך והלוהט", לצידו של אורסון ולס הוותיק. הם נישאו בשנת 1958, ולהם שלוש בנות: אלינור "נל" תרזה (1959), מליסה "ליסי" סטיוארט (1961) וקלייר "קליאה" אוליביה (1965). אלינור, ששם הבמה שלה הוא נל פוטס, השתתפה בתפקיד הראשי לצד אימה, בסרט "השפעת קרני גמא על ציפורני החתול", אותו ביים אביה בשנת 1972.

תרומות וצדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השמונים ייסד ניומן את "ניומנס", חברת מוצרי מזון מצליחה לרוטבי ספגטי וסלט שכל רווחיה מוקדשים לצדקה. הוא גם ייסד עמותה לשיקום מסמים, שנקראת על שם בנו סקוט, שמת בנובמבר 1978 ממנת יתר של סמי הרגעה ואלכוהול.

בשנת 1988 הקים את רשת כפרי הנופש הבינלאומית "SeriousFun Children's Network" (אנ') לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות ומחלות מסכנות חיים.