עמוס שוקן

עמוס שוקן
לידה	6 בדצמבר 1944 (בן 79); תל-אביב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
קישורים חיצוניים
טוויטר	AmosSchocken1

עמוס שוקן (נולד ב-6 בדצמבר 1944) הוא איש עסקים ישראלי, העומד בראש קבוצת הארץ ומשמש כמוציא לאור של העיתון "הארץ". הוא בנו של העורך והמו"ל הקודם של העיתון, גרשום שוקן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוס שוקן נולד בשנת 1944, בן לשולמית פרסיץ ולגרשום שוקן ונכד לזלמן שוקן, מייסד הוצאת שוקן ולשושנה פרסיץ, חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים. לעמוס שוקן אח ואחות: הלל שוקן, אדריכל, ורחלי אדלמן, מנהלת הוצאת שוקן.

בילדותו ובצעירותו עבד בתפקידים שונים בעיתון, כולל כמחלק עיתונים.^[1] שירת בממר"ם. לאחר שחרורו מצה"ל, השתלב בעיתון כעוזר הנהלה. עם סיום לימודים לתואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, נסע לארצות הברית, שם סיים תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת הרווארד.

בשנת 1972 מונה למנכ"ל "הוצאת עיתון הארץ בע"מ". ב-1983, חרף התנגדות אביו, הקים את העיתון "חדשות", שנסגר לאחר תשע שנות פעילות, משום שכשל כלכלית.

מלבד "הוצאת עיתון הארץ בע"מ", בבעלותה של "קבוצת הארץ" שבניהולו, פועלת גם "רשת שוקן", שמוציאה לאור מקומונים רבים.

עמוס שוקן הוא מהבולטים באספני האמנות בישראל. הוא נשוי לאירית ואב לשניים. הבכור שבהם, רוני שוקן, הוא עיתונאי ומשפטן.

השקפתו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוקן כמעט ואינו מפרסם מאמרים פרי עטו ב"הארץ". מאמריו המעטים חושפים עמדות התומכות בחירויות הפרט על חשבון המדינה, למשל במקרה של תמיכה בסרבנות של טייסים (תוך הבעת התנגדות לעמדה המערכתית שאותה הביע עיתונו); או במקרה של מעמדם האזרחי של ערביי ישראל.

במהלך האינתיפאדה הראשונה, ב-21 באפריל 1989, הוצתה דלת דירתו של שוקן. אלמוני שהתקשר למערכות העיתונים לקח אחריות על המעשה בשם "הסיקריקים".^[2]

במהלך האינתיפאדה השנייה הודיעה העיתונאית עירית לינור, כי היא מבטלת את המינוי על "הארץ" בשל דעותיו ה"אנטי-ציוניות", כלשונה. שוקן הגיב למכתבה וענה:

מוזר לי שמישהו יכול לומר על "הארץ" שהוא עיתון אנטי-ציוני, כשבעיני הוא עיתון ציוני לעילא, וכזה היה תמיד... אני מבטיח לך שאעמוד על המשמר כדי ש"הארץ" ימשיך להיות העיתון הציוני כפי שהיה תמיד, בשנים טובות ורעות, ושלנגד עינינו יעמדו, כפי שעמדו תמיד, טובתה של מדינת ישראל וטובת האנשים שחיים בה, כמיטב הבנתנו ומצפוננו.^[3]

אחד ממאמריו הידועים, בשם "האם ישראל רוצה שלום?" פורסם ב"הארץ" בנושא השתלבות במרחב ושלום בין העמים, בעקבות החלטת הכנסת לאשר את התיקונים לחוק האזרחות והכניסה לישראל, לפיהם לא יוכל אזרח ישראלי (כשהכוונה בעיקר לערביי ישראל), הנשוי לבן או בת זוג שנולדו בשטחים, לחיות עמם בישראל. במאמר טען שוקן כי "בתיקון לחוק יש איפוא אפליה קשה ופגיעה בזכויות האזרח של ערביי ישראל".^[4]

בדצמבר 2017, בעקבות התקרית שבה הנערה הפלסטינית עהד תמימי תקפה חיילי צה"ל בכפר נבי סאלח, צייץ שוקן בטוויטר כי הנערה היא "גיבורה שאינה מוכנה להיכנע להשפלה של נוכחות צבא כיבוש".^[5]

שוקן השווה בין אלמנטים מן השלטון הנאצי בגרמניה לבין המתרחש בישראל. בריאיון לאתר וואלה! NEWS בשלהי 2017 הסביר: "נאצים זה לא רק תאי גזים, אלא גזענות, הדרה של מיעוט; הרבה דברים שיש במדינת ישראל".^[6]