פגם במחיצה הבין-פרוזדורית
 | |
| תחום |
גנטיקה רפואית  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
interatrial septum |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
162914 |
| MeSH | D006344 |
  | |
פגם במחיצה הבין-פרוזדורית (באנגלית: Atrial Septal Defect ובראשי תיבות: ASD) הוא מום לבבי שכיח, הנפוץ יותר אצל נשים.
קיימים סוגים שונים של מומים מקבוצה זו, בהתאם למיקום החור. כך, למשל, פגם במחיצה הבין-פרוזדורית באזור הגת הוורידית (sinus venosus) מתרחש באזור גבוה יחסית במחיצה שבין העליות, קרוב לאזור הכניסה של הווריד הנבוב העליון לעליה הימנית, והוא מקושר מרבית המקרים עם חיבור אנומלי בין הווריד הריאתי לווריד הנבוב העליון או לעליה הימנית. סוג מום נוסף הוא פגם הפתח הראשוני (ostium primum). מום זה מתרחש קרוב למסתמים המחברים בין העליות לחדרים, ויכול להביא גם לעיוותם של מסתמים אלו. מום זה שכיח בתסמונת דאון. סוג מום נוסף הוא פגם הפתח המשני (ostium secundum), הנמצא לערך באמצע המחיצה שבין העליות.
כתוצאה מהחור שבין העליות נוצר דלף של דם, מהעלייה השמאלית לעלייה הימנית, לאור הפרשי הלחץ הקיימים ביניהן. מידת הדלף תלויה במידת החור ובגורמים נוספים, כאשר בפועל יש עומס של נפח על החדר הימני כתוצאה מזרימה מוגברת של דם אליו (מהעלייה הימנית) וכתוצאה מכך עליה בזרימת הדם הריאתית.
קליניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטופלים הסובלים מפגם במחיצה הבין-פרוזדורית לרוב אינם מציגים תסמינים בשנים הראשונות לחייהם, אם כי לעיתים יש נטייה לזיהומים חוזרים של דרכי הנשימה. במרבית המקרים, מספר משמעותי של חולים בעשור הרביעי לחייהם מתחילים לפתח הפרעות קצב שמקורן בעליות, יתר לחץ דם ריאתי, כאשר לבסוף הדלף מתהפך והופך להיות דלף מימין לשמאל, עם כשל של הלב הימני, כלומר אי ספיקת לב ימנית.
בדיקה גופנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבדיקה גופנית ניתן להתרשם מפעימה באזור החדר הימני במישוש. בבדיקה של קולות הלב ניתן להתרשם מפיצול רחב של קול הלב השני, S2, המבטא סגירה של מסתם אבי העורקים ומסתם עורק הריאה. בנוסף יש איוושה באמצע הסיסטולה הנגרמת לאור זרימה מוגברת דרך מסתם עורק הריאה המחבר בין החדר הימני לעורק הריאתי. איוושה נוספת קיימת לאחר הדיאסטולה, אשר נשמעת חזק ביותר לאורך המרווח הבין-צלעי הרביעי. אוושה זו מבטאת עליה בזרימה דרך המסתם התלת-פסיגי המחבר בין עליה ימנית לחדר ימין. ככל שהזמן עובר והלחץ בכלי הדם הריאתיים גדל, יש רושם להתפתחות של איוושה דיאסטולית הנגרמת מאי ספיקה של מסתם עורק הריאה.
במצבים מתקדמים יש כיחלון כתוצאה מאי-ספיקה של הלב הימני וירידה בחמצון של הדם.
ממצאים בהדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באקג ניתן לראות סטייה של ציר הלב ימינה וכן התרשמות לעליה בגודל חדר ימין. באקו לב ניתן לראות את הפגם עצמו שבין העליות.
הטיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטיפול יכול להיעשות באמצעות צנתור או ניתוח. לרוב יהיו התוצאות מצוינות, גם לאחר גיל 40, בתנאי שלא התפתח יתר לחץ ריאתי משמעותי. במומים מורכבים יותר, כגון פגם הפתח הראשוני, לעיתים יש צורך בתיקון המסתם הצניפי בנוסף. אין צורך לבצע סגירה של החור אצל מטופלים עם חורים קטנים ודלף מינימלי או אצל חולים הסובלים מיתר לחץ ריאתי חמור, ללא עדות לדלף חמור משמאל לימין.
לרוב, נדיר שמטופלים עם מומי לב כגון פגם הפתח המשני ימותו טרם הגיעם לעשור החמישי של חייהם, אולם במהלך השנים שלאחר מכן יש עליה בתסמינים המובילים לקושי יומיומי בתפקוד. טיפול תרופתי צריך לכלול טיפול בשכיחות לזיהומים בדרכי הנשימה, תרופות אנטי-אריתמיות וכן טיפול ליתר לחץ דם, אי ספיקת לב וכדומה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.