פול בויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול בויר
Paul D. Boyer
לידה 31 ביולי 1918
פרובו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 2018 (בגיל 99)
לוס אנג'לס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Paul Delos Boyer עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביוכימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט לארי ג'ין באטלר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול דלוס בויראנגלית: Paul Delos Boyer;‏ 31 ביולי 1918 - 2 ביוני 2018) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה יחד עם ג'ון ווקר לשנת 1997, על "תרומתם בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP". בחצי השני של הפרס זכה ינס סקואו.[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויר נולד ב-1918 בפרובו, יוטה, ארצות הברית, לגרייס גאיימון ודל דלוס בויר. בגיל 15 אמו נפטרה ממחלת אדיסון. מותה תרם להתעניינותו של בויר בביוכימיה. כילד ונער הוא למד בבתי ספר ציבוריים בפרובו. לבית הספר התיכון הוא נכנס שנה אחת מוקדם יותר משאר חבריו לכיתה, מאחר שקפץ כיתה, וסיים את התיכון בגיל 16.[2] לאחר סיום התיכון החל ללמוד באוניברסיטת בריגהאם יאנג, שם סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1939. הוא זכה במלגה מאת "קרן בוגרי מחקר ויסקונסין" (WARF), והלך ללמוד באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, שם סיים תואר שני (1941) ותואר שלישי (1943). שימש כמורה באוניברסיטת סטנפורד וכפרופסור באוניברסיטת מינסוטה, ובשנת 1963 התמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[3] התחתן עם לידיה ויקר חמישה ימים לפני שעזב לאוניברסיטת ויסקונסין, ונולדו לו שלושה ילדים[2].

נפטר בלוס אנג'לס ב-2 ביוני 2018.

קריירה מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויר החל את מחקריו על ATP בראשית 1950. עיקר מחקריו עסקו ב-ATP סינתאז, ובמיוחד במנגון שבו ATP סינתאז משתמש באנרגיה בשביל ליצור ATP חדש. המחקר שבזכותו זכה בויר בפרס נובל עסק בכך שהוא ושותפיו למחקר הציעו מנגנון המתאר את איך ATP נוצר על ידי חיבור של ADP ופוספט אנאורגני. המנגנון נקרא "מנגנון שינוי קשר" (Binding changing Mechanism). ווקר, האיש שחלק עם בויר את פרס נובל, אימת במחקרו את המנגנון שהציע בויר. בנוסף לכך, בויר ושותפיו למחקר גילו, שבניגוד למה שחשבו, השלב שדורש אנרגיה הוא לא הסינתזה של ATP מ-ADP ופוספט אנאורגני, אלא השלב בו נקשרים הADP והפוספט האנאורגני לאנזים, והשחרור של ה-ATP.[4] את מרבית מחקריו ערך בויר באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שם עבד כפרופסור בין השנים 1963–1989, וכהן שם כמנהל המכון לביולוגיה מולקולרית מאז שנת 1965.[5]

בשנת 1981, קיבל בויר את פרס טולמן, בפרס המוענק מאת "החלק של דרום קליפורניה באגודת הכימיה האמריקאית" (SCALACS). פרס זה מוענק כל שנה לאדם שתרם רבות לתחום הכימיה. בויר זכה בפרס על מחקריו הרבים, ועל הקמת המכון לחקר ביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.[6]

עבודתו כעורך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 1970–1990, כתב וערך בויר 18 כרכים של סדרת הספרים "האנזמים" (The enzymes). בנוסף לכך, היה בויר עורך של "סקירה שנתית של ביוכימיה" (Annual Review of Biochemistry) בין השנים 1963-1989.[7]

פרסים ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול בויר זכה בתארים ובפרסים רבים, והם:[3]

  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת סטוקהולם - שנת 1974
  • פרס טולמן - שנת 1981
  • פרס רוז (Rose Award) - שנת 1989
  • מלגת גוגנהיים - שנת 1995
  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת מינסוטה - שנת 1996
  • פרס נובל לכימיה - שנת 1997
  • דוקטורנט כבוד מאוניברסיטת ויסקונסין - שנת 1998
  • הנפקת בול ממשלת גאנה - שנת 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול בויר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]