עסכר
 | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | שכם |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| שטח | 3.0 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחנה הפליטים | 31,630 (2006) |
| קואורדינטות | 32°13′12″N 35°17′51″E / 32.21986389°N 35.29743611°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
עַ֫סְכַּר (בערבית: عسكر) הוא מחנה פליטים פלסטינים בפאתי העיר שכם, המזוהה כעיר 'סוכר' בעת העתיקה. כיום זהו למעשה פרבר מזרחי של שכם. הוא הוקם בשנת 1950 על ידי הירדנים על שטח שנחכר מתושבי הכפר עזמוט. לפי מפקד התושבים של שנת 2006 חיו במחנה 31,630 תושבים.[דרוש מקור] השליטה במקום היא של הרשות הפלסטינית והכניסה לישראלים אסורה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחנה שוכן במקום בו שכן בעבר יישוב קדום בשם 'עין סוכר' הנזכר במשנה ותלמוד וגם בברית החדשה. המקום מצוי בקרבת שכם הקדומה, היא תל בלאטה, ובקרבה לקבר יוסף. הודות לפוריות האזור, המקום מתואר כאחד המקומות ממנו הביאו את מנחת העומר לבית המקדש כשלא נמצאו שעורים במקום קרוב יותר לירושלים.[1]
לפי המחקר, המקום מוזכר בשם 'סוכר' בברית החדשה[2], בתור עיר שמולה שכן קבר יוסף, בינה לבין שכם הקדומה, היא תל בלאטה (שהיתה חרבה באותה העת), ומולה שכנה חלקת השדה שקנה יעקב:
- ”וַיָּבֹא לְעִיר מֵעָרֵי שֹׁמְרוֹן וּשְׁמָהּ סוּכַר מִמּוּל חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר־נָתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף בְּנוֹ וְשָׁם בְּאֵר יַעֲקֹב וְיֵשׁוּעַ הָיָה עָיֵף מִן־הַדֶּרֶךְ וַיֵּשֶׁב־לוֹ עַל־הַבְּאֵר וְהָעֵת כַּשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית:”.
שנקה הציע כי ראשית היישוב במקום בתחילת תקופת הברזל,[3] ואילו קמפבל תיארך את השרידים הקדומים ביותר בכפר לתקופה ההלניסטית.[4]
בהמשך התקיים מקום יישוב שומרוני. על-פי כתבים שומרונים עתיקים, התגוררו במקום כהנים גדולים שומרונים.[5] מאוזליאום שומרוני שעדיין היה בשימוש במאה הרביעית לספירה, התגלה במקום.[6] בשלב מסוים התאסלמו שומרונים שחיו ביישוב[דרוש מקור].
במהלך המאה ה-19 היישוב נעזב ועמד שומם, עד לאמצע המאה כאשר מספר תושבי ביתא הסמוכה התיישבו בו. כיום עסכר מחולק לשני מחנות פליטים (עסכר הישן ועסכר החדש)[7].
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחלקו הצפוני של המחנה ישנם קברים מהתקופה הישראלית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Neusner, Jacob (1999). "Menahot 10:2". The Mishnah. BRILL. ISBN 978-90-04-29411-0. OCLC 1109783020.
- ^ הבשורה על פי יוחנן, ד, ה
- ^ Schenke, H.M. (2012-01-01), "Jakobsbrunnen – Josephsgrab – Sychar. Topographische Untersuchungen und Erwägungen in der Perspektive von Joh 4,5.6", Deutschen Palastina-Vereins, vol. LXXXIV, pp. 164–166, 181–184
- ^ E.F., Campbell (1991). Shechem II: Portrait of a Hill Country Vale: the Shechem Regional Survey. Scholars Press. pp. 21–23. ISBN 1-55540-642-4. OCLC 644945984.
- ^ Conder, 1876, p. 196
- ^ ברקאי, רחל (1989). "סרקופגים שומרוניים מן התקופה הרומית בארץ-ישראל" [SAMARITAN SARCOPHAGI OF THE ROMAN PERIOD IN ERETZ ISRAEL]. קתדרה: לתולדות ארץ ישראל ויישובה: 70.
- ^ ליאור גרינבאום, בין הקללה לברכה, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2001
