עמרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמרם
לידה 1506 לפנה"ס
מצרים העתיקה
פטירה 1369 לפנה"ס (בגיל 137 בערך)
מצרים העתיקה
אב קהת
בת זוג יוכבד
צאצאים משה, אהרן באסלאם, מרים הנביאה, אהרן, משה באסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3
בתנ"ך שמות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עַמְרָם הוא דמות מקראית, אביו של משה, אהרן ומרים הנביאה, ובנו של קהת בן לוי בן יעקב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמרם נולד בזמן גלות בני ישראל במצרים ונפטר בגיל 137. בספר שמות, פרק ו', פסוק כ' מסופר כי, עמרם לקח את יוכבד דודתו בת לוי לאשה. "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרוֹן וְאֶת-משֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה." לפי צוואת לוי בארמית, עמרם ויוכבד נולדו באותו יום, 16 שנה לאחר ירידת יעקב למצרים[1] (כמובא בחז"ל: "עמרם ראה את יעקב"[2]), ונישאו בני 30, כשלוי היה בן 94. תאריך לידתם הוא באחד לחודש השביעי[3], שהוא יום הזיכרון, שחל בלוח העברי בא' בתשרי, ובלוח השנה במגילות קומראן אמור לחול ביום השוויון של הסתיו.

בספר במדבר מסופר על אחי עמרם: יצהר, חברון ועזיאל, וכמו כן, מוזכר שם משפחתו: עַמְרָמִי (ספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"ז).

בימי דוד היו מצאצאי עמרם: שבואל בן גרשום בן משה, נגיד על האוצרות (ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק כ"ד).

דמותו של עמרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמרם נמנה עם ארבעת האישים בתנ"ך אשר לא חטאו מעולם, ומתו רק בעטיו של נחש (השלושה האחרים הם: בנימין, כלאב וישי)[4].

על עמרם נאמר כי היה גדול הדור. חז"ל מנמקים השקפה זו בעמידתו כנגד גזירת פרעה, אשר ציווה להשליך ליאור כל בן הילוד (שמות, א', כ"ב). מסופר כי, בהתקבל גזירת פרעה, עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהן. עמרם, כשכניו, גירש[5] את יוכבד ממנו. אולם, מרים, בתו, לא עמדה כנגד והתריסה כנגד אביה כי, אומנם קשה ואכזרית היא גזירת פרעה הרשע, אך גזירת עמרם קשה ממנה. פרעה הרי גזר אלא על הזכרים בלבד ואילו עמרם גוזר דין גם על הזכרים וגם על הנקבות. בשמעו את דברי בתו, אמר: "ולריק ישראל מולידים!" "עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהן. עמרם הושיבה ליוכבד באפריון כשהחזירה, ומרים ואהרן מרקדין לפניהם, ומלאכי השרת אומרים: אם הבנים שמחה." (תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"ב, עמוד א').

עוד נאמר כי, אלוהים זיווג את יוכבד לעמרם, כדי שיעמוד מהם גואל ויגאל ישראל. "טובים השנים" - אלה הם עמרם ויוכבד. בנוסף, "דברי חכמים בנחת נשמעים" - נאמר על עמרם ובית דינו (במדבר רבה פ"ג, פסוק ו').

בעיני חז"ל עמרם היה חשוב מאוד ועל-כן, דרשו עליו הפסוק: "אדם אחד מאלף מצאתי" (קהלת, ז', כ"ח), זה עמרם, "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" (שיר השירים, ז', י"ד), "ישנים" - עמרם בן קהת (ויקרא רבה פ"ב, פסוק 11).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערך "עמרם", באתר ויקישיבה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך גם עולה מחזיונות עמרם, מגילה 4Q545.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד ב'.
  3. ^ צילום הקטע
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכ"א, עמוד ב'.
  5. ^ עמרם גרש יוכבד אשתו בחודש תמוז ("דובר שלום" בסדור "אוצר התפלות" דף תנד).