עקיבא נוף

עקיבא נוף
לידה	1 בדצמבר 1936 (בן 87); תל אביב, פלשתינה (א"י)
שם לידה	עקיבא נפרסטק
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	הליכוד
סיעה	הליכוד, המרכז החופשי, ד"ש, התנועה הדמוקרטית, אחווה
	21 בינואר 1974 – 22 בינואר 1977; (3 שנים)
	13 ביוני 1977 – 13 באוגוסט 1984; (7 שנים ו־8 שבועות)
כנסות	8, 9 - 10
	יו"ר ועדת משנה בכנסת לחקיקת חוקי יסוד
	יו"ר ועדת משנה בכנסת לחקיקת חוקי יסוד

עקיבא נוף (נולד ב-1 בדצמבר 1936) הוא עורך דין, חבר הכנסת לשעבר ופזמונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקיבא נוף נולד בשם עקיבא נפרסטק בתל אביב. למד בבית הספר אחד העם ובתיכון עירוני א' בתל אביב והיה חבר בתנועת הצופים. שירת בצה"ל במסגרת הנח"ל והיה חבר קיבוץ תל קציר. נוף הוא בוגר האוניברסיטה העברית ביחסים בינלאומיים ובמשפטים. הוא סיים תואר שני במשפטים במכון ללימודים חברתיים בהאג שבהולנד. בעת שהותו בהולנד ראיין את ג'ון לנון, כוכב "החיפושיות" ואת יוקו אונו במיטתם בחדר המלון, ואף הקליטם כשהם שרים קטע שיר בעברית (פירוט נוסף, להלן).

בשנות השבעים נשא לאשה את מלכת היופי והעיתונאית לשעבר מירה וינגרטן-נוף (מרים הדר), ונולדה להם בת בשם איילת. מנישואיו השניים לרות הולצמן-נוף נולדו תומר ואור.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הפוליטית התחיל בתנועת החרות בה נבחר להיות יושב ראש צעירי התנועה. הוא פרש מתנועת החרות ב-1965 והצטרף ל”מרכז החופשי”. שימש מזכיר הסיעה בכנסת ורכז-ארגוני של המרכז החופשי בין השנים 1967–1969. נבחר לראשונה לכנסת השמינית מטעם סיעת הליכוד, ובסיום אותה קדנציה התפלג מהליכוד והקים בשנית, יחד עם שמואל תמיר, את סיעת המרכז החופשי שהייתה קיימת קודם בין השנים 1969–1973 והתמזגה אל תוך הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית התפטרו השנים מן הכנסת, והסיעה התבטלה. לכנסת התשיעית נבחר מטעם סיעת ד"ש. לאחר התפרקותה הצטרף לתנועה הדמוקרטית, ואחר כך פרש ממנה והצטרף לאחווה. לבסוף בשנת 1981 הצטרף מחדש לליכוד, ונבחר שוב מטעמה לכנסת העשירית.

בכנסת בלט כיוזם של הצעות חוק פרטיות, שהפכו לחוקי מדינה, בתחום איכות החיים והחברה, כגון "חוק איסור עישון במקומות ציבוריים"^[1]. יחד עם שולמית אלוני ויוסי שריד הגיש בשנת 1976 הצעת חוק לביטול האיסור על משכב זכר^[2]. תיפקד כיו"ר ועדת המשנה בכנסת לחקיקת חוקי יסוד.

בשנת 2003 ניסה להיבחר לרשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-16 אולם זכה לתמיכה מועטה בלבד.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעורך דין התפרסם עקיבא נוף בשמשו פרקליט לנכה בתביעתו נגד מועדון לילה, שניסה לסגור את שעריו בפני נכים. הוא התפרסם גם בשל עתירה שעתר לבג"ץ בימי מלחמת המפרץ בעניין מסכות האב"כ, על שלא הנפיקו כאלה למגדלי זקנים שאינם דתיים. בעתירה זו חייב בית המשפט את משרד הביטחון לספק מסיכות לכל מגדלי הזקנים ללא אפליה.

נוף הוא יו"ר וועדת בוררות ועררים של אקו"ם, ארגון המלחינים והמחברים, אשר בה נידונים הסכסוכים בין חברי הארגון.

בשנת 2001 עמד בראש הוועדה הממלכתית לבחינת תפקוד הטלוויזיה הקהילתית.

מר נוף הוא בעל תואר יקיר אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים ומחברים).

בשנת 2022 זכה בתואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

פזמונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותו הפוליטית והמשפטית, נודע נוף כמחבר וכמלחין של פזמונים. תחילת הקריירה שלו כפזמונאי הייתה בפסטיבל הזמר והפזמון של שנת 1970, כאשר שלישיית הגשש החיוור ביצעה את שירו "מים לדוד המלך" שזכה להצלחה רבה. הלבוש התנכ"י של המבצעים, שמלות קצרות (מהן בצבצו תחתוניהם של הגששים), פגיון וסנדלים תנ"כיים הוסיף לשיר נופך היתולי.

באותו פסטיבל הושמע גם שיר נוסף מפרי עטו של נוף, "כוכבים בדלי", בביצוע צילה דגן.

שיר ילדים נוסף שהתפרסם, הוא הלחן שהלחין נוף ל"שיר ההפלגה", ("שלושה תרנים לאניה") של המשוררת לאה גולדברג אשר זכה לביצועים רבים, ביניהם לואיג'י הזמר הבלגי, ויוריק בן-דוד וחנן יובל הישראלים.

פזמון מפורסם אחר שלו, "איזבל", הגיע מיד עם הקלטתו לראש מצעד הפזמונים הן של קול ישראל והן של גלי צה"ל. בעקבות ההצלחה ברדיו הוקלט הפזמון כקליפ לטלוויזיה^[3], שבו צולמה לראשונה פנינה רוזנבלום. בתקליט ובקליפ מבוצע השיר על ידי נוף עצמו כסולן, כשמלווה אותו שלישיית בנות.

שיר אחר שלו שזכה להצלחה היה "שישו את ירושלים" שזכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר החסידי השני בשנת 1971. את השיר ביצע צמד דרום.

לפרסום מיוחד זכה עקיבא נוף, אז עדיין סטודנט אלמוני בהולנד, כאשר ראיין בריאיון עיתונאי מקיף את ג'ון לנון כוכב "הביטלס" ואת אשתו יוקו אונו במיטתם במלון שבאמסטרדם, שם קיימו את שביתת המיטה המהדהדת למען השלום בעולם. במהלך הראיון הבלעדי הזה שהוקלט, ביצעו השניים בית מתוך שיר שכתב עקיבא נוף ללהקה צבאית, "השבועה לירושלים", וזו הפעם האחת והיחידה בה ביצע לנון שיר בעברית^[4].

עקיבא נוף מרבה בפזמוניו לעסוק במוטיבים תנ"כיים ובנושא ירושלים. שירו "איזבל" מתאר את מותה של איזבל בת מלך צידון, ו"מים לדוד המלך" עוסק בגיבוריו של המלך דוד. שירו "שאול" מתאר את גורלו הטראגי של המלך הראשון בישראל וב"לא דובים ולא יער" מתייחס הוא לנביא אלישע. לעיתים לוקח נוף פסוק מהתנ"ך או מהמשנה ויוצר לו לחן, כמו ב"שישו את ירושלים", "שוש אשיש" בביצוע שוקולד מנטה מסטיק, "בצאת ישראל" שהושר על ידי עודד בן חור, "אמר רבי" - נירה רבינוביץ', ו"אל תירא" בביצוע נוף עצמו.

שירי האהבה שלו הם בדרך כלל סיפוריים, על אנשים ועל מצבים, בנוסח ה"שאנסון" הצרפתי. נוף מלחין בעצמו את הטקסטים, ולעיתים גם מבצע בעצמו את יצירותיו. לחניו מלודיים, מתרפקים על תקופת התום בזמר הישראלי. בחלקם ניכרות השפעות של שירים רוסיים ושל נעימות חסידיות.

נוף כותב גם פזמונים פוליטיים, המביעים את השקפתו כאיש ארץ ישראל השלמה. כאשר אחד משיריו, "לי יש רק אחת", נפסל על ידי רשות השידור בשל העמדה הקיצונית לכאורה שמובעת בו, עתר נוף לבג"ץ וזכה. בג"ץ אף הרחיב את הדיון, וכתב פסק דין שמעלה על נס את חופש הביטוי ואת האיסור על צנזורה פוליטית^[5].