פאולוס פאגיוס
 | |
| לידה |
1504 Rheinzabern, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 1549 (בגיל 45 בערך) קיימברידג', ממלכת אנגליה |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת קיימברידג' |
| השקפה דתית |
כנסיית אבנגליקל |
  | |
פאוילוש באגיוש[1] (גרמנית: Paul Fagius; 1504–1549) היה רפורמטור והבראיסט גרמני, בעל בית דפוס שהתמחה בכתבים עבריים.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאולוס פאגיוס נולד בריינצאברן שבגרמניה לאב ששימש כמורה וכפקיד מועצה. ב-1515 יצא ללמוד באוניברסיטת היידלברג וב-1522 עבר לאוניברסיטת שטרסבורג, שם למד עברית מפי הרפורמטור הגרמני וולפגאנג קפיטו. ב-1527 זכה במשרת הוראה באיזנא שבוירטמברג, ושימש שם כמורה עד 1535, אז חזר לשטרסבורג והקדיש את עצמו ללימודי תאולוגיה.
ב-1537 חזר פאגיוס לאיזנא ככומר והקים בה בית דפוס שהתמחה בכתבים עבריים. הוא הזמין לאיזנא את אליהו בחור, כדי שישמש לו מורה לעברית ויסייע לו בניהול בית הדפוס. באותן שנים תרגם פאגיוס שניים מחיבוריו של הבחור ללטינית: "ספר התשבי", מילון ללשון חז"ל והעברית הרבנית, ו"המתורגמן", מילון לארמית של תרגומי המקרא. נוסף לכך תרגם פאגיוס ללטינית את מסכת אבות, התקין מהדורה לטינית של ספר טוביה על בסיס גרסה עברית שהגיעה לידיו, וחיבר מסה פרשנית על הפרקים הראשונים של ספר בראשית. פאגיוס תרגם ללטינית גם חיבור מאת יהודי מומר, שהסתמך על מקורות יהודיים בניסיון להוכיח את אמיתות האמונה הנוצרית. יחד עם אליהו בחור ערך פאגיוס את המילון העברי-יידי-גרמני-לטיני "שמות דברים".
ב-1542 העתיק את מושבו לקונסטנץ, ושם פרסם את חיבורו על יסודות הדקדוק העברי ותרגם ללטינית את פירוש תהלים לרד"ק. ב-1543 התמנה פרופסור להוראת הברית הישנה באוניברסיטת שטרסבורג, וב-1546 מונה על ידי הנסיך פרידריך השני מפפאלץ לקדם את הרפורמה באוניברסיטת היידלברג. מאמציו של פאגיוס נתקלו בהתנגדות כה עזה, שנאלץ לפרוש ממשרתו ולשוב לשטרסבורג.
במחצית השנייה של שנות הארבעים, עם ניצני הקונטרה-רפורמציה, פוטר פאגיוס ממשרתו בשטרסבורג והעתיק את מושבו לאנגליה. ב-1549 הוא קיבל משרה כמרצה לעברית באוניברסיטת קיימברידג', ובאותה שנה חלה במחלת המלריה כתוצאה מהדבקות בטפיל Plasmodium malariae והלך לעולמו[2]. בתקופת הרסטורציה הקתולית של המלכה מרי הראשונה הוצאו עצמותיו מקברן והועלו על המוקד במשפט ראווה. ב-1560 הוקמה מצבת זיכרון לזכרו.
בהקדמה לספר התשבי כתב עליו אליהו בחור: "ובאמת ראוי הוא שבני עמו יקראו עליו כמו שאנו קוראין על רבינו משה בן מיימון 'ממשה עד משה לא קם כמשה' - כך יאמרו עליו 'מפאולוס עד פאולוס לא קם כפאולוס'".
מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירות פרי עטו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פירוש על פרקים ראשונים של ספר בראשית (איזנא, 1542).
- יסודות הדקדוק העברי (קונסטנץ, 1543).
- ספר האמונה או האמת (Liber Fidei seu Veritatis) (איזנא, 1542).
- מסה קצרה (Parvus Tractulus) (איזנא, 1542).
תרגומים לטיניים מעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרקי אבות (איזניא, 1541).
- ספר התשבי (איזנא, 1541).
- המתורגמן (איזנא, 1542).
- ספר טוביה (איזנא, 1542).
- אלפא ביתא דבן סירא (איזנא, 1542).
- ספר אמנה (איזנא, 1542).
- פירוש תהלים לרד"ק (קונסטנץ, 1544).
מהדורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרגום אונקלוס (שטרסבורג, 1546).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על פאולוש בגיוש בקטלוג הספרייה הלאומית
פאולוס פגיוס (1504-1549), דף שער בספרייה הלאומית
- G.W. Johnson (1795). "FAGIUS (Paul)". A New and General Biographical Dictionary (באנגלית). Vol. 5. pp. 133–134. OCLC 315727338.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כך כתב את שמו בעברית; ראו לדוגמה בספר: פירוש המלות על דרך הפשט, באתר גוגל ספרים. וגם בעמוד האחרון שם, בחתימת הספר
- ^ A new and general biographical dictionary; containing an historical and critical account of the lives and writings of the most eminent persons in every nation; particularly the British and Irish; from the earliest accounts of time to the present period (Vol. 5). (1795). London. p.134