עמנואל גולדברג
 | |
| לידה |
31 באוגוסט 1881 מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
13 בספטמבר 1970 (בגיל 89) תל אביב-יפו, ישראל |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים | גרמניה, ישראל |
| מנחה לדוקטורט |
וילהלם אוסטוולד |
| מוסדות |
אוניברסיטת לייפציג (1907–1917) |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1968) |
| תרומות עיקריות | |
| הגה המצאות רבות בתחום הפוטוכימיה וטכנולוגיית המידע | |
  | |
עמנואל גולדברג (31 באוגוסט 1881 – 13 בספטמבר 1970) היה כימאי ישראלי שהגה המצאות רבות ובעלות השפעה בתחומי הפוטוכימיה וטכנולוגיית המידע ויזם מחלוצי התעשייה עתירת הידע בישראל. חתן פרס ישראל במדעים מדויקים לשנת תשכ"ח, 1968.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדברג נולד במוסקבה שברוסיה, לאב, שהיה קצין רפואה בצבא הרוסי. גולדברג החל ללמוד כימיה ברוסיה, אולם עקב האנטישמיות שם עבר ללמוד בגרמניה. בשנת 1906 סיים לימודי דוקטורט בלייפציג, בהנחייתו של וילהלם אוסטוולד. בסיום לימודיו, עבד גולדברג באקדמיה ובתעשייה, והיה יוזם ושותף למגוון המצאות בפוטוכימיה ובפיתוח טכנולוגיית ההדמיה. ב-1907 מונה כראש המחלקה לצילום באקדמיה המלכותית לאמנויות גרפיות בלייפציג.
תרומותיו העיקריות בתחומים מדעיים הן בפיתוח המכשור לקביעת האוטומציה בחשיפת סרט צילום לאור[1] ("Goldberg Wedge"), היכולת לקיום רפרודוקציה[2], יכולת הדפסה בצבע, יכולת הקטנת תמונות (כפי שנעשה במיקרופיש), פיתוח מצלמת ה-Contax ומסרטת ה-Kinamo, וכן פיתוחים ראשונים בטכנולוגיית הטלוויזיה. "עקרון גולדברג" (המוכר כיום בשם Gamma Rule) הוא עקרון העיצוב על פיו הוא עבד בפיתוח המכשירים. כמו כן, יש הטוענים כי גולדברג הוא הוגה הטכניקה המודרנית של המיקרונקודה.
גולדברג עזב את עבודתו האקדמית בלייפציג בשנת 1917, והצטרף לחברת "Zeiss Ikon". עבודתו בחברה החלה כיועץ טכני, ולאחר מכן כמנהל מחלקת המחקר. בשנת 1926, בעקבות מיזוג עסקי של החברה, מונה גולדברג למנכ"ל, ועמד בראשה. באותה עת, הייתה זו חברת המצלמות הגדולה בעולם. בתקופה זו, בשנת 1927, הוצגה על ידו המצאת "מכונה סטטיסטית", אשר הייתה הטכנולוגיה הראשונה לאחזור אלקטרוני של מסמכים (בדומה למכשיר הממקס שהציע ונבר בוש מספר שנים אחר כך). בשנת 1931 נרשמה ההמצאה כפטנט.
בשנת 1933 נחטף גולדברג על ידי המשטר הנאצי ממקום מושבו בדרזדן. לאחר שחרורו הוא היה לפליט, ועבר לעבוד בחברת "Zeiss Ikonsubsidiary Ikonta", חברת הבת של צייס בפריז. בשנת 1937 עלה לארץ ישראל, בהשפעת חיים ויצמן, והקים את "מעבדת גולדברג למכשור מדויק", שבתקופת מלחמת העולם השנייה סייעה למאמץ המלחמתי של הבריטים. על בסיסה הוקמה לימים חברת "אל-אופ".
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1957 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, וב-1968 פרס ישראל למדעים מדויקים.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גולדברג נישא לסופיה פוזניאק ב-1907 ולזוג נולדו שני ילדים. כשעלו לארץ ישראל היגר בנם הרברט לארצות הברית ובתם חוה עלתה עם משפחתה לישראל, עבדה במעבדתו של אביה ונישאה להיסטוריון מרדכי גיחון.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Buckland, Michael. Emanuel Goldberg and his Knowledge Machine. Libraries Unlimited, 2006.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חייו באתר אוניברסיטת ברקלי (באנגלית)
- תיאור עבודתו של גולדברג (באנגלית)
- תקציר ספר אודות גולדברג (באנגלית)