פובדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פובדה
ГАЗ-М-20 «Победа»
מאפיינים כלליים
יצרן גא"ז
שנות ייצור 1946-1958
יחידות שיוצרו 241,497 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרכבה רוסיהרוסיה רוסיה
מודל קודם GAZ-M1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מודל אחריו וולגה
סיווג משפחתית
פלטפורמה מנוע קדמי, הנעה אחורית
אורך 4665 מ"מ
רוחב 1695 מ"מ
גובה 1590-1640 מ"מ
משקל 1350 ק"ג
בסיס גלגלים 2,700 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מפרט טכני
מנוע ארבעה צילינדרים, 2.1 ליטר, בנזין
הילוכים ידני: 3 הילוכים
מהירות מרבית 105 קמ"ש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פובדהרוסית: Победа, נהגה פַּאבֶּדַה, ניצחון) היא מכונית נוסעים סובייטית שיוצרה במפעל גא"ז בעיר ניז'ני נובגורוד בשנים 1946-1958, וכן בפולין בשנים 1951-1973. במהלך תקופה זו נבנו כמעט חצי מיליון מכוניות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפעל כלי הרכב בניז'ני נובגורוד קיבל במהלך שנת 1943 הנחיה ממשלתית לתכנן מכונית נוסעים חדשה, שכונתה "גא"ז - מ-20" (קיצור של מולוטוב-20). תחילה תוכננו שתי גרסאות של המכונית - עם מנועים בעלי 6 ו-4 צילינדרים, אולם בהמשך הוחלט לייצר מכונית עם 4 צילינדרים בלבד. כתוצאה מכך הייתה הפובדה כבדה יחסית להספק המנוע שלה. נפח המנוע היה 2100 סמ"ק.

במהלך מלחמת העולם השנייה נפלו בידי הסובייטים מכוניות גרמניות רבות, ובתכנון המכונית החדשה ניצלו המתכננים מספר פיתוחים טכנולוגיים ממכוניות "אופל קפיטן" הגרמניות.

הפובדה הייתה המכונית הראשונה שתוכננה לייצור המוני בברית המועצות. תחילה נקראה "מולדת", אולם במהלך הצגת המכונית ליוסיף סטלין, שאל סטלין "באיזה מחיר תמכרו את המולדת?" והשם הוחלף ל"פובדה" (ניצחון).

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנוע שהותקן בפובדה יוצר במפעל כבר משנת 1937, בהתבסס על מנוע Dodge D5. הספק המנוע (2100 סמ"ק) היה 50 כוח סוס.

תיבת ההילוכים הייתה בעלת 3 הילוכים. גלגלי המכונית היו רחבים לאותה תקופה. מערכת הבלמים הייתה הידראולית, לראשונה בברית המועצות.

מערכת החשמל פעלה במתח של 12 וולט. לראשונה בברית המועצות הותקן במכונית מחמם פנימי. בהמשך התווסף איתות חשמלי ומגב לניקוי שמשות.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכוניות הראשונות יצאו מפס הייצור ב-29 ביוני 1946, אולם עד סוף אותה שנה נבנו 23 מכוניות בלבד. הייצור ההמוני החל באביב 1947 ועד אוגוסט 1948 נבנו 1700 מכוניות. בשלב זה הוחלט על עצירת פס הייצור וטיפול בבעיות טכניות שהתגלו במהלך הרצת המכוניות הראשונות. במהלך סוף 1948 החל ייצור מכוניות משופרות ובשנת 1949 הופעל פס ייצור חדש שנבנה באולמות חדשים. בשנת 1949 קיבלו מתכנני המכונית את פרס סטלין.

  • ГАЗ-М-20 - הדגם הנפוץ ביותר, שיוצר עד 1954. בסך הכול נבנו כ-140 אלף מכוניות מדגם זה.
  • ГАЗ-М-20В - דגם משופר עם מנוע 52 כ"ס, 1955-1958.
  • ГАЗ-М-20А - סדרה לשימוש כמונית. נבנו כ-37.5 אלף מכוניות.
  • ГАЗ-М-20 — Kабриолет - דגם קבריולה. נבנו כ-14 אלף מכוניות.
  • ГАЗ-М-20Д - דגם עם מנוע 62 כ"ס לצורכי מערכת הביטחון.

בשנת 1951 החל ייצור מקביל במפעל בפולין, ונמשך שם עד 1973. החל מ-1956 כל החלקים נבנו אף הם בפולין. במסגרת זו נבנו כ-255 אלף מכוניות.

במהלך שנות ה-50 יוצאו מכוניות לאירופה, במיוחד לפינלנד ולבלגיה.

על בסיס מכוניות פובדה נבנו כמה יחידות להשתתפות במרוצים. בשנת 1951 הן הגיעו למהירות של 167 קמ"ש אך היו להן בעיות טכניות רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פובדה בוויקישיתוף