פוליטיקה של אורוגוואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
סמל אורוגוואי
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של אורוגוואי

אורוגוואי היא רפובליקה נשיאותית בה מתקיימות בחירות ייצוגיות, נשיא אורוגוואי הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה. באורווגאי מתקיימת מערכת פוליטית רב מפלגתית. הנשיא הוא ראש הרשות המבצעת, בית המחוקקים המאוחד של אורוגוואי הוא הרשות המחוקקת. הרשות השופטת מופרדת לחלוטין משתי הרשויות האחרות.

מסורתית, שתי מפלגות גדולות, מפלגת הקולוראדו (המפלגה האדומה, הליברלית יותר) והמפלגת הבלנקו (המפלגה הלבנה, השמרנית יותר), נאבקו מאז עצמאותה של אורוגוואי על השלטון, ומחליפות ביניהן תפקידים בין קואליציה לאופוזיציה. בבחירות ב-2004 תפסה את השלטון, לרבות רוב בשני בתי המחוקקים וכן את עמדת הנשיא, קואליציה של מפלגות שמאל שונות: דמוקרטים נוצרים, סוציאליסטים, סוציאל-דמוקרטים וקומוניסטים. בבחירות פופולריות טאבארה ואסקס נבחר להיות נשיא אורוגוואי.

חוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באורוגוואי אושררה חוקה ראשונה ב-1830, לאחר מלחמה בת שלוש שנים שבה אורוגוואי וארגנטינה נלחמו יחדיו כפדרציה משותפת. עם תמיכה של בריטניה נחתם ב-1828 הסכם מונטווידאו שבו ברזיל וארגנטינה הכירו בזכותה של אורוגוואי לעצמאות. הסכם זה הניח את היסודות למדינה וחוקה אורוגוואיים. ב-1966 נעשו ניסיונות לשנות את החוקה שהובילו לקבלה של חוקה חדשה לחלוטין ב-1967. חוקה חדשה אחרת שהוצעה ב-1980 תחת הפיכה צבאית נדחתה על הסף על ידי כלל אזורי ההצבעה.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה האורוגוואית שהתקבלה ב-1967 יצרה נשיאות חזקה במיוחד, בעלת איזון חזק בין חוק למשפט. הנשיא, אשר מתפקד גם כראש מדינה וגם כראש הממשלה, נבחר בבחירות כלליות לקדנציה של חמש שנים, עם סגן נשיא אשר נבחר באותו מעמד וההצבעה אליהם היא משותפת. שלושה עשר שרים עומדים בראש משרדים ממשלתיים שונים ממונים על ידי הנשיא ומהווים הלכה למעשה את הקבינט של המדינה.

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האספה הכללית מונה דה פקטו שני בתי נבחרים. בית הסגנים המונה 99 חברים הנבחרים בבחירות כלליות-יחסיות לקדנציה של חמש שנים. הסנאט אשר יש בו 31 חברים. 30 אשר נבחרים בבחירות כלליות-יחסיות וסגן הנשיא אשר עומד בראשו.

הרשות השופטת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באורוגוואי מספר ערכאות משפט, הגבוהה שבהם היא בית המשפט העליון. שופטי העליון נבחרים לקדנציה בת 10 שנים על ידי האספה הכללית. מתחת לבית המשפט העליון ישנם בתי משפט מחוזיים ומקומיים כמו גם שופטים לתביעות קטנות. כמו כן קיימים מערכות משפט מקצועיות כגון צבאית, ניהולית וכדומה.

דמוקרטיה ישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוקה האורוגוואית מאפשרת לכל אזרח לקרוא תיגר לכל חוק שהאסיפה הכללית מקבלת על ידי משאל עם, או להציע שינוי לחוקה גם כן על ידי רפרנדום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פוליטיקה ובנושא אורוגוואי. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.