עשו שונא ליעקב
עשו שונא ליעקב הוא ציטוט ממדרש העוסק בפגישת יעקב ועשו. השימוש המקובל במונח זה הוא שלנצח קיימת בעמים שנאת ישראל; אם כי יש מהרבנים שערערו על הסבר זה.
המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הציטוט הוא מדרש ספרי על הפסוק ”וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ” (ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'). על פי המסורה, מופיעות נקודות על המילה "וישקהו". מדרש ספרי עוסק בהסבר הנקודות המופיעות בתורה מעל מספר מילים ומסביר גם את הנקודות על מילה זו: "וישקהו - שלא נשקו בכל לבו".[1] על עמדה זו מובאת במדרש עמדתו החולקת של רבי שמעון בר יוחאי: "והלא (הלכה)[2] בידוע שעשו שונא ליעקב? אלא נהפכו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו". כלומר, רשב"י שואל כיצד זה שעשיו שקודם לכן התגלה כשונאו של יעקב, רץ ומנשק את יעקב? ותשובתו של רשב"י: באותו הרגע עשיו ריחם על יעקב ולכן היחס שלו ליעקב השתנה והוא נישק אותו בכל ליבו.
פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שמוכיחים מהמילה "הלכה" כי שנאת עשו לישראל היא נצחית. בספר "עמק הנצי"ב" (על מדרש ספרי) פירש "הלכה - כמו בלשון התלמוד 'גמירי' פירוש: מקובל אנכי". כלומר, לדעתו משמעות המילה "הלכה" היא - כך קיבלתי במסורת. ברוח זאת ביאר בפירוש "באר היטב" על פירוש רש"י לפרשת וישלח[3]: "ופשוטו...שכך הסכימו בבית המדרש להלכה, וכן דרך הירושלמי לומר על כל דבר הלכה", כלומר שאמירה זו מבטאת הסכמה מוחלטת בבית המדרש[4]. הרב משה פיינשטיין בשו"ת "אגרות משה" מרחיב רעיון זה[5]: "צריך לידע שהשנאה לישראל מכל האומות היא גדולה גם ממלכיות שנוהגין בטובה, וכבר אמרתי על הלשון שהביא רש"י בפירוש החומש פ' וישלח (לג, ד) על קרא דוישקהו ארשב"י הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב דמה שייך זה להלכה, דהוא כמו שהלכה לא משתנית כך שנאת עשו ליעקב לא משתנית דאף אלו שנוהגות באופן טוב שנאתן גדולה בעצם שלכן ח"ו להתגרות בהם ולגרום איבה". כלומר, לדעתו של הרב פיינשטיין, מדרש זה בא לומר שהשנאה של עשיו ליעקב, ושל העמים לישראל, היא נצחית. בתשובה זו הרב פיינשטיין מדבר על הבריטים, וזיהויה של בריטניה[6] עם עשיו מתיישב עם מסורת המזהה את הנצרות ככלל כהמשך דרכו של עשיו[7]. באופן דומה ביאר מהר"ץ חיות[8].
מאידך, הרב יוסף אליהו הנקין תקף בחריפות גישה זו[9], ולדעתו אין לראות במדרש זה קביעה כאילו שנאתו של עשיו היא נצחית, אלא עשיו שינה את יחסו ליעקב לאורך חייו, וכאשר יעקב כרע ברך לפניו, נשק לו; ובאופן דומה גם צאצאיו של עשיו יכולים לשנות את יחסם לישראל מתקופה לתקופה, וכניעה להם מביאה לשלום.
אליאב שוחטמן טוען שנפלה טעות סופר בעריכת הספרי, והמילה "הלכה" מקורה במילה "הלא" שנכתבה בקיצור "הל'".[10]
הנצרות כ"עשו"[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף לשיטת הפרשנים הסוברים כי "עשו שונא ליעקב" הוא כלל נצחי, היה ניתן להבין אימרה זו רק לגבי האדומים, צאצאי עשו. אמנם הרמב"ן ביאר[11] שבדברי חז"ל אדום זו הנצרות, ולפי זה יש שהבינו כי הכוונה לשנאת עמי הנוצרים לישראל. בהתאם לכך, הרב פיינשטיין בדבריו הנ"ל עושה שימוש במושג זה לגבי הבריטים. כך משתמע גם מפוסקים נוספים כדוגמת הרב אליעזר יהודה וולדנברג[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לחיות עם פרשת השבוע - וישלח - איך עשו עוזר ליעקב? באתר ישיבת מעלות
- דן ברא"ז, בידוע שעשו שונא ליעקב?, בבלוג "כמה מחשבות"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספרי במדבר סט, עמ' 167 במהדורת כהנא, וכך הנוסח בכל כתבי היד.
- ^ בגרסת הדפוס של הספרי ובפירוש רש"י לפסוק זה (בראשית לג, ד) מופיעה הגרסה הלכה, וע' לקמן בדברי פרופ' שוחטמן בעניין זה
- ^ ספר בראשית, פרק ל"ג, פסוק ד'
- ^ וכדברי הראשונים על הלכה למשה מסיני, שלעיתים דבר שאין בו מחלוקת נקרא כך.
- ^ חו"מ חלק ב סי' עז
- ^ שממלכתה המאוחדת נוסדה על בסיס מהפכת הכנסייה האנגליקנית.
- ^ ראו למשל תרגום יונתן על איכה, בפסוק 'שישי ושמחי בת אדום' - "רומי רשיעא דמתבניא באיטליא"; וכן בפירוש הגר"א על מגילת אסתר מובאת מסורת שכשסנחריב בלבל את האומות, אדום הושיב ברומי. ומקובל לבאר זאת על קריית הוותיקן השוכנת ברומי, וכן ביאר הרמב"ן בספר הגאולה וכדלהלן.
- ^ דרכי משה, כל כתבי כרך א עמוד תעט
- ^ כפי שמובא בספרו תשובות איברא סימן קט"ז
- ^ אליאב שוחטמן, "הלכה שאינה הלכה - האם סובל המונח 'הלכה' גם ענייני אגדה?", סיני קכ, אב-אלול תשנ"ז, עמ' קפד
- ^ ב"ספר הגאולה", שער ג'; מסיבות היסטוריות ואחרות, ע"פ מקורות קדומים.
- ^ שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן יב