פול ל. סמית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול ל. סמית'
Paul Lawrence Smith
פול ל. סמית באתר הסרט "קוראים לי שמיל" (צילם יוני המנחם)
פול ל. סמית באתר הסרט "קוראים לי שמיל" (צילם יוני המנחם)
לידה 24 ביוני 1936
אברט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באפריל 2012 (בגיל 75)
רעננה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Paul Lawrence Smith עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19592012 (כ־53 שנים)
מקום לימודים אוניברסיטת ברנדייס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול ל. סמית'אנגלית: Paul L. Smith; ‏24 ביוני 193625 באפריל 2012) היה שחקן קולנוע יהודי-אמריקאי. התפרסם בתור הסוהר הטורקי הסדיסט בסרט "אקספרס של חצות" ורבאן בסרט "חולית". התפרסם לציבור בישראל עוד לפני הפריצה ההוליוודית שלו בסרטיו של ג'ורג' עובדיה "פישקה במילואים", "נחצ'ה והגנרל" ו"קוראים לי שמיל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אנאם אדל (Anam Edel) בעיר אברט, סמוך לבוסטון, שבמסצ'וסטס. הוא סיים בהצלחה את לימודיו ב"תיכון מיאמי" ולאחר מכן למד תקופה קצרה באוניברסיטת ברנדייס. באוניברסיטת מדינת פלורידה השלים תארים אקדמיים בפילוסופיה ובפסיכולוגיה. לאחר מכן למד משחק בניו יורק.

לצורך תפקידו הקולנועי הראשון בתור מעפיל יהודי בסרט "אקסודוס" הגיע סמית' בשנת 1959 לצילומי הסרט בישראל. בשנת 1966 חזר לישראל, ושנה לאחר מכן הכיר את השחקנית איב (אביבה), השניים נישאו והתגוררו בתל אביב. במהלך מלחמת ששת הימים התנדב סמית' לצה"ל ושימש כנהג משאית. בשנת 1970 שיחק סמית' במערבון "מאדרון" לצידה של לזלי קמרון.

ב-1972 הופיע סמית' בקומדיות הצבאיות של ג'ורג' עובדיה "פישקה במילואים" ו"נחצ'ה והגנרל", וכן ביים את סירטו היחיד "ז'אקו והיצאניות" (1972) בכיכובם של דודו טופז ואושיק לוי, בתפקידים הראשיים שהיה ייחודי בשל סצינות סקס ועירום, מה שלא היה מקובל עד אותה תקופה בקולנוע הישראלי.

מירב הפרסום בקולנוע הישראלי קיבל סמית' כששיחק בשנת 1973 בתפקיד הראשי של נהג המשאית שמיל בסרט "קוראים לי שמיל" לצידו של אורי זוהר.

סמית' ורעייתו עזבו את ישראל ב-1974 ועברו להתגורר באיטליה, שם הופיע בשורת מערבונים. בשנת 1977 עברו השניים להתגורר בהוליווד.

בשנת 1976 שיחק את אחד הספורטאים הישראלים בסרט ההוליוודי "21 שעות במינכן", סרט המתאר את חטיפת וטבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן בתום המשא ומתן עם החוטפים.

בשנת 1978 לוהק סמית' על ידי אלן פארקר לדרמת כותלי הכלא "אקספרס של חצות", לתפקיד המפורסם ביותר שלו בגזרה ההוליוודית, חמידו סוהר טורקי סדיסט אשר נוהג להתעלל באסירים המערביים במכות עד אובדן הכרה ולאנוס אותם.

ב-1980 התפרסם בעיבוד הקולנועי-מוזיקלי של רוברט אלטמן לסדרת הילדים "פופאי המלח" בתור בלוטו אויבו של פופאי (רובין ויליאמס), באותה השנה שיחק בסדרת הטלוויזיה האמריקאית הוואי חמש-אפס. באמצע שנות ה-80 זכה להכרה עולמית נוספת בעבור תפקידי המשנה בתור גלוסו ראבאן אחיו של פייד ראותה (סטינג) בסרטו של דייוויד לינץ' "חולית" ובתור פאלקון משרתו הנאמן של הנסיך טארן בסרט הפעולה התקופתי "סוניה האדומה". בישראל שיחק בשנת 1984 בתפקיד ראשי בקומדיה צבאית ישראלית נוספת, "מבצע שטריימל", בבימויו של בני שווילי. תפקידיו האחרונים בקולנוע בארץ היו בסרטי המתיחות של יהודה ברקן "ניפגש בספארי", ובסרטם של בועז דוידזון וצבי שיסל "אוכלים לוקשים".

בשנת 1994 הופיע בקומדיית ההימורים של ריצ'רד דונר "מאבריק" בדמות הארכידוכס האוסטרי.

בשנת 2006 עלו סמית' ורעייתו לישראל והשתקעו ברעננה. לאחר שקיבל אזרחות ישראלית אימץ לעצמו סמית' את השם אדם עדן. לזוג בן המתגורר בארצות הברית ובת המתגוררת בישראל. סמית נפטר בשנת 2012 ברעננה.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן:

כבמאי:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול ל. סמית' בוויקישיתוף