עמי גלוסקא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמי גלוסקא
עמי גלוסקא
עמי גלוסקא
לידה 28 במרץ 1943 (בן 80)
מחנה יהודה, פתח תקווה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד המזכיר הצבאי של נשיא המדינה (19831988) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמנואל (עמי) גלוסקא (נולד ב-28 במרץ 1943) הוא חוקר ומרצה ישראלי בתחום ההיסטוריה הצבאית/מדינית של ישראל. שירת כקצין בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, בתפקידו האחרון בצה"ל כיהן כשלישם הצבאי, עוזרם ודוברם של הנשיא החמישי יצחק נבון ושל הנשיא השישי חיים הרצוג. עסק לאורך שנים ארוכות בכתיבת נאומים לראשי המדינה (נשיאים, ראשי ממשלות ושרים בכירים).

גלוסקא מילא שורה של תפקידים בשרות המדינה לרבות שליחויות דיפלומטיות בחו"ל מטעם צה"ל ומטעם משרד החוץ, ובין השאר היה חבר בצוותי המשא-ומתן עם הפלשתינאים בועידת טאבה ובמשא ומתן בנושא "המעבר הבטוח"; שימש יועץ לשלושה שרי ממשלה; מזכיר ועדת ההיגוי לענייני ירושלים ויו"ר ועדה בין-משרדית לנושא הר הבית. כמו כן הועסק כמרצה באוניברסיטה העברית בירושלים, במכללות הצבאיות ובמכללה האקדמית אשקלון, בתחומי ההיסטוריה הביטחונית והמדינית של ישראל. זכה בפרס בר-לב לעבודת דוקטורט מצטיינת (2001), וספרו "אשכול תן פקודה!", הדן ביחסים בין צה"ל וממשלת ישראל בדרך למלחמת ששת הימים, זיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית (2005).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו ושירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלוסקא נולד בשכונת מחנה יהודה שבפתח תקווה, בן למשפחה חקלאית שמוצאה מצפון תימן. בכור להוריו שולמית ושמואל, ואח לארבעה. גדל בשכונת שעריה שבפתח תקווה ולמד בבתי הספר היסודיים "ילדי עובדים" ו"נצח ישראל" ובבית-הספר התיכון "ישורון" שבעיר.

בשנת 1961 התגייס לעתודה האקדמאית ולמד באוניברסיטת בר-אילן פסיכולוגיה וספרות אנגלית. בתום שירות החובה המשיך בשירות קבע בצה"ל עד שנת 1988, ושירת במגוון תפקידי מטה, הדרכה ודוברות. בין תפקידיו שימש עוזר לענייני מנהלה לנספח צה"ל בלונדון (בשנים 1975-1976), ראש ענף ארגון והדרכה ביחידת דובר צה"ל (בשנים 1976-1978), וראש נציגות דובר צה"ל בירושלים (1978-1980).

בשנת 1980 הושאל מצה"ל ללשכת נשיא המדינה לתפקיד מזכירו האישי, עוזרו ודוברו של נשיא המדינה החמישי יצחק נבון. ב-1983 הוחזר לשירות צבאי כדי לשמש, בנוסף לתפקידיו הנ"ל, גם כשליש צבאי לנשיא המדינה. המשיך בתפקידיו אלה עם הנשיא השישי חיים הרצוג (עד 1988), ושימש בה בעת גם ככותב נאומיו של הנשיא.

קריירה באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את התואר הראשון רכש גלוסקא באוניברסיטת תל אביב בתחומי ההיסטוריה של המזרח התיכון ותולדות עם ישראל. את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסלול ישיר, בחוג ליהדות זמננו. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הפיקוד הצבאי וההנהגה המדינית של ישראל לנוכח בעיות הביטחון 1967-1963". הדיסרטציה עסקה במערכת היחסים בין הדרג הצבאי והדרג המדיני והשפעתם על כישלון מדיניות הביטחון של ישראל וההידרדרות למלחמת ששת הימים בניגוד למגמת קברניטי המדינה. העבודה זיכתה את גלוסקא בפרס קרן חיים ברלב לעבודה דוקטורט מצטיינת (2001). על בסיס המחקר לדוקטורט פרסם עמי גלוסקא בשנת 2004 את ספרו "אשכול, תן פקודה!" (הוצאת מערכות, משרד הביטחון, תל אביב 2004). ספר זה זיכה אותו בפרס יצחק שדה לספרות צבאית בשנת 2005. הספר ראה אור גם בגרסה אנגלית בהוצאת Routledge (London & New York)‏ 2007 תחת הכותרת: "The Israeli Military and the Origins of the 1967 War – Government, armed forces and defence policy 1963-1967". מחקר נוסף של גלוסקא, על התהוות מוסד הנשיאות במדינת ישראל וקביעת סמכויות הנשיא (1949-1947) על רקע יחסי דוד בן-גוריוןחיים ויצמן, זיכה אותו ב-1996 בפרס נשיא המדינה. גלוסקא כיהן כמרצה מן החוץ בנושאי ביטחון לאומי, היסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, במכללות הצבאיות (פו"מ "ברק", פו"מ אוויר, והמכללה לפיקוד טקטי) וכמרצה מן המניין במכללה האקדמית אשקלון.

שירות ציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים כיהן עמי גלוסקא במגוון תפקידים בשירות הציבורי, ובהם:

פרטים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנעוריו היה גלוסקא אצן מצטיין וזכה במקום הראשון בתחרות בתי הספר התיכוניים בריצת 1500 מטר. בתחרות זמר לכישרונות צעירים של "קול ישראל" זכה גלוסקא במקום השני. בעת שירות החובה שלו בצה"ל הוא שימש כתב בעיתון "חדשות הספורט" (תחת השם "עמי גל"). גלוסקא כתב גם כמה שירי זמר (ביצוע: אבי טולדנו ולהקת חיל השריון, להקת גולני, עפרה חזה). בשנת 1970 הוא היה חתן התנ"ך של פיקוד ההדרכה וסגן ראשון לחתן התנ"ך של צה"ל. גלוסקא מרצה בפורומים שונים (בין השאר: בימי עיון במוסדות ההשכלה הגבוהה, בקורסי "אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, יד יצחק בן-צבי). בנו הוא הזמר איתי גלוסקא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]