פאול האוסר
 | |
| פאול האוסר בדרגת אס-אס גרופנפיהרר | |
| לידה |
7 באוקטובר 1880 ברנדנבורג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1972 (בגיל 92) לודוויגסבורג, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
ולדפרידהוף מינכן  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות |
מ-אפריל 1945 |
| דרגה |
 אוברסט-גרופנפיהרר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית האס אס ה-2 מפקד קורפוס הפאנצר אס אס ה-2 מפקד הארמייה השביעית מפקד קבוצת ארמיות אוברריין מפקד קבוצת ארמיות G | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
פאול "פאפא" האוסר (גרמנית: Paul "Papa" Hausser ;7 באוקטובר 1880 – 21 בדצמבר 1972) היה קצין בכיר בצבא הקיסרות הגרמנית, הגיע לדרגת גנרל-לויטננט ברייכסווהר. לאחר שפרש מצבא גרמניה הוא נהפך ל"אב" (ומכאן כינויו "פאפא") הוואפן אס אס והיה ממנהיגיו הבולטים. הוא נלחם הן בחזית המערבית והן בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, נפצע פעמיים בקרבות ואיבד את עינו בפציעה הראשונה. עם תום המלחמה היה חבר בתנועת HIAG שביקשה לשקם את תדמיתו ואת מעמדו החוקי של הוואפן אס אס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוסר נולד בברנדנבורג למשפחת בכירים בצבא הפרוסי; אביו קורט האוסר היה מיור בצבא הקיסרות הגרמנית. פאול נכנס לשורות הצבא בשנת 1892 ומאז ועד שנת 1896 היה צוער בבית הספר לקצינים בקוסלין, ומשנת 1896 למד באקדמיה הצבאית בברלין אותה סיים בהצלחה בשנת 1899. ב-20 במרץ 1899 הוענקה לו דרגת לויטננט וניתן לו הפיקוד על חטיבת חיל הרגלים 155. ב-1 באוקטובר 1903, מונה לשליש הגדוד השני של החטיבה, תפקיד אותו ביצע במשך חמש שנים עד ל-1 באוקטובר 1908. בשל כישוריו הצבאיים הוא נשלח לאקדמיה הצבאית הפרוסית בברלין באוקטובר 1908, סיים את הכשרתו ב-21 ביולי 1911. משנת 1912 ואילך, כולל תקופת מלחמת העולם הראשונה, הוא שירת בתפקידי המטה הכללי, בשנת 1927 הגיע לדרגת אוברסט.
האוסר התחתן עם אליזבת' גררד (נולדה בשנת 1891) ב-9 באוגוסט 1908, לזוג נולדה בת אחת בשם פרידה (ילידת 1909) שהיגרה לאוסטריה בשנת 1954 לאחר שנישאה לגוסטב אדולף ויימן (יליד 1906) קצין בכיר באס-אס אף הוא.
שנות השלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוסר קודם בסולם הדרגות לדרגת גנרל מיור ב-1 בפברואר 1931. פרש מהרייכסווהר ב-31 בינואר 1932 בדרגת גנרל-לויטננט. כגמלאי, הוא הצטרף לתנועה הימנית "קסדת הפלדה", נהפך לראש סניף התנועה בברנדבורג-ברלין בשנת 1933. תוך זמן קצרה התנועה אוחדה עם האס-אה, ועם נפילתו, אוחדה עם ארגון האס-אס. בנובמבר 1934 הוא הועבר לשורות הSS-Verfügungstruppe ("הפלוגות המערכתיות" של האס-אס). בשנת 1935 קיבל דרגת מפקח על בתי ספר של האס אס, ובשנת 1936 הוענקה לו דרגת בריגדפיהרר באס-אס (מקביל לתת-אלוף).
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוסר שירת במערכה על פולין בשנת 1939 כתצפיתן יחד עם כוחות מעורבים של האס אס והורמאכט. באוקטובר 1939 החטיבה שהאוסר עמד בראשה נהפכה לחטיבת חיל רגלים ממוכנת. הוא הוביל את החטיבה, ששמה שונה בהמשך לדיוויזיית אס אס דאס רייך, לאורך המערכה על צרפת בשנת 1940 ובשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה. על שירותו המבצעי ברוסיה, האוסר עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל בשנת 1941 וצלב האבירים עם עלי אלון בשנת 1943 (בהמשך קיבל את הצלב עם עלי אלון וחרבות על פעולותיו בנורמנדי) נפצע קשה בקרב ואיבד את עינו.
לאחר שהחלים מפציעתו הוא פיקד על דיוויזיות האס-אס החדשות שהוקמו, ובניגוד להוראות מפורשות מהיטלר הוא הוציא את כוחותיו מחרקוב על מנת להימנע מכיתור. אך בהמשך הצליח לכבוש את העיר מחדש במרץ 1943. הוא פיקד על קורפוס הפאנצר של האס אס שכלל את דיוויזיות האס-אס הראשונה, השנייה והשלישית במהלך קרב קורסק. אחרי קרב קורסק, צורפו לפיקודו גם דיוויזיות האס התשיעית והעשירית, והוא נשלח לאיטליה, ולאחר מכן לצרפת, שם פיקד עליהם בשלבים הראשונים של המערכה בנורמנדי. לאחר מותו של פרידריך דולמן (מפקד הארמייה השביעית), האוסר קיבל את תפקידו.
במהלך הלחימה בקרב פאלז, האוסר נותר עם פקודיו עד לפציעתו (הוא נורה בלסת). בהמשך המלחמה קודם לדרגת אוברסט-גרופנפיהרר וגנרל-אוברסט (דרגה אחת מעבר לדרגת רב-אלוף) של הוואפן אס-אס באוגוסט 1944, ולבסוף קודם למפקד קבוצת ארמיות G מה-28 בינואר עד 3 באפריל 1945. בסיום המלחמה היה תחת פיקוד גנרלפלדמרשל אלברט קסלרינג.
במשפטי נירנברג הגן בתקיפות על הוואפן אס-אס, והכחיש שלזרוע הצבאית הזו הייתה מעורבות כלשהי בפשעי מלחמה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאול האוסר באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)
- פאול האוסר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פאול האוסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)