ערבית לבנטינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת ניבי הערבית הלבנטינית

ערבית לבנטינית או שאמית היא קבוצה של ניבים ערביים המדוברים לרוחב 100 ק"מ באזור רצועת מישור החוף באגן המזרחי של הים התיכון שמכונה הלבנט, קרי בסוריה, לבנון, ישראל, יהודה ושומרון, ומערב ירדן. אזור גאוגרפי זה תואם את החבל המערבי של הסהר הפורה. הערבית הלבנטינית נכללת בקבוצת השפות שנקראת ערבית מזרחית.

מזרחית לאזור זה, במדבריות, מדוברים הניבים הערביים הצפון-בדואיים.

ניתן לחלק את הערבית הלבנטינית לשישה תת-ניבים:

הם ניתנים להבדלה מול ניבים ערביים אחרים:

  • בשל העובדה שהם שימרו בצורה הטובה ביותר חוקי הדקדוק של הערבית המקורית (ביחד עם הניבים החג'אזים).
  • בשל הנטייה הברורה לבטא את הסיומת -ah בנוגע למין הנקבה כ -.eh
  • ישנן עקבות של הגייה ואוצר מילים מהשפה הארמית, לדוגמה כשמתכוונים לסיומת גוף שני ברבים מבטאים אותה כ -"kon"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערבית לבנטינית בוויקישיתוף