ערמון מים
 ערמון מים
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| קבוצה: | צמחים וסקולריים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | הדסאים |
| משפחה: | כופריים |
| תת־משפחה: | טרפאים
|
| סוג: | טראפה |
| שם מדעי | |
 Trapaליניאוס, 1753 | |
ערמון מים הוא שמו של צמח מים בעל מראה ייחודי, אחד משלושת המינים שידועים בסוג טראפה: ט. ביקורניס, (Trapa bicornis) ט. נטנאס (Trapa natans) והזן הנכחד Trapa rossica.
ידוע גם בשמות "קלטרופ מים", "אגוז בופלו", "אגוז עטלף" (bat nut), "תרמיל שטן" (devil pod) "אגוז לינג" "לין קוק" (lin kok) "אגוז לינג קיו" (ling kio nut), "אגוז שפם" (mustache nut) או singhada (עיר בהודו). מיני הטראפה הם צמחים חד שנתיים אנדמיים לאזורים הממוזגים של אירואסיה ואפריקה. הם מניבים פרי אשר (ביחוד ה ט. ביקורניס) צורתו כשל קרני שור או צללית פרוסת כנפיים של עטלף. כל פרי מכיל גרעין גדול וקשיח. הפרי נאכל מבושל. המינים Trapa natans, Trapa bicornis טופחו בסין ובתת היבשת ההודית לזרעי מאכל מזה 3000 שנה לפחות. כיום בחלק מהעולם מוגדרים כמינים פולשים הפוגעים בסביבה.
אין לבלבל עם הEleocharis dulcis(אנ') -צמח ממשפחה אחרת שנקרא גם הוא "ערמון מים", שהוא צמח מים עשבוני וגבוה אשר פקעותיו נאכלות הן חיות והן מבושלות, הפקעות משווקות בקופסאות שימורים[1] ואינן כשרות למאכל שכן הפקעות מכילות תולעים שטעמן אהוד על צורכי המטבח הסיני.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם הסוג 'טראפה' נגזר מהמילה הלטינית "thistle" שמשמעה "גדילן", calcitrappa הוא גם כן שם נפוץ לצמחי מים.
שמו הסיני הוא (língjiǎo (菱角, הלחם של לינג-"דוקרן" ואינג'יוֹ-"קרן", שבפי דוברי אנגלית הפך ל"לינג נאט" אגוז לינג. ומכאן קלטרופ (caltrop) באנגלית - חפץ משונן.
בהודו ובפקיסטן לצמח שמות שונים באזורים רבים כמו "סינגאדה" "סרינג'אטקה" (סנסקריט) ועוד. בקשמיר נקרא גוֹר (گور) במונטנגרו (יוגוסלביה) הוא מצוי בשפע באגם שקודרה ונקרא kasaronja.
שמו ביפנית הוא "הִישִׁי" שמשמעו יהלום וגם מעוין (אותה מילה המרכיבה את השם מיצובישי[2]).
שמות עממיים נוספים על שם דמיון הפרי לקרני השוורים או לעטלפים ועוד.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצמח גדל בביצות ומקווי מים מתוקים גדולים ללא זרימה חזקה, ושעומקם עד 5 מטרים. המים המועדפים לו הם חומציים במעט, מים המכילים סידן אינם טובים לו, הקרקע בוצית ומדושנת.
גבעולו השקוע במים של הצמח מגיע לאורך של 4.5 מטר, ומעוגן אל הבוץ בשורשים עדינים מאוד שחודרים לאדמת הבוץ לעומק של 30–60 ס"מ. לצמח ישנם שני סוגי עלים, עלים עדינים דמויי נוצה הצומחים לאורך הגבעול מתחת לפני המים, ועלים רחבים הצפים על פני המים ומחזיקים את הצמח, צורתם סגלגלה-משולשת אורכם כ2–3 ס"מ ושפתם משוננת כמסור. הם סדורים במבנים דמויי שושנה בקוטר כשלושים ס"מ, בפטוטרת כל עלה חלק מעובה וספוגי באורך5–9 ס"מ המגביר את כושר הציפה. העלים ירוקים אך העלים הבוגרים מקבלים צבע אדום-סגול בתקופת הסתיו ולאחר מכן נושרים.
בלוטות המפרישות חומצה מצויות בתחתית העלים ועל הגבעול, משערים כי נועדו למנוע אכילתם על ידי בעלי חיים. הפרחים לבנים בעלי ארבעה עלי-כותרת מופיעים בקיץ (יולי-אוגוסט) ומואבקים על ידי חרקים. הפרי חום כהה וקשיח בעל שניים או ארבעה עוקצים מחודדים המסייעים לו להשתרש באדמת הבוץ. הזרעים יכולים להתקיים עד 12 שנים בסביבה לחה, אך על פי רוב נובטים כבר בתוך שנתיים, אם יתייבשו לא יהיו ראויים שוב להצמיח[3].
הצמח מתרבה כשהתפרחות ששונות העלים ניתקות מהגבעול ונסחפות בזרמי המים, או על ידי הפירות שנתפסים על חפצים או אף על בעלי חיים ומועברים למקומות אחרים.
הפרי הקשיח מבשיל בחורף. הוא מכיל בתוכו ליבה לבנה המורכבת מ20 אחוז עמילן, הוא מהווה מקור טוב לוויטמין B2 כמו כן מכיל רעלן אשר מתפרק בבישול.
מאובנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריה בשימוש האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר הארכאולוגי בדרום גרמניה נראה כי תושבי המקום בתקופות פרהיסטוריות הסתמכו על צמחי המים כהשלמת תזונה, בשנים שיבול הדגנים לא עלה יפה ייתכן כי צמחי המים היו מרכיב התזונה העיקרי[4] כיום בגרמניה הטראפה כל כך נדיר עד שמוגדר בסכנת הכחדה[5]
בהודו ובפקיסטן ידועים בשמות "סינגהרה" או "פניפל" ונפוצים כגידולי מים. הפרי נאכל כשהוא חי או מבושל[6]. לאחר שהתייבש, הוא נטחן לקמח שנקרא סינגרה קה אטה, המשמש את המקומיים כמרכיב ב"פולחאר" (דיאטת פירות) במיוחד בימי הצומות בדת ההינדו[7].
עד 1880 היה אפשרי להשיג ערמוני מים בשווקים ברחבי אירופה, בצפון איטליה היו נמכרים ערמונים קלויים, באותה מידה שהיום עדיין נמכרים ערמונים מתוקים. בחלקים רבים של אירופה היו מוכרים ונלקטו למזון עד תחילת המאה העשרים. כיום, לעומת זאת, הפך הצמח להיות נדיר. לכמעט-היעלמות שלו עשויות להיות מספר סיבות, משינויים אקלימיים, שינויים בהרכב התזונתיים במקווי המים, וגם ניקוז המים באדמות ביצה שצמצמו את תחום מחייתו.
לארצות הברית הגיע הט. נטנאס לראשונה בסביבות שנת 1874, כשניטע בגן הבוטני של אוניברסיטת הרווארד. משם התפשט כשעובד הגן החליט על דעת עצמו להשליך זרעים של הצמח למקווי מים ונהרות. הבוטניקאי צ'ארלס ספרג סרג'נט (אנ') התריע כבר בשנת 1879 על סכנת התפשטות מוגזמת של הצמח, לפי סימנים ועדויות שהגיעו אליו על המצאות מוגזמת שלו.
קלסטרופ מים הוכרז כמין פולש מורמונט ועד וירג'יניה, והוא מסווג מזיק בפלורידה, צפון קרולינה ובוושינגטון. גם באוסטרליה במדינת ניו סאות ווילס הוכרז מזיק.
בשנת 2011 בגרמניה ושווייץ זכה ערמון המים בתואר צמח המים של השנה ((גר').
אחריות בהעברת מחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]
Fasciolopsiasi (אנ') היא מחלת מעיים מדבקת בבני אדם וחזירים הנגרמת על ידי טפיל ואנדמית לאזורים של דרום אסיה, סין, טאיוואן, מלזיה והודו. הוא עשוי להיות מועבר דרך ערמוני המים ושאר צמחי מים וביצה אחרים.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
ענפי הטראפה צפים בזרם הנהר -
אגוז בודד שנסחף לחוף -
פרח פתוח -
פרח סגור -
שושנות עלים בצורות גיאומריות ושילוב צבעים מרהיב עין -
שדה גידול בטאיוואן -
שימוש בזרע כתכשיט -
איסוף -
עלים מיובשים בקטלוג בוטני -
מוגש לאכילה מחוז הובי -סין
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר באתר aquadex
- ערמון מים, באתר ITIS (באנגלית)
- ערמון מים, באתר NCBI (באנגלית)
- ערמון מים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ערמון מים, באתר Tropicos (באנגלית)
- ערמון מים, באתר GBIF (באנגלית)
- ערמון מים, באתר IPNI (באנגלית)
- ערמון מים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ערמוני מים, באתר מזרח ומערב
- ^ כמו במילה האנגלית lozenge מתארת מעוין או יהלום או צמחים וחפצים שונים בצורות אלו
- ^ ערמון מים (טראפה נאטנס), באתר מגזין אקווה לדגי נוי
- ^ Karg, S. 2006. The water caltrop (Trapa natans L.) as a food resource during the 4th to 1st millennia BC at Lake Federsee, Bad Buchau (southern Germany). Environmental Archaeology 11 (1): 125–130.
- ^ שם הוכרז משנת 1987 (גר')
- ^ עדיף לאוכלו מבושל או מחומם
- ^ "Tips To A Healthy 'Navratra'". The Times Of India.