פאוול פרנקל
| |
| לידה |
1920 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה   |
|---|---|
| נהרג |
19 באפריל 1943 (בגיל 23 בערך) ורשה, גנרלגוברנמן  |
  | |
פאוול פרנקל (בפולנית: Paweł Frenkel; 1920 – 1943) היה ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי במרד גטו ורשה. נהרג בקרב מול הנאצים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1940 החלו להתגבש בוורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית, לימים "הארגון הצבאי היהודי". פרנקל נבחר לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. המידור הגבוה בארגון ומיעוט הניצולים מקרבו הותירו בערפל את שאלת זהותו של מפקדו הראשי של הארגון. כפי הנראה היה פרנקל מפקד בכיר של הכוחות החמושים, אחד משלושת המפקדים הבכירים.
זהותו המדויקת של פרנקל אינה ידועה. לפי סברה אחת, פאוול פרנקל הוא אברהם פרנקל, פעיל בקן צפון ורשה של בית"ר שלימים היה מפקד גדוד בארגון. לפי סברה אחרת פאוול פרנקל הוא יעקב פרנקל, יליד ביאליסטוק, שהיה קצין בצבא הפולני ובהמשך הצטרף אל "ברית החייל".[1]
ב-18 באפריל 1943 הגיעה ידיעה אל מטה האצ"י כי הגרמנים עומדים לקיים אקציה סופית בגטו. פרנקל הורה להעביר את הידיעה אל מרדכי אנילביץ', מפקדו של האי"ל. במהלך מרד גטו ורשה פיקד פרנקל על מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מוראנובסקי, שבו התנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד. במשך ארבעה ימים הונף דגלו הכחול-לבן של אצ"י מעל בניין המטה, עד להכנעתו.
אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל. גרסה אחת ששוחזרה ב-1946 על ידי אדם הלפרין (שפרנקל היה חניך שלו בקן בית"ר בצפון ורשה) גורסת כי ב-29 באפריל עזבו לוחמי אצ"י את שטח הגטו באמצעות המנהרה תחת בניין 6 בכיכר. הקבוצה הגיעה ליערות מיכאלין, ושם נתקלה בגרמנים וניהלה עימם קרב יריות. הלוחמים הצליחו להגיע אל בונקר ברחוב גז'בובסקה 13 בוורשה ה"ארית". אז ניסו להוציא יהודים מהגטו החוצה. ב-5 במאי הצליחו להוציא קבוצה אחת. ב-11 במאי ניסו להוציא קבוצה נוספת ונתקלו בגרמנים ופולנים. בקרב שפרץ נהרגו הלוחמים ובהם פרנקל.[2]
על פי גרסה אחרת, נהרג בקרב שנערך ב-19 ביוני, כשהוביל קבוצה של עשרה יהודים חמושים שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה (בו נהרגו ארבעה גרמנים ושבעה מהיהודים). קבוצה זו יצאה מכיכר מוראנובסקי ובראשה עמד פרנקל.[3]
כך או כך, ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ"י נוספים, וכי נהרג בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרץ 2012, 69 שנים לאחר המרד, הוצב שלט הזיכרון לזכר פרנקל, במקום שבו נספה. בטקס השתתף שר החינוך גדעון סער.[4] ההחלטה להציב שלט זיכרון לזכרו התקבלה לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקש זאת מראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, במהלך מפגש ממשלות ישראל ופולין, שהתקיים בפברואר 2011.
כמו כן, נקראו על שמו כיכרות בהרצליה, ברמת-גן ובלוד ורחובות בבאר שבע ובכפר סבא. ב-2 באפריל 2013, במלאת 70 שנה למרד גטו ורשה, הוציא השירות הבולאי בול דואר המציין את לחימת אצ"י במרד, ועליו ציור דמותו של פאוול פרנקל וציון שמו.
ביישוב חוות יאיר ישנה טיילת פרנקל - רודל על שם מפקד האצ"י וסגנו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה ארנס, דגלים מעל הגטו, הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
- אדם הלפרין, האמת על מרד גיטו ורשה, הוצאת מחלקת ההסברה של שלטון בית"ר בארץ ישראל, 1946, עמודים 24–25.
- חיה לזר, הארגון הצבאי יהודי במרד גיטו ורשה, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, כרך ח' מספר 7, 1993 (מובאות בו גרסאות שני הספרים, עמודים 56–57).
- אפרים ויכסלפיש, אלף לוחמי בית"ר, 1945-1939, בהוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, 1989, ע"ע 484–486
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאבל פרנקל הי"ד, באתר גלובס
עופר אדרת, מורדים בזיכרון הקולקטיבי: הוויכוח על מורשת גטו ורשה מתעורר לתחייה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2017- משה ארנס, תיקון זיכרון המרד, באתר הארץ, 27 במרץ 2013
- עופר אדרת, המפקד האחר של מרד גטו ורשה נראה לאחרונה לפני 80 שנה. עכשיו מתקרבים לאיתורו, באתר הארץ, 17 באפריל 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עופר אדרת, המפקד האחר של מרד גטו ורשה נראה לאחרונה לפני 80 שנה. עכשיו מתקרבים לאיתורו, באתר הארץ, 17 באפריל 2023
- ^ גרסה למותו של פאוול בקרב
- ^ לפי ספר של פרופ' ברנארד מארק בהוצאת המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, 1953
- ^ 69 שנים אחרי מרד גטו ורשה - שלט זיכרון לזכרו של פאבל פרנקל, באתר INN, 19 במרץ 2012