עמוס טברסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס טברסקי
עמוס טברסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 16 במרץ 1937
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 ביוני 1996 (בגיל 59)
סטנפורד, קליפורניה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פסיכולוגיה, כלכלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט קלייד קומבס, Ward Edwards עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Richard Gonzalez, Lyle A. Brenner, James E. Corter, רומה פלק, Yuval S. Rottenstreich, Derek J. Koehler, Craig R. Fox, Todd Davies, רות בייט-מרום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדלייית הווארד קרוסבי וורן (1995)
  • עמית החברה האקונומטרית (1993)
  • פרס גרומאייר (2003)
  • פרס עמיתי ויליאם ג'יימס (1989)
  • עמיתי מקארתור
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ברברה טברסקי (19632 ביוני 1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טל טברסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס טבֶרסקי (16 במרץ 19372 ביוני 1996) היה פסיכולוג חישובי וקוגניטיבי ישראלי, ואחד מחלוצי המחקר בתחום ההטיות הקוגניטיביות, לצד עמיתו לאורך שנים דניאל כהנמן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טברסקי נולד בחיפה, בנם של ז'ניה טברסקי, עובדת סוציאלית ועסקנית ציבור (לימים חברת הכנסת) ושל ד"ר יוסף טברסקי, וטרינר. עם גיוסו לצה"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס קצינים. בסיום הקורס מונה למפקד מחלקה בצנחנים בגדוד 88. באחד האימונים בקיץ 1956 תרגלה המחלקה בפיקוד טברסקי תקיפת יעד מבוצר. אחד מחייליו הפעיל בונגלור וקפא על מקומו לאחר ההפעלה. סגן טברסקי מיהר ומשך את החייל למקום מבטחים בהפגינו בכך אומץ לב רב. אלוף פיקוד המרכז העניק לו צל"ש על מעשהו[1].

טברסקי קיבל את התואר הראשון מהאוניברסיטה העברית ב-1961 ואת הדוקטורט מאוניברסיטת מישיגן בשנת 1965, ושב לישראל להרצות באוניברסיטה העברית בירושלים. עיקר עבודתו המוקדמת עסקה בתורת המידה, ותרם רבות לנושא העצים הפילוגנטיים. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2]. ב-1978 הצטרף לסגל אוניברסיטת סטנפורד שבארצות הברית. הפסיכולוג וולטר מישל (אנ') אמר עליו "נוכחותו של טברסקי האירה את המקום בלהט אינטלקטואלי, השפיעה על דרך המחשבה שלי בצורה בולטת, והפכה את חיי למעניינים יותר"[3]. טברסקי כיהן בסנאט הפקולטה מ-1990 עד מותו. כמו כן לימד באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת מישיגן. טברסקי זכה בפרס לתרומה מדעית יוצאת דופן (Award for Distinguished Scientific Contribution) של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ב-1982 ובמלגת גוגנהיים ובמלגת עמיתי מקארתור ב-1984. נבחר ב-1980 לחבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים[4] וב-1985 לחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית[5]. ב-1993 נבחר כעמית בחברה האקונומטרית (Econometric Society)[6]. ב-1995 זכה, יחד עם דניאל כהנמן, במדליית וורן של Society of Experimental Esychologists. בנוסף קיבל תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ייל, מאוניברסיטת שיקגו, מאוניברסיטת גטבורג שבשוודיה ומאוניברסיטת מדינת ניו יורק, בפאלו. לאחר מותו הוענקו לו פרסים נוספים, בהם פרס גרומאייר לפסיכולוגיה ב-2002, במשותף עם כהנמן, וב-2006 הוענקה לו, גם כן במשותף עם כהנמן, מדליית פרנק רמזי מטעם The Decision Analysis Society. דורג כאחד ממאה הפסיכולוגים החשובים ביותר של המאה ה-20.[7]

אחרי מותו של טברסקי זכה דניאל כהנמן, יחד עם ורנון סמית', בפרס נובל לכלכלה לשנת 2002. הפרס הוענק לכהנמן במידה רבה עבור המחקרים שבוצעו במהלך השנים שבהן פעל יחד עם טברסקי באוניברסיטה העברית. טברסקי לא זכה בפרס נובל, שכן הפרס מוענק רק לאנשים בעודם בחיים, אך בצעד חריג הוזכר שמו במעמד חלוקת הפרסים כשותפו של כהנמן למחקריו בתחום קבלת החלטות בתנאים של אי-ודאות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. המאמר החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור בכתב העת "Science" בשנת 1974. ב-1979 פרסמו השניים בכתב העת "Econometrica" את מאמרם פורץ הדרך בנושא תורת הערך אותה פיתחו כחלופה לתורת התועלת, Prospect Theory: An Analysis of Decisions under Risk[8], מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב עת זה. מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון "Science" בשנת 1981 וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה"[9]. בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם כהנמן ופול סלוביק[10].

במהלך שנות המחקר שלו, שיתף טברסקי פעולה גם עם תומאס גילוביץ', פול סלוביק, ריצ'רד ת'יילר וורדה ליברמן, איתה גם כתב את הספר "חשיבה ביקורתית" באוניברסיטה הפתוחה.

טברסקי היה נשוי לברברה טברסקי, לימים פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד וכיום פרופסור לפסיכולוגיה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת קולומביה, אותה הכיר באוניברסיטת מישיגן. לזוג שני בנים ובת.

טברסקי, כמו שותפו כהנמן, היה נצר לשושלת רבנים באירופה, אך אתאיסט.[11].

טברסקי המשיך לעסוק בעבודתו האקדמית, מביתו, עד ימיו האחרונים. הוא נפטר בביתו ב-2 ביוני 1996 מסרטן המלנומה ונקבר בבית הקברות היהודי בקולומה, במחוז סן מטאו שבקליפורניה[12].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ צל"ש אלוף שהוענק לסגן עמוס טברסקי, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה.
  2. ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דבר, 29 באוגוסט 1971
  3. ^ אביבה לורי, הפרופסור לפסיכולוגיה וולטר מישל ממשיך לגלות עלינו דברים שהדחקנו, באתר הארץ, 2 ביולי 2010
  4. ^ Tversky, Amos, עמ' 612, באתר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  5. ^ National Academy of Sciences, האקדמיה הלאומית למדעים
  6. ^ באתר החברה האקונומטרית
  7. ^ Haggbloom, S. J., Warnick, R., Warnick, J. E., Jones, V. K., Yarbrough, G. L., Russell, T. M., ... & Monte, E. (2002). The 100 most eminent psychologists of the 20th century. Review of General Psychology, 6(2), 139-152
  8. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, Prospect theory: An analysis of decisions under risk. Econometrica, 47, 313-327.
  9. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. Science 1981;211:453-458.
  10. ^ Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, Judgment under uncertainty : heuristics and biases. Cambridge University Press, 1982.
  11. ^ Engber, Daniel (2016-12-21). "The Irony Effect". Slate (באנגלית אמריקאית). ISSN 1091-2339. נבדק ב-2017-09-13.
  12. ^ Dr Amos Tversky (1937-1996) - Find A Grave..., www.findagrave.com
  13. ^ אתר למנויים בלבד אלי שאלתיאל, ענן של אפשרויות": החברות החמה שהובילה לגילויו של חתן הנובל כהנמן, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2018