ערוער (מואב)
ערוער הייתה עיר עתיקה ששכנה על גדתו הצפונית של נחל ארנון בעבר הירדן המזרחי. מכונה "ערוער אשר על שפת נחל ארנון" כדי להבדילה מהערים האחרות שנקראו בשם זה. מזוהה עם ח'רבת ערער, כ-5 ק"מ מזרחית דרומית לדיבון.[1]
העיר שימשה קצה גבול ממלכתו של סיחון ובהמשך קצה גבול נחלת שבט ראובן.[2] ככל הנראה היא ערוער שנבנתה על ידי בני גד יחד עם ערים נוספות בימי משה. פרשני המקרא וחוקריו נתנו לתופעה זאת הסברים שונים.[3][4] שניים מגיבורי דוד, שמע ויעיאל, באו מערוער.[5] במפקד שערך דוד בסוף ימיו החלו הפוקדים את ספירתם ב"ערוער... אשר בתוך הנחל", ששימשה כאמור כגבול הדרומי ומשם פנו צפונה.[6] היישוב נזכר במצבת מישע כעיר מבוצרת אשר בנה מישע מלך מואב, לאחר שמרד בממלכת ישראל, לה היה משועבד. נראה שמאוחר יותר שבה לידי ישראל, אך בהמשך הוכתה על ידי חזאל מלך ארם.[7] בתקופת יותם מלך יהודה וירבעם מלך ישראל ישב בערוער בלע בן עזז מבני שבט ראובן.[8] יש מפרשים שלא ישב בערוער ממש אלא בסביבתה.[9] ערוער מוזכרת בנבואת הפורענות של ירמיהו על מואב.[10][11]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יהודה קיל, דעת מקרא, יהושע, יב, ב
- ^ ספר דברים, פרק ב', פסוק ל"ו; פרק ג', פסוק י"ב; ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ב'; פרק ד', פסוק מ"ח; ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק ט'; פרק י"ג, פסוק ט"ז
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוק ל"ד
- ^ יהודה קיל ויהודה אליצור, אטלס דעת מקרא, עמ' 116.
זאב ארליך, ערי גד וראובן בכיבוש ובהתנחלות, באתר "דעת", בתוך: מזרח הירדן במבט יהודי, דפוס מוריה, התשנ"ו - ^ ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוק מ"ד
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ד, פסוק ה'
- ^ ספר מלכים ב', פרק י', פסוק ל"ג
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ח'; פרק ה', פסוק י"ז
- ^ רד"ק שם
- ^ ספר ירמיהו, פרק מ"ח, פסוק י"ט
- ^ ראו עוד: ערוער (מואב), ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
