עלמון (עיר מקראית)
עַלְמוֹן (או עָלֶמֶת) היא עיר מקראית המוזכרת בספר יהושע ובספר דברי הימים.[1] עלמון הייתה בנחלת שבט בנימין והוקצתה כאחת משלוש עשרה ערי הכהנים על ידי הגורל שנערך במשכן שילה.
זיהוי פנים תנ"כי[עריכת קוד מקור | עריכה]
היו שזיהו את עלמון עם נוב עיר הכהנים, בגלל הימצאותה של עלמון עם ענתות בחלק מהכתובים בתנ"ך, בעוד במקומות אחרים מצוי נוב עם ענתות[2].
יש שהציעו לזהות את עלמון עם היישוב המקראי בחורים, תוך התבססות על המשמעות הדומה של המילים עלם ובחור, אך אחרים חלקו על זיהוי זה.[3]
זיהוי גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקובל לזהותה עם ח'רבת עלמית[4] והייתה מיושבת לסירוגין מאז תקופת הברונזה התיכונה ועד התקופה העות'מאנית. ויקטור גרן שסייר באזור במחצית השנייה של המאה ה-19 ומצא שם שרידי בורות מים ואסמים חצובים בסלע, מעלה את ההשערה שאת היישוב ייסד עלמת משבט בנימין המוזכר בספר דברי הימים.[5][6]
במפת מדבא סומנה עלמון ממזרח לבית אל, ככל הנראה על פי זיהוי הנחשב למוטעה של אבסביוס[7].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ח; ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ה
- ^ יוסף צבי פוליצינצקי, קרוא מקרא, מהדורת זיטומיר, תרל"ד, עמ' 147, באתר היברובוקס
- ^ נתנאל אלינסון, עלמים ובחורים בחורבת עלמית, יש"ע שלנו 322, טבת תשע"ג
- ^ נ"צ 1760, 1369. סמוך ליישוב המודרני עלמון
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ו
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל, כרך שלישי: יהודה (ג), עמ' 52
- ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', ערך עלמון, עמ' 234
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |