פולין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פולין
Rzeczpospolita Polska
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקו
מוטו לאומי אין[1]
המנון לאומי עוד לא אבדה פולין
המנון
ממשל
משטר רפובליקה פרלמנטרית
ראש מדינה נשיא פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא פולין אנדז'יי דודה
ראש הרשות המבצעת ראש ממשלת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית פולנית[2]
עיר בירה ורשה 52°13′N 21°02′E / 52.217°N 21.033°E / 52.217; 21.033
(והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת הפרלמנט של פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
רשות שופטת בית המשפט העליון עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי[3] 312,685 קמ"ר (71 בעולם)
אחוז שטח המים 2.6%
אזור זמן UTC +1
היסטוריה
הקמה המאה ה-10 לספירה
הוכרזה מחדש 11 בנובמבר 1918
ישות קודמת פולין (1928-1980)פולין (1928-1980) הרפובליקה העממית הפולנית[דרושה הבהרה]
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4]
(הערכה 1 במרץ 2024)
40,483,044 נפש (37 בעולם)
צפיפות 129.47 נפש לקמ"ר (93 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 14.83%
גילאי 15 - 24 9.80%
גילאי 25 - 54 43.33%
גילאי 55 - 64 13.32%
גילאי 65 ומעלה 18.72%
כלכלה
תמ"ג[5] (2022) 688,177 מיליון $ (21 בעולם)
תמ"ג לנפש 16,999$ (73 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[6]
(2022)
0.881 (36 בעולם)
מדד ג'יני 30.2 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבע זלוטי פולני‏ (PLN)
בנק מרכזי הבנק הלאומי של פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שונות
חגים לאומיים
סיומת אינטרנט pl
קידומת בין־לאומית 48
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפובליקת פּוֹלִיןפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

פולין נשלטה במשך מאות שנים על ידי שושלת פיאסט. היא הגיעה לתור הזהב שלה לקראת סוף המאה ה-16 תחת השושלת היגיילונית, כאשר פולין הייתה אחת המדינות העשירות והחזקות ביותר באירופה. ב-3 במאי 1791 הצביע הסיים (הבית התחתון של הפרלמנט) של ברית פולין-ליטא בעד קבלת "חוקת מאי" לפולין, החוקה הכתובה הראשונה באירופה והשנייה בעולם אחרי חוקת ארצות הברית. זמן קצר לאחר מכן חדלה פולין מלהתקיים, לאחר שחולקה על ידי שכנותיה: האימפריה הרוסית, אוסטריה, ופרוסיה.

פולין קיבלה את עצמאותה מחדש ב-1918 לאחר חתימת חוזה ורסאי. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השנייה של פולין". בספטמבר 1939 פלשו גרמניה הנאצית וברית המועצות לפולין וכבשו אותה, במהלך שפתח את מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הפכה פולין למדינת חסות של ברית המועצות. ב-1989 התקיימו בפולין בחירות חופשיות למחצה, הראשונות שנערכו בה מאז מלחמת העולם השנייה, ובהן השתתפה תנועת סולידריות, שהנחילה תבוסה למפלגה הקומוניסטית. תקופה זו בתולדותיה של פולין נקראת "הרפובליקה השלישית של פולין". בשנת 1997 נכתבה חוקה חדשה. במרץ 1999 הפכה פולין לחברה רשמית בברית נאט"ו, וב-2004 הצטרפה המדינה לאיחוד האירופי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה הרשמי של פולין בפולנית הוא "ז'צ'פוספוליטה פולסקה" (Rzeczpospolita Polska), כלומר, "רפובליקת פולין", אך במקום המילה המודרנית "republika" משתמשים במונח הפולני הישן "rzeczpospolita", מונח הנמצא בשימוש לפחות מהמאה ה-16. השמות של המדינה "פולסקה" (Polska), ושל נתיניה "פולאצי" (Polacy), הם ממקורות סלאביים. הדעה הרווחת היא שהשם "פולסקה" הגיע משמו של השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie), השבט שהקים את המדינה הפולנית במאה ה-10 והתיישב באזור ההיסטורי פולין גדול.[7] שם השבט הגיע כנראה מן המילה הסלאבית "פּוֹלֶה" (pole) שפירושה "שדה" - האפיון הבולט של אזורים רבים בפולין.[8]

השם "פולין" בשפה העברית וביידיש, הוא השם בו כינו אותה תושביה היהודים, לאורך אלף שנות קיומה. לצידו רווח בעבר גם השם פּוֹלַנְיָה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – היסטוריה של פולין

פרהיסטוריה והעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מלפני כ-500,000 שנים קודם זמננו החלו להתיישב בשטחי פולין של ימינו מיני אדם קדומים. בתחילה היה אלו ציידים-לקטים, ומאוחר יותר, במהלך התקופה הנאוליתית (4,000 עד 2,000 לפנה"ס), עם הגיעה של החקלאות לפולין, עברו יושביה לחיי קבע. עד לתקופת הברזל, היה האזור מפותח יחסית לזמנו. תקופת הברונזה של פולין החלה סביב 2,300-2,400 לפנה"ס, ואילו תקופת הברזל שלה החלה בקירוב סביב 700-750 לפנה"ס. במאות הבאות החלו לחדור לפולין תרבויות חיצוניות שונות. בלטים החלו להתיישב באזורים המיוערים של צפון מזרח פולין, בשטחי פודלסיה ומזוריה. עם הכיבוש הרומאי של שטחים נרחבים בגרמניה של ימינו, נדחקו שבטים גרמאניים רבים מזרחה, ואלו חדרו מעבר לנהר האודר אל תוך פולין. פלישת שבטים שונים לפולין התעצמה במהלך המאות ה-4, ה-5 וה-6, אז במסגרת נדידת העמים שבטים גרמאניים נוספים חדרו לפולין. לצד כל אלו, הקבוצה החשובה ביותר שהתיישבה בפולין הייתה השבטים הסלאבים.[9] אלו היגרו אל פולין ממזרח, אולי משטח אוקראינה ורוסיה של ימינו, ולקראת שלהי האלף הראשון לספירה, הם הפכו לכוח המוביל בפולין. עד מהרה הקימו הסלאבים יישובי קבע רבים ברחבי הארץ כולה, והחלו להתבסס סביב מספר שבטים מרכזיים.[10]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של יאן מטייקו: פולין מקבלת את הנצרות

המדינה הפולנית החלה לקרום עור וגידים בתחילת המחצית השנייה של המאה ה-10. בתקופה זו גבר השבט הסלאבי "פולאניה" (Polanie) שישב באזור פולין גדול על שאר השבטים בפולין, ואיחד אותם תחתיו. השליט הפולני הראשון, מיישקו הראשון, קיבל את הנצרות בשנת 966, ומייד לאחר מכן הוא קבע את הדת הנוצרית כדת המדינה הרשמית.[10] באופן סמלי, כניסתה של פולין לעול הנצרות מסמלת את ראשיתה של פולין.[11] מאז ועד היום, שמרו הפולנים אמונים לאפיפיור היושב ברומא, ועד היום רובם המכריע של הפולנים משתייכים לנצרות הקתולית. במאה וחמישים השנים הבאות, הפכה פולין לכוח משמעותי באזורה, אך מגמה זו נגדעה כבר במהלך המאה ה-12. מלך פולין בולסלאב השלישי מת ללא יורש ברור, ופולין חולקה לשורה של מדינות עצמאיות קטנות. תקופה זו הייתה תקופה אפלה יחסית בהיסטוריה הפולנית, ולפיצול המדיני הצטרפו מגמות שליליות נוספות. בשנים 1241, 1259 ו-1287, מדינות פולניות שלמות כמעט ונחרבו כתוצאה מפלישות מונגוליות שנערכו בשנים אלו, פלישות שגרמו להרס נרחב והותירו חללים רבים.[10]

במהלך המאה ה-14 חזרה פולין לצמיחה יחסית, ולראשונה זה שנים התקבל על ידי המדינות הפולניות מלך מוסכם - ולדיסלאב הראשון. הוא הפך למלך בשנת 1320, ובנו יורשו, קז'ימייז' השלישי, התהדר במיזמי בנייה גדולים בפולין לרבות הקמתן של טירות גדולות. קז'ימייז' השלישי נודע בתואר "הגדול", ובאותה התקופה התרחבה פולין מזרחה, ואזור גליציה הפך לחלק מפולין. גורמים נוספים שתרמו לצמיחתה המחודשת של פולין באותה תקופה הייתה פסיחתה של מגפת המוות השחור על פולין, לאחר שהמיתה עשרות מיליונים באירופה; וכמו כן הגירה של יהודים לפולין. עד מהרה החלו לפרוח ולהתבסס בערים הגדולות בפולין קהילות יהודיות משגשגות.[10] בשנת 1364, הוקמה בקרקוב האוניברסיטה היגלונית, אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה.[12]

בשנת 1386 שליט ליטא ולדיסלב השני יגיילו התנצר ונישא לידוויגה, מלכת פולין. בכך אוחדה ממלכת פולין עם הדוכסות הגדולה של ליטא. במאתיים השנים הבאות שלטו על פולין יורשיו של ולדיסלב השני, בני השושלת היגלונית, ותחתיהם נהנתה פולין מפריחה מואצת ועד מהרה הפכה לאחת המדינות החזקות והחשובות ביותר באירופה. בשנים אלו נהנתה פולין ממעמד דיפלומטי מוביל, ולצד קשר הדוק עם ליטא היא ייסדה גם קשרים מועילים עם כמה משכנותיה, במיוחד עם הונגריה ובוהמיה. בשנת 1410 זכו צבאות פולין וליטא בניצחון צבאי ראשון גדול על אויב חיצוני. צבא משולב של שתי ארצות אלו הביס את אנשי המסדר הטווטוני בקרב גרונוולד. בכך, ייצבה פולין את שליטתה בשטחיה הצפוניים. באותה התקופה הכלכלה והתרבות בפולין פרחו, והמדינה הרשתה לעצמה לטפח מדענים ואנשי רוח חשובים. המפורסם ביותר היה האסטרונום ניקולאוס קופרניקוס, אשר הגיע להישגים מדעיים פורצי דרך. קרקוב, הבירה המלכותית, הפכה למרכז תרבותי ואקדמאי שקנה לעצמו שם בכל רחבי אירופה. בהשוואה למדינות אחרות באירופה, בפולין הונהגה רמה גבוהה של סובלנות דתית, דבר אשר תרם למניעתם של מתחים דתיים שהתפרצו חדשות לבקרים במקומות רבים אחרים באירופה. שנים אלו ידועות כתור הזהב של פולין. אנשי פולין התגאו בחירויות הפרט המרשימות יחסית שמהן נהנו, ובמערכת הפרלמנטרית במדינתם (הסיים, החל מ-1493), אף על פי שזו שירתה שכבה צרה באוכלוסייה - האצולה.[10][12]

העת החדשה המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדנסק בסוף המאה ה-19
ערכים מורחבים – האיחוד הפולני-ליטאי, חלוקת פולין

זיגמונד השני אוגוסטוס שלט על פולין וליטא בין השנים 15481572. בתקופתו הסתיימה התקופה היגלונית ולאחר כמאתיים שנים שפולין וליטא היו כמדינות אחיות שהונהגו על ידי מלך אחד, בשנת 1569 אוחדו שתיהן למדינה אחת - ממלכת פולין-ליטא. פולין-ליטא הייתה לאחת המדינות הגדולות והמאוכלסות ביותר באירופה.[13][14] למדינה הפולנית-ליטאית היה משטר ייחודי בו מרכיבים חלוציים של דמוקרטיה,[15] מונרכיה חוקתית[16] ופדרציה.[17] המערכת הפוליטית שלה התאפיינה במלוכה בעלת כוח מבוזר יחסית, כאשר כוחו של המלך מוגבל. לאצולה ולפרלמנט עמד כוח רב, ולעיתים היה ביכולתם להשפיע אף על זהות המלך. שתי המדינות, פולין וליטא, היו רשמית מרכיבים שווי כוח וסמכות באיחוד, אך בפועל פולין הייתה השותף הדומיננטי.[18]

מאמצע המאה ה-17 ועד סוף אותה המאה, נכנסה פולין למערבולת של פלישות חוזרות ונשנות מצד שכניה השוודים, העות'מאנים, הרוסים והטרנסילבנים, במקביל למלחמות פנימיות נגד נתיניה הקוזאקים ותושבי חבל ברנדנבורג-פרוסיה. במהלך 80 השנים הבאות שקעו השלטון המרכזי וההנהגה, והמדינה הייתה על סף אנרכיה.[19] על רקע תקופת ההשכלה, קמה בפולין תנועה לתיקון המצב במדינה, מה שהביא לבסוף להכרזה על החוקה הכתובה הראשונה באירופה, ב-1791 (חוקת 3 במאי 1791). תהליך הרפורמות נפסק עם החלוקות של פולין בין האימפריה הרוסית, פרוסיה ואוסטריה ב-1772, 1793 ו-1795, שבעטיין חדלה פולין מלהיות מדינה עצמאית.[20]

תחת שלטון זר, ערכו פולנים, בעיקר בשטח הכיבוש הרוסי, מרידות בניסיון לחדש את עצמאותם. כל הניסיונות לעשות כן נכשלו.[21] תפנית מסוימת אירעה לאחר המלחמות הנפוליאוניות, אז, בשנת 1807, הוקמה פולין מחדש בשם "הדוכסות של ורשה". בכך, חידשה פולין את עצמאותה, אך למעשה היא הייתה מדינת לווין של הקיסרות הצרפתית. לאחר המלחמות, במסגרת קונגרס וינה של 1815, חזר המצב לקדמותו ופולין חולקה מחדש על ידי שכנותיה.[22] עם תום קונגרס וינה הכריזה רוסיה על הפיכת השטח הפולני שברשותה לפולין הקונגרסאית, אשר הייתה לא יותר ממדינת חסות רוסית. פולין הקונגרסאית החזיקה בחוקה ליברלית; אך אף על פי כן, שללו הצארים הרוסים אט אט את החירויות של הפולנים, עד שהלכה למעשה סופחה פולין לאימפריה הרוסית.[23] לעומת השטח הרוסי, בפולין האוסטרית, תחת שלטון אוסטרו-הונגריה, נהנו הפולנים מחופש יחסי כאשר התרבות והלאומיות הפולנית נמצאות בפריחה. קרקוב, בירת פולין האוסטרית, שהוגדרה אז כעיר חופשית, הפכה ל"בירה הרוחנית" של האומה הפולנית כולה. במהלך המשך המאה ה-19 התחדשו מרידות פולניות בכל רחבי פולין, הן בחלק הרוסי, הן בחלק הפרוסי והן בחלק האוסטרי. כולן כשלו לבסוף. למרות הדיכוי התרבותי והלאומי, תחת השלטון הזר, פולין גם נהנתה ממגמות חיוביות: היא עברה לראשונה תיעוש ומודרניזציה נרחבים, והכלכלה התפתחה באופן מרשים, כאשר החלק הפרוסי מוביל בפיתוח הכלכלי.[22]

העת החדשה המאוחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורשה בשנת 1945, עם תום מלחמת העולם השנייה
ערכים מורחבים – הרפובליקה הפולנית השנייה, פולין במלחמת העולם השנייה, הרפובליקה העממית הפולנית

במהלך מלחמת העולם הראשונה, כל מדינות ההסכמה הסכימו על השבת פולין למפת העולם, בהתאם לנקודה ה-13 בנאום 14 הנקודות של נשיא ארצות הברית, וודרו וילסון. זמן קצר לאחר כניעת גרמניה בנובמבר 1918, זכתה פולין לעצמאות מחודשת תחת השם הרפובליקה השנייה של פולין. האיום הסובייטי התעורר במלחמה הפולנית-סובייטית, אולם פולין הצליחה להגן על עצמאותה.[24] הרפובליקה השנייה הייתה דמוקרטיה מפותחת יחסית, אך זו הפכה למוגבלת במיוחד בשנת 1926, אז במהפכה צבאית עלה לשלטון הגנרל יוזף פילסודסקי.[25]

הרפובליקה השנייה שרדה עד לתחילת מלחמת העולם השנייה, אז צבאות גרמניה הנאצית וברית המועצות פלשו לפולין במבצע מתוכנן מראש (הסכם ריבנטרופ–מולוטוב) ובכך הביאו קץ לכעשרים שנות עצמאות פולנית. בתקופה זו סבלו הפולנים במיוחד (ראה גנרלגוברנמן). מכל המדינות המעורבות במלחמה (זאת בתנאי שאין מחשיבים את אוקראינה ובלארוס כמדינות עצמאיות), הייתה פולין עם אחוז הרוגים מכלל האוכלוסייה הגבוה ביותר: מעל 6 מיליון הרוגים (כ-20% מכלל האוכלוסייה), מחציתם פולנים יהודים. כמיליון וחצי אזרחי פולין גורשו משטחי הכיבוש הסובייטיים במזרח פולין לגולאגים בתוככי ברית המועצות.[26][27]

לאחר מלחמת העולם השנייה גבולות פולין הועתקו מערבה - הגבול המזרחי הועתק לקו קרזון, והגבול המערבי לקו אודר-נייסה. אחרי שינויים אלו, קטן שטחה של פולין ב-76,000 קמ"ר, שהיוו 20% משטחה לפני המלחמה. כמו כן, שינויי הגבולות הביאו להגירה המונית של פולנים, אוקראינים, גרמנים ויהודים אל מחוץ לשטחה של פולין. לבסוף, הפכה פולין לראשונה בתולדותיה, למדינה הומוגנית מבחינה אתנית.[28] ברית המועצות השליטה בפולין ממשלה קומוניסטית חדשה, מקבילה פחות או יותר לממשלות אחרות בגוש המזרחי.

ב-1952 הוכרזה רשמית רפובליקת העם של פולין או הרפובליקה העממית הפולנית. ב-1956 הפך המשטר בפולין לליברלי יותר, תוך שחרור המוני אנשים מהכלא והענקת מספר חירויות לאזרחים.[29] מהומת פועלים ב-1980 הובילה להיווצרותו של איגוד מקצועי עצמאי, "סולידריות", שהפך עם הזמן לכוח פוליטי. תנועת "סולידריות" כרסמה בשליטת המפלגה הקומוניסטית, עד שב-1989 גברה עליה בבחירות הפרלמנטריות והעומד בראשה, לך ואלנסה, זכה לבסוף להיות נשיא פולין ב-1990. פולין זכתה לשובה של הדמוקרטיה, ותושביה זכו לראשונה זה עשרות שנים לזכויות האדם וזכויות אזרח.

כלכלת פולין, לאחר השחרור מעול הקומוניזם, סבלה מאבטלה גבוהה (מעל 15%), אך עם זאת היא זכתה גם לאינטגרציה הולכת וגוברת בשוק האירופאי, והמשק הפולני עבר ליברליזציה.[30] פולין הצטרפה לקבוצת וישגראד ב-1991.[31] בנוסף, היא הצטרפה לברית נאט"ו ב-1999, כאות מבשר לראשית השתלבותה של פולין במערב. אזרחי פולין אמרו 'כן' (TAK) לאיחוד האירופי במשאל עם שנערך ביוני 2003, והיא הצטרפה רשמית לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. בשנת 2007 האינטגרציה נמשכה, ופולין הצטרפה לאמנת שנגן, ובמסגרת זאת גבולותיה של פולין נפתחו לשאר מדינות האיחוד האירופי.

גבולות המדינות הפולניות לאורך ההיסטוריה:
  הרפובליקה העממית הפולנית והרפובליקה השלישית, לאחר 1945
  פולין של שושלת פיאסט, סביב שנת 1000

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיים, הבית התחתון של הפרלמנט הפולני
ערך מורחב – פוליטיקה של פולין

פולין היא רפובליקה דמוקרטית פרלמנטרית המבססת את המערכת הפוליטית שלה על חוקה. חוקת פולין הנוכחית נכנסה לתוקפה בשנת 1997, ובה מפורטים הסדרי המשטר של המדינה.

רשויות השלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המדינה של פולין הוא הנשיא (Prezydent Rzeczypospolitej Polskiej), אשר לו בעיקר סמכויות טקסיות וסמליות. הנשיא נבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור אחת לחמש שנים, ועומדת לו האפשרות להיבחר לשתי קדנציות בלבד. להלכה בסמכותו של הנשיא למנות את הממשלה, אך בדומה לישראל, בפועל הדבר נעשה על ידי הבית התחתון של הפרלמנט, הסיים, לאחר שמי מראשי המפלגות הצליח להרכיב קואליציה. עם זאת לנשיא עומדות גם סמכויות ממשיות יותר: ביכולתו להעלות לדיון נושאים בפרלמנט, ליזום חקיקה (אשר אישורה נתון בידי הפרלמנט), או להטיל וטו על חוקים שהפרלמנט אישר. במקרה והוטל וטו על חוק, לפרלמנט היכולת לבטל את הוטו ברוב של שלוש חמישיות מכלל המושבים בפרלמנט. אם כשל בלעשות כך, החוק יבוטל.

הפרלמנט הפולני מורכב משני בתים: הבית העליון, הוא הסנאט (Senat); והבית התחתון, הוא הסיים (Sejm). חברי שני הבתים נבחרים בבחירות כלליות אחת לארבע שנים. הסנאט מורכב מ-100 חברים, המייצגים כל אחד את אחד מ-100 מחוזות הבחירה של פולין לאחר שנבחרו בבחירות אזוריות. הסיים מורכב מ-460 חברים, המייצגים את פולין כולה ונבחרים באופן יחסי. כדי לחוקק חוק, הצעת חוק חייבת להיות מועברת ברוב רגיל על ידי שני הבתים. לסיים עומדת סמכות במקרי קיצון לעקוף סירוב של הסנאט להעביר הצעת חוק שיזם הסיים. אחוז החסימה עומד על 5%, ולמעט מפלגות של מיעוטים אתניים, רק מפלגות אשר קיבלו למעלה מזה יהיו רשאיות לקבל ייצוג בפרלמנט. אחת לארבע שנים, לאחר שנבחר פרלמנט, ראש המפלגה שהצליח להרכיב קואליציה וממשלתו זכתה לאמון הפרלמנט ולאישורו הסמלי של הנשיא הופך לראש ממשלת פולין. ראש הממשלה, או בשמו הרשמי נשיא מועצת השרים (Prezes Rady Ministrów), הוא מי שעומד בפועל בראש הרשות המבצעת, היא ממשלת פולין. לראש הממשלה עומדות רובן ככולן של הסמכויות הניהוליות והביצועיות של המדינה, הגם שישנה חפיפה בתחומים מסוימים עם סמכויותיו של הנשיא.

הרשות השופטת ממלאת תפקיד חשוב בתהליך קבלת ההחלטות בפולין. המוסדות העיקריים שלה כוללים את בית המשפט העליון (Sąd Najwyższy), בית המשפט העליון המנהלי (Naczelny Sąd Administracyjny), בית הדין לחוקה (Trybunał Konstytucyjny), ובית הדין המדינתי (Trybunał Stanu). בית המשפט העליון הוא הערכאה העליונה של המשפט הפולני, ובמקרה של ערעור על פסיקותיהן של ערכאות נמוכות יותר, בתי המשפט המחוזיים והאזוריים, הערעור מובא לבית המשפט העליון. תפקידו של בית הדין לחוקה הוא לוודא שחוקי הפרלמנט אינם סותרים את החוקה, ואם הם כאלו, בסמכותו לבטל חוקים סותרים אלו. בית המשפט העליון המנהלי מהווה את הערכאה העליונה בענייני משפט אזרחי.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – פרובינציות פולין, מחוזות פולין

החלוקה המנהלית הנוכחית של פולין הוחלה בשנת 1999 והיא מבוססת על שלוש רמות של חלוקה: שטחה של פולין מחולק ל-16 פרובינציות הנקראות וויודות (województwa), דרגת החלוקה המנהלית הגבוהה ביותר. בהן ישנם (נכון ל-2008) 379 מחוזות, וערים נוספות שאינן כלולות במחוזות. המחוזות (powiaty), מהווים את דרגת החלוקה המנהלית השנייה, ותחתיהן נמצאות הרשויות המקומיות (גמיני). לערים הגדולות יש בדרך כלל מעמד של מחוז, גם במצב שהן נמצאות בתוך מחוז הנושא את שמן, כך למשל, במחוז פוזנן, מושב המחוז הוא בעיר פוזנן, אף שהעיר עצמה היא במחוז נפרד ממחוז פוזנן עצמו, מחוז פולין הגדולה.


הפרובינציות של פולין
שם עברי שם פולני אוכלוסייה שטח עיר בירה
מזוביה mazowieckie 5,324,519 35,558 ורשה
שלזיה śląskie 4,593,358 12,333 קטוביץ
פולין גדול wielkopolskie 3,469,464 29,826 פוזנן
פולין קטן małopolskie 3,364,176 15,183 קרקוב
שלזיה תחתית dolnośląskie 2,908,457 19,947 ורוצלב
לודז' łódzkie 2,508,464 18,219 לודז'
פומרניה pomorskie 2,298,811 18,310 גדנסק
לובלין lubelskie 2,151,836 25,122 לובלין
פודקרפצקיה podkarpackie 2,128,483 17,846 ז'שוב
קויאוויה-פומרניה kujawsko-pomorskie 2,090,836 17,969 בידגושץ', טורון
פומרניה המערבית zachodniopomorskie 1,717,970 22,892 שצ'צ'ין
ורמיה-מזוריה warmińsko-mazurskie 1,445,478 24,173 אולשטין
שוויינטוקז'יסקיה świętokrzyskie 1,265,415 11,711 קיילצה
פודלסיה podlaskie 1,193,348 20,187 ביאליסטוק
לובוש lubuskie 1,020,767 13,988 גוז'וב ויילקופולסקי, ז'לונה גורה
אופולה opolskie 1,002,575 9,412 אופולה

הדינמיקה הפוליטית מול האיחוד האירופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי, קיבלה על עצמה פולין הסכמים לפיה חלק מההחלטות הפוליטיות במדינה יהיו כפופות למנגנונים הפוליטיים של האיחוד האירופי, כאשר מרבית ההחלטות עדיין מנוהלות באופן עצמאי.[32]

בשנותיה באיחוד הייתה שותפה פולין להסכמים שונים כחלק מהאיחוד, אולם גם השמיעה ביקורת מול האיחוד האירופי בטענה להתערבות יתר בעצמאות מערכת המשפט הלאומית, ומחאות נגד אחד מעקרונות המשפט האירופי, עליונות הדין האירופי.[32]

צבא וביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות יבשה פולניים במסגרת תרגיל צבאי של נאט"ו בפומרניה המערבית
ערך מורחב – הכוחות המזוינים של פולין

הכוחות המזוינים של פולין מורכבים מחמש זרועות: כוחות היבשה (Wojska Lądowe), הצי (Marynarka Wojenna), חיל האוויר (Siły Powietrzne), זרוע הכוחות המיוחדים (Wojska Specjalne) וכוחות ההגנה הטריטוריאלית (Wojska Obrony Terytorialnej). הכוחות המזוינים כפופים לשר ההגנה בממשלת פולין, אך פורמלית המפקד העליון של הצבא הוא נשיא פולין. החוקה מגדירה את המשימה החשובה ביותר של הכוחות המזוינים: הגנה ושמירה על שלמותה הטריטוריאלית של פולין והבטחה של האינטרסים הפולניים מחוץ לגבולותיה. הכוחות המזוינים מורכבים מ-65,000 חיילים בסדיר ועוד 14,000 חיילים במילואים. מאז הפלת המשטר הקומוניסטי והקמת הרפובליקה השלישית, עוברות זרועות הצבא מודרניזציה וחימוש בנשק אמריקני חדיש. הצי הפולני הוא אחד הציים הגדולים בים הבלטי והוא ממלא תפקיד חשוב גם בעניינים אזרחיים, לרבות משימות חיפוש והצלה ומחקר הידרוגרפי.

החל משנת 1999, פולין חברה בברית הצבאית נאט"ו. במסגרת זאת הצבא הפולני משתתף לעיתים קרובות בתרגילים צבאיים רב-צדדיים, וכן במשימות צבאיות שונות מעבר לים. בעשור הראשון של המאה ה-21, עם ראשיתה של המלחמה העולמית בטרור, לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה חזר הצבא הפולני לפעילות צבאית. אלפי חיילים הוצבו באפגניסטן ובעיראק, עשרות מטוסי קרב נשלחו לחזית, וגם הצי הפולני מילא תפקיד משמעותי.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה טופוגרפית של פולין

בקירוב, פולין היא מדינה בצורת ריבוע של כ-630 קילומטר על כ-630 קילומטר. היא ממוקמת במזרח מרכזה של אירופה.

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני השטח של פולין מורכבים בעיקר מהשפלה של המישור האירופי, כאשר הגובה הממוצע של שטחה של פולין הוא נמוך במיוחד, 173 מטרים מעל גובה פני הים. בצפונה של פולין, לאורך חופיה לים הבלטי וכן לפנים הארץ, משתרע אזור פומרניה. אזור נמוך זה כולל את שפלת החוף של פולין, ובחובו מספר מפרצים ימיים, וחופים רחבי ידיים לצד גם דיונות. ובעוד בצפונה של פולין משתרע חוף, בדרומה, על גבולותיה של מדינה זו עם שכנותיה מדרום - צ'כיה וסלובקיה - נמתחת שרשרת הרים ממזרח למערב. במזרח הדרום הפולני על גבול סלובקיה הרים אלו הם רכס הרי הקרפטים, ובמערב הדרום הפולני על גבול צ'כיה הם רכס הרי הסודטים. רכסי ההרים הללו מגיעים בשיאם לגובה הקרוב ל-2,500 מטרים מעל גובה פני הים (זה קורה בהר ריסי, ההר הגבוה ביותר בפולין). צפונה מרכסי הרים אלו, למרגלותיהם, שוכנת רמה גאוגרפית רחבה כאשר זו שלמרגלות הקרפטים, במזרח, מכונה פולין קטן, וזו שלמרגלות הסודטים, במערב, מכונה שלזיה. שני אזורים אלו הם גבוהים יחסית לפולין, וגובהם הממוצע הוא כ-500 מטר מעל גובה פני הים. את ההרריות שלהם מפרים שני נהרות גדולים וחשובים: נהר הוויסלה ונהר האודר. מקורו של הוויסלה בהרים שמדרום לפולין קטן ומקורו של האודר בהרים שמדרום לשלזיה. מההרים, שני נהרות אלו זורמים לכיוון צפון, כשהם יוצרים עמקים צרים וארוכים, כל אחד באזורו שלו - פולין קטן ושלזיה. בתווך, בין שפלת החוף הפומרני בצפון להרים שבדרום, משתרעת שפלה רחבה במיוחד המכסה את רוב פולין. שפלה זו מועצמת על ידי שני נהרות האב של פולין. הוויסלה הזורם במזרח השפלה יוצר את מישור הוויסלה (מזוביה) ומנקז את המים של חציה המזרחי של פולין. לעומת הוויסלה, האודר זורם במערב השפלה ויוצר את מישור האודר (פולין גדול) ומנקז את המים של חציה המערבי של פולין. שני נהרות אלו ממשיכים צפונה, ולבסוף נשפכים אל הים הבלטי. הוויסלה נשפך אל "מפרץ גדנסק" שבמזרח אזור פומרניה, והאודר נשפך אל "מפרץ פומרניה" במערב אזור פומרניה.

כלל השטח של פולין מכוסה באחוז ניכר במיוחד של שטחים חקלאיים, המהווים גם את האפיון הבולט ביותר של הנוף הפולני. המרחבים החקלאיים של פולין מנוהלים על ידי שני מיליון משקים פרטיים. פולין היא המדינה המיוערות הרביעית ביותר באירופה. יערות מכסים 30.5% משטחה של פולין. הנהרות הארוכים ביותר בפולין הם הוויסלה שאורכו 1,047 קילומטר, והאודר, שאורכו 854 קילומטר. לשני נהרות אלו גם יובלים ארוכים ומרכזיים הנשפכים אליהם. הבוג המערבי של הוויסלה אורכו 772 קילומטר, והורטה של האודר אורכו 808 קילומטר. הוויסלה והאודר נשפכים בסוף לים הבלטי. כמו כן, פולין מכוסה ביותר מ-9,300 אגמים, רובם בצפון הארץ, כאשר חלוצת האגמים של פולין היא ורמיה-מזוריה. לצד אגמים, בפולין נמצאת גם כמות ביצות מהגדולות באירופה.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בפולין הוא תוצאה של נקודת מפגש של אקלים יבשתי המגיע מרוסיה שממזרח, מפנים היבשת, לבין אקלים ימי המגיע ממערב, מהאוקיינוס האטלנטי. מצב זה יוצר אקלים תזזיתי ובלתי יציב, אקלים הכולל שינויים רבים, מיום ליום ומשנה לשנה. הקייצים בפולין הם חמים ונעימים בדרך כלל, והטמפרטורות הממוצעת בהן נעות בין 18 ל-30 מעלות צלזיוס, בהתאם לאזור. החורפים לעומת זאת הם קרים למדי, והטמפרטורות הממוצעות בהם נעות בין 3 למינוס 6 מעלות צלזיוס. משקעים יורדים בכל מקום לכל אורך ימות השנה, אם כי יותר בקיץ מאשר בחורף, כאשר מצב זה תקף יותר ככל שנעים מזרחה.

האזור החם ביותר בפולין הוא שלזיה תחתית שבדרום מערב פולין. הטמפרטורות שם עוברים את ה-30 מעלות צלזיוס לעיתים רבות, ואף יכולות להגיע לשיאים גם של קרוב ל-40 מעלות צלזיוס, בימים מסוימים בחודשים יולי ואוגוסט. לצד ורוצלב החמה שבשלזיה תחתית, עיר חמה מפורסמת נוספת מחוץ לאזור זה היא טרנוב, השוכנת בפולין קטן. בטרנוב שורר הקיץ הארוך ביותר בפולין - 115 יום, מאמצע מאי עד לאמצע ספטמבר. האזור הקר ביותר בפולין הוא צפון מזרחה במקומות הסמוכים לגבולות עם ליטא ובלארוס, ובייחוד אזור פודלסיה. העיר הקרה ביותר היא סובאלק.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הפיננסי של ורשה, בירת פולין
ערך מורחב – כלכלת פולין

עם נפילת הגוש הקומוניסטי בסוף שנות ה-80, החלה פולין בצעדי ליברליזציה נרחבים במשק. חברות ממשלתיות רבות הופרטו והגבלות רבות על הקמת חברות פרטיות חדשות הוסרו. השקעות רבות זרמו לפולין ותרמו לפיתוחה המואץ. עקב כך נהנים הפולנים מרמת חיים גבוהה לאין ערוך מזו שהייתה להם בעידן הקומוניסטי. פולין נחשבת למקרה מוצלח במיוחד של מעבר של כלכלה קומוניסטית לכלכלה בעלת דגם מערבי.[33] הכלכלה הפולנית נחשבת לאחת המפותחות ביותר מקרב המדינות הקומוניסטיות לשעבר,[34] ואחת עם שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר באירופה. עם שוק מקומי חזק ויציב, חוב פרטי נמוך, מטבע גמיש, וחוסר תלות במגזר יצוא אחד, פולין היא הכלכלה האירופית הגדולה היחידה שנמנעה מהמיתון של סוף שנות ה-2000. מאז הצטרפותה של פולין לרוב המסגרות האירופאיות האזוריות, ובפרט לאמנת שנגן, פולנים רבים, כ-2.3 מיליון במספר, עזבו את פולין ומצאו עבודה מחוצה לה - בעיקר במדינות מערב אירופה.

לחקלאות תפקיד חשוב בפולין - 12.4% מתושביה מועסקים בחקלאות. יש בה מספר גדול במיוחד של משקים חקלאיים פרטיים אפקטיביים, המעמידים את פולין כיצרנית מזון גדולה ומרכזית. הגידולים החקלאיים העיקריים הם - חיטה, שיפון, ותפוחי אדמה. התעשייה הפולנית, שמעוזה בשלזיה בלודז', טופחה משמעותית תחת הקומוניזם. מאז מעמדה ירד משמעותית, אך עדיין אחוז לא מבוטל מתושבי פולין, 26.2% מהם, מועסקים במגזר התעשייה. ענפי התעשייה העיקריים בפולין הם - בניית מכונות, עסקי ברזל ופלדה, כריית פחם, תעשיות כימיקלים, בניית ספינות, ועיבוד מזון. היצוא הפולני השנתי הוא בערך של 152.78 מיליארד אירו, והיבוא הפולני השנתי הוא בערך של 155.09 מיליארד אירו. שותפת הסחר הראשית והגדולה ביותר של פולין היא גרמניה - כרבע מהיצוא של פולין הוא אליה, וכך גם כרבע מהיבוא שלה הוא ממנה.[35][36]

התוצר המקומי הגולמי במונחי שווי כוח הקנייה של פולין עומד על 990.568 מיליארד דולר,[37] דבר המציב אותה ככלכלה ה-25 בגודלה בעולם והשישית בגודלה באיחוד האירופי.[38] התוצר המקומי הגולמי לנפש בפולין הוא 25,703 דולר, נמוך בכ-30% מהממוצע באיחוד האירופי. מבחינת התוצר המקומי הגולמי לנפש פולין עומדת במקום ה-48 בעולם וה-22 באיחוד האירופי. ביחס לעולם כולו, מגדיר מדד הפיתוח האנושי את איכות החיים בפולין כ"גבוהה מאוד", ומציב אותה במקום ה-35 בעניין זה. בניגוד למדדים חיוביים רבים, האבטלה היא בעלת שיעור שאיננו מבוטל - 10.6% מכלל העובדים, נתון גבוה יחסית.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עגלונים בעיר העתיקה של קרקוב, ברקע בזיליקת מריה הקדושה
עיר הנופש זאקופנה שבהרי הטאטרה שבלב הקרפטים, בירת ספורט החורף של פולין

מאז הצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי בשנת 2004, ועם פתיחת גבולותיה למערב במסגרת אמנת שנגן החל משנת 2007, נרשם גידול משמעותי במספר התיירים הפוקדים את המדינה.[39] מגמה זו נמשכת משנה לשנה, ואם בשנת 2010 מספר התיירים בפולין עמד על 12.47 מיליון, בשנת 2013 המספר הזה עמד כבר על 15.85 מיליון. בהתאם לנתונים אלו, פולין היא המדינה ה-17 המתוירת ביותר בעולם.[40] לתיירות תפקיד כלכלי חשוב, והיא תורמת רבות למשק המקומי.[41] מספר התיירים הגדול ביותר מגיע לפולין מגרמניה השכנה - 1,298,702 גרמנים ביקרו בפולין בשנת 2013. במקום השני בפער גדול נמצאת רוסיה (עם 409,243 תיירים), וישראל ממוקמת במקום העשירי, עם 148,644 תיירים.[42]

הערים הפופולריות ביותר בקרב התיירים בפולין הן בירת פולין של ימי הביניים קרקוב, בירת שלזיה ואחת הערים העתיקות בפולין ורוצלב, עיר הנמל הצפונית והאטרקטיבית גדנסק, ועיר הבירה המודרנית ורשה. ערים נוספות הפופולריות בקרב תיירים הן פוזנן, לובלין וטורון. בדרך כלל האטרקציה המובילה בערים הפולניות זה רובע ימי הביניים שמרבית הערים הגדולות יכולות להתגאות באחד כזה. מחוץ לערים הגדולות יעדי התיירות המובילים הם האגמים המזוריים וחוף הים הבלטי שבצפון פולין, היער הבתולי בְּיַאלוֹבְיֶיסְקָה שבמזרח, ומחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, הרי הקרפטים והרי הסודטים בדרום. יערות מכסים שטח של 9.1 מיליון דונם, ומהווים כר פורה לפעילויות תיירותיות. בנוסף לכך, אלפי האגמים המצויים בכל פולין משחקים גם הם תפקיד חשוב. מקומות רבים בפולין נמצאים תחת הגנה סביבתית של רשויות המדינה: בפולין יש 23 פארקים לאומיים, 121 פארקי נוף, ו-1,469 שמורות טבע.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגזר ייצור החשמל בפולין מבוסס בעיקר על שימוש בדלקים מאובנים. פולין מספקת לעצמה את רובה ככולה של תצרוכת החשמל שלה. פולין היא יצרנית הפחם העשירית בגודלה בעולם והשנייה בגודלה באירופה (לאחר גרמניה).[43] משאב זה מיוצא מפולין למדינות רבות, אך גם מנוצל לצרכים מקומיים ומהווה את הדלק המאובן המרכזי בו משתמש משק החשמל הפולני. שלוש חברות כריית הפחם הגדולות בפולין (Węglokoks, Kompania Węglowa, ו-JSW) משווקות כ-100 מיליון טון פחם בשנה. חברות אלו הם מהרווחיות ביותר במדינה, והן נסחרות בדרך כלל באופן חיובי בבורסה לניירות ערך של ורשה. במקביל, במהלך השנים האחרונות הורחב השימוש באנרגיות מתחדשות. מדובר בעיקר בטורבינת רוח הפזורות בשטחים נרחבים בפולין, וכן בתחנות חשמל הידרואלקטריות מבוססות מי נהרות. עם זאת, שיעור אנרגיות אלו בייצור החשמל הכולל של פולין עודנו נמוך, והממשלה קבעה יעד של 15% מכלל תצרוכת החשמל עד לשנת 2020. בפולין יש גם עתודות לא מבוטלות של גז טבעי (164,800,000,000 ממ"ק) ונפט (96,380,000 חביות), אך השימוש בהם נכון להיום הוא משני, ופוטנציאל הפקת החשמל מהם נמוך יחסית.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-30 ביוני 2014, מתגוררים בפולין 38,483,957 תושבים. נתון זה מציב את פולין במקום ה-30 בעולם וה-7 באירופה מבחינת כמות האוכלוסייה. הצפיפות עומדת על 123 אנשים לקמ"ר, 1,050 איש לקמ"ר בערים, ו-50 איש לקמ"ר בכפרים. אחוז גבוה יחסית מתושבי פולין מתגוררים בכפרים, 61.5% במספר. משנה לשנה נתון זה יורד יותר יותר, ושיעור העירוניים באוכלוסייה גודל. החל משנות ה-90 של המאה ה-20 כמות האוכלוסייה בפולין שומרת על יציבות יחסית עם נטייה לירידה מסוימת. דבר זה הוא תולדה של הגירה יוצאת של פולנים בעיקר למדינות אחרות באירופה, מעט הגירה נכנסת (בניגוד למדינות אחרות באירופה, אשר חוות הגירה מוסלמית גדולה), ובעיקר ילודה נמוכה מאוד. נכון לשנת 2014 שיעור הפריון הכולל הממוצע בפולין הוא נמוך מאוד - 1.33 ילדים לאישה.[44] אוכלוסיית פולין מזדקנת במהירות. בעוד בשנת 1950 הגיל החציוני של פולין עמד על 25.8, היום אותו הנתון עומד על 38.2. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, מעריכים כי עד שנת 2050 חצי מהפולנים יהיו מעל גיל 51.[45]

ורשה, העיר המאוכלסת ביותר בפולין
קרקוב, בירת פולין לשעבר, היא אתר תרבותי חשוב

הערים הגדולות בפולין הן ורשה (1,715,518), קרקוב (760,700), לודז' (718,960), ורוצלב (631,188), פוזנן (550,742), גדנסק (460,427), שצ'צ'ין (408,913), בידגושץ' (361,254), לובלין (347,678), וקטוביץ (307,233).[46] המטרופולינים הגדולים ביותר בפולין הם קטוביץ (3,029,000), ורשה (2,785,000), קרקוב (1,236,000), לודז' (1,165,000), גדנסק-גדיניה (993,000), ופוזנן (919,000).[47]

חלוקה אתנית ולשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אתנית ולשונית, נכון לשנת 2011 פולין היא אחת המדינות ההומוגניות ביותר ברחבי העולם. כ-93.52% מאוכלוסיית פולין משתייכת לעם הפולני, ואחוז גבוה יותר - 97%, דוברים את השפה הפולנית. שפות ידועות אחרות כשפה שנייה הן אנגלית (29%), רוסית (26%), וגרמנית (19%).

מפקד האוכלוסין של פולין משנת 2011, סוקר את המיעוטים הלא פולנים בפולין. 847,000 הגדירו עצמם שלזים, 233,000 קשוביאנים, 148,000 גרמנים, 47,000 בלארוסים, 13,000 רוסים, 8,000 ליטאים, ו-3,000 ארמנים.[48]

מצב זה לא היה בעבר. עד 1945 היוותה פולין בית לאוכלוסיות מיעוטים גדולות, בהן גרמנים, אוקראינים, בלארוסים, ליטאים, ויהודים.[49] עם שינוי גבולות פולין ב-1945, היגרו ממנה, או נשארו מחוץ לגבולותיה, רוב המיעוטים, ויהודיה נרצחו בשואה. מאז היא מהווה מדינה הומוגנית יחסית מבחינה אתנית.

חלוקה דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה להומוגניות האתנית והלשונית של פולין, כך גם ביחס לדת האוכלוסייה הפולנית אחידה יחסית. לפי סקר שנערך בשנת 2011, 87.5% מתושבי פולין הם נוצרים קתולים, 2.4% אינם מאמינים באף דת שהיא, 0.7% נוצרים אורתודוקסים, ו-1% בני דתות אחרות. 8.7% סירבו לענות.[50] מסקר מ-2015 עולה כי 92.8% מתושבי פולין הם נוצרים קתולים, 0.7% נוצרים אורתודוקסים, 0.3% משתייכים לעדי יהוה, 0.2% נוצרים פרוטסטנטים, 0.1% בכנסייה הקתולית היוונית, ו-0.1% בעלי שיוך דתי אחר. בנוסף, 3.1% אינם מזוהים עם אף דת, 2.2% סירבו להשיב, ועבור 0.5% לא היה ניתן לקבוע את השיוך הדתי.[51] לפי נתונים אלו, פולין היא עם שיעור גבוה יותר של קתולים ממדינות בעלות מורשת קתולית נרחבת, כאיטליה וספרד; פרט למלטה, פולין היא המדינה הקתולית ביותר באירופה. הנצרות הקתולית ממלאת תפקיד חשוב בחייהם של פולנים רבים, והכנסייה הקתולית בפולין נהנית מיוקרה חברתית ומהשפעה פוליטית.[52] בעבור הפולנים לכנסייה תפקיד חשוב גם בחיים הלאומיים, והיא מהווה סמל לאומי-תרבותי פולני חשוב.[53]

יהדות פולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יהדות פולין

יהדות פולין הייתה למן ימי הביניים ועד השואה, הקהילה הגדולה ומהקהילות החשובות שבקהילות עם ישראל בתפוצות. ההיסטוריה בת למעלה מאלף השנים של היהודים בפולין כוללת תקופות של סובלנות ופריחה דתית ותרבותית, לצד אנטישמיות קשה, רדיפות, פרעות וגירושים. ערב מלחמת העולם השנייה הייתה יהדות פולין הגדולה בתפוצות היהודים באירופה. היא מנתה כ-3.4 מיליון נפש – ואף למעלה מכך אם כוללים במניין את יהודי השטחים ההיסטוריים של פולין, שהפכו לנתיני ארצות אחרות בעקבות השינויים התכופים בגבולותיה של המדינה. רוב יהודי פולין, כ-90% מהם, נרצחו בשואה באופן שיטתי, במלחמת העולם השנייה על ידי שלטונות הכיבוש של גרמניה הנאצית, ובאופן מזדמן על ידי גורמים שונים מהאוכלוסייה הפולנית. מעטים בלבד הצליחו להימלט או ניצלו על ידי פולנים חסידי אומות העולם.

ביום העצמאות לפולין, בנובמבר 2021, נערך מפגן אנטישמי, שנערך במרכז העיר קאליש. פעילי ימין קיצוני צעקו "מוות ליהודים", ושרפו העתק של כתב זכויות היסטורי לקהילה היהודית מהמאה ה-13, אשר במשך מאות שנים שימש בסיס להגנה על יהודי פולין.[54]

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פולין היא אחת מהמדינות הסלאביות ועל כן אספקטים תרבותיים רבים שלה בהן השפה, לבוש והמטבח הפולני, חולקים לא מעט דמיון עם שכניהם הסלאבים. אולם פולין בניגוד לרוב הארצות הסלאביות כגון רוסיה, אוקראינה וסרביה קיבלה על עצמה את הנצרות הקתולית, ולא כמותן את הנצרות האורתודוקסית. לכן הכתב הפולני נוהג להשתמש באלפבית לטיני מותאם לשפה הפולנית ולא אלפבית קירילי.

חגים ומועדים בפולין:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו המוטואים הלא-רשמיים של פולין.
  2. ^ בלארוסית, קשובית, גרמנית ואוקראינית מדוברות בחמישה מחוזות משנה, אף על פי שהן לא מוגדרות כשפות רשמיות.
  3. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  4. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  5. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-1 ביולי 2023
  6. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  7. ^ Krystyna Długosz-Kurczabowa: Jaka jest etymologia słowa Polska (nazwa kraju)? [dostęp 6 grudnia 2008].
  8. ^ "fr. pal, pele, altd. pal, pael, dn. pael, sw. pale, isl. pall, bre. pal, peul, it. polo, pole, pila, [in:] A dictionary of the Anglo-Saxon languages. Joseph Bosworth. S.275.; planus, plain, flat; from Indo-European pele, flat, to spread, also the root of words like plan, floor, and field. [in:] John Hejduk. Soundings. 1993. p. 399"; "the root pele is the source of the English words "field" and "floor". The root "plak" is the source of the English word "flake" [in:] Loren Edward Meierding. Ace the Verbal on the SAT. 2005. p. 82
  9. ^ Derwich, Marek; Żurek, Adam, eds. (2002). U źródeł Polski (do roku 1038) [Foundations of Poland (until year 1038)]. Wrocław: Wydawnictwo Dolnośląskie. ISBN 83-7023-954-4.
  10. ^ 1 2 3 4 5 Davies, Norman (2005a). God's Playground: A History of Poland, Volume I (2nd ed.). Oxford: Oxford University Press. ISBN 978-0-231-12817-9.
  11. ^ Geneviève Zubrzycki (15 September 2006). The Crosses of Auschwitz: Nationalism And Religion in Post-communist Poland. University of Chicago Press. p. 64. ISBN 978-0-226-99304-1. Retrieved 5 April 2012.
  12. ^ 1 2 Wyrozumski, Jerzy (1986). Historia Polski do roku 1505 [History of Poland until 1505]. Warsaw: PWN. ISBN 83-01-03732-6.
  13. ^ Gierowski, Józef (1986a). Historia Polski 1505–1764 [History of Poland 1505–1764]. Warsaw: PWN. ISBN 83-01-03732-6.
  14. ^ Yale Richmond, From Da to Yes: Understanding the East Europeans, Intercultural Press, 1995, p. 51
  15. ^ Maciej Janowski, Polish Liberal Thought, Central European University Press, 2001, ISBN 963-9241-18-0, Google Print: p3, p12
  16. ^ Rett R. Ludwikowski, Constitution-Making in the Region of Former Soviet Dominance, Duke University Press, 1997, ISBN 0-8223-1802-4, Google Print, p34
  17. ^ Aleksander Gella, Development of Class Structure in Eastern Europe: Poland and Her Southern Neighbors, SUNY Press, 1998, ISBN 0-88706-833-2, Google Print, p13
  18. ^ "Formally, Poland and Lithuania were to be distinct, equal components of the federation… But Poland, which retained possession of the Lithuanian lands it had seized, had greater representation in the Diet and became the dominant partner.""Lublin, Union of". Encyclopædia Britannica. 2006.
  19. ^ "Poland – The 17th-century crisis". Britannica Online Encyclopedia.
  20. ^ Józef Andrzej Gierowski – Historia Polski 1764–1864 (History of Poland 1764–1864), p. 74-101
  21. ^ Gardner, Monica Mary (1942). The Rising of Kościuszko (Chapter VII) (Project Gutenberg). Kościuszko: A Biography (G. Allen & Unwin., ltd, 136 pages).
  22. ^ 1 2 Lukowski, Jerzy; Zawadzki, W. H. (2001). A Concise History of Poland. Cambridge, United Kingdom: Cambridge University Press. p. 313. ISBN 978-0-521-55917-1.
  23. ^ Nicolson, Harold George (2001). The Congress of Vienna: A Study in Allied Unity, 1812-1822. New York: Grove Press. p. 171. ISBN 0-8021-3744-X.
  24. ^ Frątczak, Sławomir Z. (2005). "Cud nad Wisłą". Głos (in Polish) (32/2005). Archived from the original on 8 July 2007. Retrieved 18 June 2006.
  25. ^ Joseph Rothschild, Pilsudski's Coup D'État, Columbia University Press, 1967, ISBN 0-231-02984-5.
  26. ^ Project in Posterum, Poland World War II casualties. Retrieved 20 September 2013.
  27. ^ Tomasz Szarota & Wojciech Materski, Polska 1939–1945. Straty osobowe i ofiary represji pod dwiema okupacjami, Warsaw, IPN 2009, ISBN 978-83-7629-067-6 (Introduction online.)
  28. ^ "European Refugee Movements After World War Two". BBC – History.
  29. ^ (Polish) Polska. Historia PWN Encyklopedia. Retrieved 11 July 2005.
  30. ^ "Real GDP growth in CEECs". Transitioneconomies.blogspot.com. 28 May 2006. Retrieved 6 May 2009.
  31. ^ History of the Visegrad Group
  32. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד רויטרס ואי-פי, בית המשפט העליון האירופי קנס את פולין במיליון אירו ליום משום שלא צייתה לפסיקתו, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021
  33. ^ Jarosz, Maria (2005). Wygrani i przegrani polskiej transformacji. Warszawa: Instytut Studiów Politycznych PAN. ISBN 83-7459-000-9.(הקישור אינו פעיל, 10.03.2018)
  34. ^ Stay informed today and every day (2011-08-27). "Eastern Europe’s economies: Some calm amid storms". The Economist. Retrieved 2014-06-01.
  35. ^ "Export Partners of Poland"(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024). CIA World Factbook. 2012. Retrieved 24 July 2013.
  36. ^ "Import Partners of Poland"(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024). CIA World Factbook. 2012. Retrieved 24 July 2013.
  37. ^ "5. Report for Selected Countries and Subjects". International Monetary Fund. Retrieved 1 February 2015.
  38. ^ "Country and Lending Groups | Data". Data.worldbank.org. Retrieved 25 May 2011.
  39. ^ poland/report "Travel And Tourism in Poland". www.euromonitor.com. Retrieved 12 October 2009.
  40. ^ UNWTO Tourism Highlights "International Tourist Arrivals by County of Destination (Poland)". UNWTO World Tourism Barometer. World Tourism Organization. 2013. Retrieved 27 October 2013.
  41. ^ Press Release (5 November 2012). "International tourism strong despite uncertain economy". World Tourism Organization UNWTO. Retrieved 6 February 2013.
  42. ^ Overnight stays in accommodation establishments in 2013 (PDF file, direct download 2.07 MB), Główny Urząd Statystyczny (Central Statistical Office (Poland)), pp. 167–168 / 237. Warsaw 2014.
  43. ^ "The True Cost of Coal" (PDF). Greenpeace. November 27, 2008. pp. 6, 54–57. Retrieved 2011-05-22.
  44. ^ Current CIA World Factbook, Poland(הקישור אינו פעיל, 27.1.2024)
  45. ^ Poland: Aging and the Economy
  46. ^ Central Statistical Office population report for 2013
  47. ^ European Spatial Planning Observation Network, Study on Urban Functions (Project 1.4.3), Final Report, Chapter 3, (ESPON, 2007)(הקישור אינו פעיל, 10.03.2018)
  48. ^ Przynależność narodowo-etniczna ludności – wyniki spisu ludności i mieszkań 2011. GUS. Materiał na konferencję prasową w dniu 29. 01. 2013. p. 3. Retrieved on 2013-03-06.
  49. ^ היהודים שמספרם היה מעל שלושה מיליון, היוו כ- 10% מהאוכלוסייה.
  50. ^ GUS, Narodowy Spis Powszechny Ludnosci 2011: 4.4. Przynależność wyznaniowa (National Survey 2011: 4.4 Membership in faith communities) p. 99/337 (PDF file, direct download 3.3 MB). ISBN 978-83-7027-521-1 Retrieved 27 December 2014.
  51. ^ סקר שיוך דתי מ-2015
  52. ^ "Encyclopædia Britannica - Religion in Poland".
  53. ^ Microsoft Encarta Online Encyclopedia 2007. "Poland".
  54. ^ איתמר אייכנר, ביום העצמאות בפולין: צעקו "מוות ליהודים" והציתו כתב זכויות היסטורי, באתר ynet, 13 בנובמבר 2021
פולין – תבניות ניווט