על-טבעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (31 ביולי 2022)
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (31 ביולי 2022)
אליהו הנביא עולה בסערה השמיימה בכרכרת אש (ספר מלכים ב', פרק ב', פסוק י"א). תחריט עץ של גוסטב דורה
"מלאך שומר" מאת הצייר הגרמני ברנהרד פלוקהורסט מתאר מלאך שומר שמטפל בשני ילדים. מלאכים נתפסים לעיתים קרובות כיצורים על טבעיים.

על טבעי או פראנורמלי מתייחס לתופעות או ישויות שהן מעבר לחוקי הטבע. המונח נגזר מלטינית supernaturalis של ימי הביניים, מלטינית סופר- (מעל, מעבר או מחוצה לו) + natura (טבע). למרות שלמונח הנלווה "טבע" היו משמעויות מרובות מאז העולם העתיק, המונח "על טבעי" הופיע בימי הביניים ולא היה קיים בעולם העתיק.

העל-טבעי מופיע בפולקלור ובהקשרים דתיים, אך יכול להופיע כהסבר גם בהקשרים חילוניים יותר, כמו במקרים של אמונות טפלות או אמונה בפרא-נורמלי. המונח מיוחס לישויות לא פיזיות, כגון מלאכים, שדים, אלים, ורוחות. זה כולל גם יכולות נטענות המגולמות או מסופקות על ידי יצורים כאלה, כולל קסם, כישוף, נס, טלקינזיס, הגדת עתידות, טלפתיה, ריחוף, חוויות חוץ-גופיות, גלגול נשמות, אסטרולוגיה.

יש הבדלים בניסוחים המדוייקים של מהו על טבעי,[1] אולם יש הסכמה רחבה על רשימת הדברים שאינם נחשבים כחלק מהמדע.

תאוריות או השערות שיכולות להבחן על פי השיטה המדעית ואינן סותרות תצפיות קיימות, יכולות בעתיד להפוך לתאוריה מדעית - הן אינן מוגדרות כעל טבעיות. כך גם תצפיות שאין ביד התיאוריות המקובלות כיום להסביר והן יכולות להיות משוחזרות בסטנדרטיים מדעיים (כגון האפקט הפוטואלקטרי בזמנו). גם השערות שאינן ניתנות לאישוש או להפרכה באמצעים הקיימים, כדוגמת תורת המיתרים, לא נחשבות לעל-טבעיות.

העיסוק בעל־טבעי באופן המתיימר להיות מדעי קרוי פסאודו-מדע. מתנגדי הפאראפסיכולוגיה, קריפטוזואולוגיה ותופעות הקשורות למשולש ברמודה רואים בהם לרוב פסאודו-מדע.

מושגים על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל היא ישות על טבעית הנחשבת אלוהית או קדושה. ג סקוט ליטלטון מגדיר אלוהות כ"ישות בעלת כוחות גדולים יותר מאלה של בני אדם רגילים, אך מקיימת אינטראקציה עם בני אדם, לחיוב או לשלילה, בדרכים המובילות בני אדם לרמות תודעה חדשות, מעבר לעיסוקים המבוססים של החיים הרגילים". אלוהות זכר היא אל, בעוד אלוהות נקבה היא אלה.

ניתן לסווג דתות לפי מספר האלים להן הדתות סוגדות. דתות מונותיאיסטיות מקבלות רק אלוהות אחת (המכונה בעיקר אלוהים), דתות פוליתאיסטיות מקבלות מספר אלים. דתות הנותאיסטיות מקבלות אלוהות עליונה אחת מבלי להתכחש לאלוהויות אחרות, מחשיבות אותן כהיבטים מקבילים של אותו עיקרון אלוהי; ודתות לא-תאיסטיות שוללות כל אלוהות בורא נצחית עליונה אך מקבלים פנתיאון של אלוהויות שחיות, מתות ונולד מחדש בדיוק כמו כל יצור אחר.

תרבויות שונות המשיגו אלוהות אחרת מאל מונותאיסטי. ישות אלוהית לא חייבת להיות כל יכולה, נוכחת בכל מקום, יודעת כל, כל-טוב או נצחית, לעומת זאת, לפי מאמינים בדתות מונותיסתיות לאל המונותאיסטי יש את התכונות הללו. דתות מונותיאיסטיות מתייחסות בדרך כלל לאלוהים במונחים גבריים, בעוד שדתות אחרות מתייחסות לאלוהויות שלהן במגוון דרכים - גבריות, נשיות, אנדרוגיניות וניטרליות מגדריות.

מבחינה היסטורית, תרבויות עתיקות רבות - כמו הודו העתיקה, מצרים העתיקה, יוון העתיקה, רומה עתיקה, נורדית ואסיה העתיקה - פרסמו תופעות טבע, בהתאמה, כגורמים מודעים או פשוט השפעות שלהן. חלק מהאלוהויות האווסטניות והוודיות נתפסו כמושגים אתיים. בדתות הודיות, אלוהויות נתפסו כמתבטאות בתוך המקדש של גופו של כל יצור חי, כאברי חישה ונפש. אלוהויות נתפסו גם כצורת קיום (Saṃsāra) לאחר לידה מחדש, עבור בני אדם שזוכים להישגים דרך חיים אתיים, שבהם הם הופכים לאלוהויות שומרות וחיים באושר בגן עדן, אך נתונים גם למוות כאשר הכשרון שלהם אוזל.

מלאכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלאך הוא בדרך כלל יצור על טבעי שנמצא בדתות ומיתולוגיות שונות. בדתות האברהמיות ובזורואסטריות, מלאכים מתוארים לעתים קרובות כיצורים שמימיים מיטיבים הפועלים כמתווכים בין אלוהים או שמים וארץ. תפקידים אחרים של מלאכים כוללים הגנה והדרכת בני אדם, וביצוע משימותיו של אלוהים. בתוך הדתות האברהמיות, מלאכים מאורגנים לרוב לפי היררכיות, אם כי דירוגים כאלה עשויים להשתנות בין כתות בכל דת, והם מקבלים שמות או תארים ספציפיים, כגון גבריאל או "מלאך משמיד". המונח "מלאך" הורחב גם למושגים שונים של רוחות או דמויות המצויות במסורות דתיות אחרות. המחקר התיאולוגי של מלאכים ידוע בשם "אנג'לולוגיה".

באמנות, מלאכים מתוארים בדרך כלל כבעלי צורה של בני אדם בעלי יופי יוצא דופן; לעתים קרובות הם מזוהים באמצעות סמלים של כנפי ציפורים, הילות ואור.

שדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שד (מיוונית δαιμόνιον daimónion) הוא ישות על טבעית ולעתים קרובות זדונית הרווחת בדת, תורת הנסתר, ספרות, סיפורת, מיתולוגיה ופולקלור.

בדתות המזרח הקדום, כמו גם במסורות האברהמיות, לרבות הדמוניולוגיה הנוצרית העתיקה וימי הביניים, שד נחשב לישות רוחנית מזיקה, מתחת למישורים השמימיים שעלולה לגרום לחזקה על שדים, הקוראת לגירוש שדים. בתורת הנסתר המערבית ובקסם הרנסנס, שצמחו מתוך שילוב של קסם יווני-רומאי, אגדה יהודית ודמוניולוגיה נוצרית, מאמינים כי שד הוא ישות רוחנית שניתן להעלות באוב ולשלוט בה.

נבואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבואה כוללת תהליך שבו מסרים מועברים על ידי אל לנביא. מסרים כאלה כוללים בדרך כלל השראה, פרשנות או גילוי של רצון אלוהי בנוגע לעולמו החברתי של הנביא ולאירועים עתידיים. נבואות קיימות בתרבויות רבות. זהו רכוש משותף של כל החברות העתיקות הידועות ברחבי העולם, חלקן יותר מאחרות. מערכות וכללים רבים לגבי נבואות הוצעו במשך אלפי שנים.

קסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קסם הוא שימוש בטקסים, סמלים, פעולות, מחוות או שפה במטרה לנצל "כוחות על-טבעיים". אמונה בקיומם של קסמים ותרגול קסמים קיים מאז התרבויות האנושיות הקדומות ביותר וממשיך להיות בעל תפקיד רוחני, דתי ורפואי חשוב בתרבויות רבות כיום. למונח קסם יש מגוון משמעויות, ואין הסכמה גורפת להגדרה שלו.

חוקרי דת הגדירו קסם בדרכים שונות. גישה אחת, הקשורה לאנתרופולוגים אדוארד טיילור וג'יימס ג'י פרייזר, מציעה כי קסם ומדע הם הפכים. גישה חלופית, הקשורה לסוציולוגים מרסל מוס ואמיל דורקהיים, טוענת שהקסם מתרחש בפרטיות, בעוד שהדת היא פעילות קהילתית ומאורגנת. חוקרי דת רבים דחו את התועלת של המונח "קסם" והוא הפך פחות ופחות פופולרי במחקר מאז שנות ה-90 של המאה ה-20.

כישוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

כישוף פירושו באופן כללי תרגול ואמונה במיומנויות וביכולות מאגיות המופעלות על ידי מתרגלים וקבוצות בודדים. כישוף הוא מונח רחב המשתנה מבחינה תרבותית וחברתית, ולכן קשה להגדיר אותו במדויק, ויש ליישם הנחות בין-תרבותיות לגבי המשמעות או המשמעות של המונח בזהירות. כישוף משמש לעיתים קרובות לשם ניבוי-עתידות או רפואה דתית, ולעתים קרובות נוכח בתוך חברות וקבוצות שהמסגרת התרבותית שלהן כוללת השקפת עולם קסומה.

התנגדות לרעיונות על טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיונות על טבעיים, לפחות ברובם המכריע, זוכים לאנטגוניזם מצד חוגי ספקנות, נטורליסטים ומטריאליסטים. בין הספקנים הפועלים לשלילת טענות להוכחת קיומן של תופעות על טבעיות נמנים ג'יימס רנדי, ואל ולנטינו ועוד. דוגמאות לקרנות העוסקות בכך:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא על-טבעי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתב העת Journal of Parapsychology הגדיר פראנורמלי כ־"בלתי אפשרי לפי ההנחות הרווחות במדע כיום". ריצ'רד דוקינס (בספריו השען העיוור ויש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת, או אונליין) מגדיר כפראנורמלי רק מה שהמדע לא יוכל להסביר לעולם