עתר (אתר מקראי)
עֶתֶר הייתה עיר בשפלת יהודה בתקופת המקרא, הוזכרה בספר יהושע כשייכת לנחלת שבט יהודה: [1]
”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם: ... לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן:”
חלק מהחוקרים הציעו לזהות בינה, לבין היישוב עתר בנחלת שבט שמעון, שנחלתו נצבה בתוך נחלת שבט יהודה; וראו בה את היישוב עתר אשר הוזכר בספר יהושע:[2]
” וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה: ... עַיִן רִמּוֹן וָעֶתֶר וְעָשָׁן עָרִים אַרְבַּע וְחַצְרֵיהֶן:”
יש הסוברים, כי נפלה טעות סופר, והיא עתק או עתך, מיישובים שאליהם שלח דוד המלך שלל שנלקח מאויביו, המוזכר בספר שמואל:[3]
”וְלַאֲשֶׁר בְּחָרְמָה וְלַאֲשֶׁר בְּבוֹר עָשָׁן וְלַאֲשֶׁר בַּעֲתָךְ:”
במאה ה-20 הוצע לזהות את עטר שבשפלת יהודה, בחִרבת אל עטר מצפון מזרח לבית גוברין.
יש הסוברים, כי עטר שבנחלת שמעון היא חִרבת עטיר, כעשרים וחמש ק"מ מצפון מזרח לבאר שבע. הועלתה גם הסברה, כי היא באתר בין חלוצה לבין גרר, המוזכר במפת מידבא, ושמו כיום אל חתירה, כעשרה ק"מ מדרום מערב לבאר שבע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערכים: עתך, עתר (א), עתר (ב), לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 720.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על אתר עתר, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות