פדור פון בוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פדר פון בוק
Fedor von Bock
פדר פון בוק, 1938.
פדר פון בוק, 1938.
לידה 3 בדצמבר 1880
קיסטרין, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
נהרג 4 במאי 1945 (בגיל 64)
אולדנבורג, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 18981945 (כ־47 שנים)
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-1
מפקד הדיוויזיה ה-2
מפקד הקורפוס ה-2
מפקד הארמייה השמינית
מפקד קבוצת ארמיות צפון
מפקד קבוצת ארמיות B
מפקד קבוצת ארמיות מרכז
מפקד קבוצת ארמיות דרום
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פדור פון בוקגרמנית: Fedor von Bock; ‏3 בדצמבר 18804 במאי 1945) היה גנרל-פלדמרשל בצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון בוק נולד בעיר קיסטרין, והיה אחיינם של הגנרלים אריך ואויגן פון פאלקנהיין, ובגיל 18 נכנס לאקדמיה הצבאית והצטרף לצבא.

במלחמת העולם הראשונה הגיע לדרגת מיור. לאחר המלחמה נשאר בצבא וטיפס בסולם הדרגות, ב-1929 מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-1, וב-1931 מונה למפקד הדיוויזיה ה-2. בשנת 1935 הקים את הקורפוס ה-2, ומיד לאחר מכן מונה למפקד קבוצת הארמייה השלישית בדרזדן, שהפכה בהמשך לארמייה השמינית, ובשנת 1938 פיקד על סיפוח אוסטריה לגרמניה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב מלחמת העולם השנייה מונה למפקד קבוצת ארמיות צפון, ובתפקיד זה ניהל בהצלחה רבה את מלחמת הבזק בפולין, לאחר מכן מונה למפקד קבוצת ארמיות B, ופיקד עליה במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה.

ב-19 ביולי 1940 הועלה לדרגת פלדמרשל. לקראת מבצע ברברוסה נתמנה למפקד קבוצת ארמיות מרכז שתפקידה היה להתקדם במרכז רוסיה ולכבוש את מוסקבה.

בהתחלה הצליח להביס את הצבא הרוסי בקרבות כיתור גדולים (כמו קרב ביאליסטוק-מינסק). הוא לא התווכח עם היטלר על החלטתו לעצור את ההתקדמות במרכז ולהפנות את מרב הכוחות לחזית הצפונית והדרומית. לבסוף החלה המתקפה במרכז באיחור (מבצע טייפון). בתחילה ניגף הצבא הרוסי בקרבות כיתור גדולים בוויאז'מה ובבריאנסק, אך ההתקדמות הואטה.

ב-1 בדצמבר 1941 הטיל פון בוק את כוחותיו, התשושים בקור המקפיא, למערכה על מוסקבה. הוא הגיע למרחק 27 ק"מ ממוסקבה אך נתקל בהתנגדות עקשנית ונעצר.

ב-6 בדצמבר 1941 התחילה מתקפת הנגד הרוסית בפיקוד ז'וקוב. בוק ביקש נסיגה אך נענה על ידי היטלר בסירוב. הוא התחיל לסבול מכאבי בטן קשים וביקש מהיטלר לשחררו. ב-18 בדצמבר 1941 הוא הוחלף על ידי גנרלפלדמרשל גינתר פון קלוגה והוחזר לעורף, להחלמה.

לקראת המערכה ב-1942 קיבל פון בוק את הפיקוד על קבוצת ארמיות דרום. תחת פיקודו הייתה בין השאר הארמייה השישית בפיקודו של פרידריך פאולוס.

עוד לפני תחילת המערכה זכה בוק בניצחון גדול. הרוסים התחילו בהתקפה גדולה שמטרתה כיבוש חרקוב. הם לא היו מודעים לכוח הגרמני העצום שהתרכז באזור בהכנה למערכת הקיץ. בסדרת קרבות שריון מוצלחים כותר הכוח הרוסי והושמד. הגרמנים הודיעו על 240,000 שבויים. הרוסים הודו ב-5,000 הרוגים, 70,000 נעדרים ו-300 טנקים שהושמדו. קרב זה נודע כ"שואת חרקוב". בנאום הסודי של חרושצ'וב בוועידה ה-20 ב-1956 הוא האשים את סטלין כאחראי ראשי למפלה זאת.

ב-28 ביוני 1942 פתח פון בוק את המתקפה לעבר נהר הדון והוולגה. בתחילה התנהלה ההתקפה במהירות. לאחר מספר שבועות החליט היטלר לפצל את הכוחות של קבוצת ארמיות דרום, שבוק עמד בראשה לשתי קבוצות ארמיות חדשות: קבוצת ארמיות A וקבוצת ארמיות B כדי להעביר חלק מהם לכיוון כיבוש הקווקז. בוק התנגד לכך ופוטר על ידי היטלר. בסופו של דבר, המהלך לא צלח והיה בין הגורמים העיקריים למפלת הצבא הגרמני בקרב סטלינגרד.

הוא חזר לביתו בהמבורג ושהה שם עד סוף המלחמה. לאחר התאבדותו של היטלר התמנה קרל דניץ ליורשו. הוא העריך את בוק וביקש ממנו לבוא למפקדתו בפלנסבורג ולעזור לו. בוק נענה בחיוב. בדרכו מהמבורג נפגעה מכוניתו מהפצצת מטוסים והוא נהרג במקום ב-4 במאי 1945.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]