פאביוס מאקסימוס

פאביוס מאקסימוס
Quintus Fabius Maximus Verrucosus

פסל של פֿאביוס מקסימוס בארמון שנברון בווינה
לידה	280 לפנה"ס לערך
פטירה	203 לפנה״ס רומא, הרפובליקה הרומית
מדינה	רומא העתיקה
שושלת פאבי מאקסימי
אב קווינטוס פאביוס מקסימוס צאצאים קווינטוס פאביוס מקסימוס
קונסול 233 לפנה״ס סנטור ברומא העתיקה ?
דיקטטור רומא 217 לפנה"ס

לוח לזכרו של פֿאביוס מקסימוס, מוצב כיום בפירנצה

קווינטוס פֿאביוס מקסימוס וֶרוּקוֹסוּס (בלטינית: Quintus Fabius Maximus Verrucosus;‏ 260 לפנה"ס – 203 לפנה"ס), שנודע בכינויו פֿאביוס קוּנקטַאטוֹר (Fabius Cunctator - "המתמהמה"), היה קונסול ומצביא רומי. התפרסם באסטרטגיה שנקט במהלך המלחמה הפונית השנייה נגד חניבעל, מצביא קרתגו.

ביוגרפיה

המלחמה הפונית השנייה פרצה בשנת 218 לפנה"ס. חניבעל, מפקד צבא קרתגו, הפתיע את רומא כשהגיע לאיטליה דרך מעברי האלפים, אך למרות הצלחותיו נגד הרומאים נמנע מלתקוף את רומא ישירות. לאחר מספר מפלות מוחצות לרומא, החליטו הרומאים בשנת 217 לפנה"ס למנות את פאביוס מקסימוס לדיקטטור, שזכה לכינוי "קונקטטור" שמשמעו המתמהמה, על העדפתו להימנע מקרב ישיר עם חניבעל אלא להתישו בהדרגה. פאביוס אכן הצליח בדרך הזו ובין היתר הצליח לנתק את חניבעל ממקורות האספקה שלו ומנע הגעת תגבורת מקרתגו.

מייד לאחר מינויו לדיקטטור, החליט למנות את מרקוס מינוקיוס רופוס כמפקד על חיל הפרשים (מגיסטר אקוויטום). בנוסף, פאביוס ביקש מהסנאט הרומי לאפשר לו לרכוב על סוס כאשר ייצא למלחמה, מה שהיה אסור עד אז עקב חוק ישן.

כשחניבעל רצה לגשת עם צבאו לעיר קאסינום, הוא התקשה בהגיית שמה של העיר, ולפיכך הובילוהו מורי הדרך לעיר קאסינילום. כשהגיע חניבעל עם צבאו לעיר הוא נתקל בתנאים גיאוגרפיים שפעלו לרעתו. פאביוס, שהיטיב להכיר את האזור, השיג את צבאו של חניבעל ואלה החלו להילחם בקרב קאסילינום. חרף הפתעתו של פאביוס, הצליח חניבעל לנצח בקרב בעור שיניו. בסיום הקרב הצליח חניבעל לשבות 240 חיילים רומיים. פאביוס הצליח לשחרר את השבויים באמצעות מכירת קרקעותיו. לאחר הקרב פרש פאביוס מניהול הקרבות, והותיר אותם בידי מפקדו מרקוס מינוקיוס רופוס. מינוקיוס הצליח לנצח את כוחותיו של חניבעל ללא פגע, מה שעורר את חמתו של פאביוס. הטריבונים הרומאיים שכנעו את פאביוס לחזור בו מאיבתו כלפי מינוקיוס, והלה מונה לשותפו של פאביוס בניהול המלחמה. מינוקיוס ניצל את מעמדו החדש כשותף בניהול הצבא, ועקב איבתו לפאביוס, הוביל פרישה של חלק מהצבא כדי ליצור מחנה שיתמוך בו. חניבעל ניצל את הפיצול בצבא הרומי כדי להפתיע את מינוקיוס ולנצח את מחנהו בקרב.

לאחר סיום כהונתו של פאביוס הרומאים יצאו לקרב הכרעה, קרב קאנאי (216 לפנה"ס), שבו נגרם להם הפסד צורב (מתוך 80,000 חיילים כ-60,000 נהרגו, נפצעו או נשבו). תוצאה זו המחישה את תבונתו של פאביוס מקסימוס בדרך שבה הוא ניהל את הלחימה בחניבעל.

בהמשך המלחמה הוביל פאביוס את סיעת השמרנים בסנט הרומי בהתנגדות לתוכניתו של סקיפיו אפריקנוס לתקוף את קרתגו באפריקה. פאביוס חשש עדיין מכוחו של חניבעל וראה בכל משימה לאפריקה כמסוכנת ובזבוז למאמץ המלחמתי. לבסוף הצליח סקיפיו בתוכניתו והביא לסיום המלחמה וניצחון רומא, אולם פאביוס לא זכה לראות זאת כיוון שנפטר שנתיים קודם לכן.

על שמו נתבע המונח "טקטיקה (או אסטרטגיה) פביאנית" המתייחס לטקטיקות של השהייה והימנעות מעימות על מנת להתיש את האויב ולצבור כוח.

תנועת הפביאנים שקמה באנגליה במאה ה-20, נקראה על שם פאביוס "המתמהמה", משום שניסתה לעשות תיקונים חברתיים בצורה הדרגתית.

פאביוס כיהן כקונסול חמש פעמים.

לקריאה נוספת

• פלוטרכוס, חיי אישים: אנשי רומי, ירושלים: מוסד ביאליק, 1986

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאביוס מאקסימוס בוויקישיתוף

• פאביוס מאקסימוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)