עלי אופקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עלי אופקי
Wojciech Bobowski
לידה 1610
לבוב, האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1675 (בגיל 65 בערך)
קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות האיחוד הפולני-ליטאי עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ציור בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת פולנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלי אופקי (Ali Ufki; ‏16101675), או וויצ'ך בובובסקיפולנית: Wojciech Bobowski)‏[1] היה מוזיקאי פולני ומתרגם בשירות האימפריה העות'מאנית. תרגם את התנ"ך לטורקית עות'מאנית, הלחין מזמורי תהילים עות'מאניים וכתב ספר דקדוק של הטורקית העות'מאנית.

יצירותיו המוזיקליות הן החשובות ביותר במוזיקה העות'מאנית של המאה ה-17.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בובובסקי נולד בבובובה שבפולין, אשר באותה תקופה הייתה חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי. הוא גדל במשפחה פרוטסטנטית ומאוחר יותר החל בקריירה של מוזיקאי כנסייה. בשנת 1633 נפל בשבי קרימאים טטרים תוך כדי אחת מפשיטותיהם התכופות לאורך הגבול.

מכיוון שהייתה לו השכלה מוזיקלית, נמכר בובובסקי לחצר הסולטאן מורט הרביעי (מאוחר יותר שירת תחת איברהים הראשון ומהמט הרביעי), שם המיר את דתו לאסלאם, קיבל את השם "עלי אופקי" (علي افقي), ושירת כמתרגם, אוצר ומוזיקאי בהרמון הסולטאן. לצד פולנית וטורקית, שלט אופקי ב-16 שפות נוספות, בהן: ערבית, צרפתית, גרמנית, יוונית, עברית, איטלקית ולטינית.

בשנת 1657 לערך זכה אופקי בחירותו במהלך מסע למצרים. לאחר מכן שהה במצרים תקופה מסוימת. ייתכן כי גם עלה לרגל למכה. לאחר שיצא לחופשי, הפך אופקי לאחד המתרגמים החשובים ביותר באימפריה העות'מאנית.

עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום התנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופקי, נוצרי שהמיר את דתו לאסלאם, התעניין מאוד בנושאים דתיים. בניסיון להביא להבנה הדדית בין הדתות הוא תרגם את הדוקטרינה האנגליקנית לטורקית עות'מאנית וכתב הסבר על האסלאם בלטינית.

תרגום התנ"ך לטורקית בידי אופקי היה עד תחילת המאה ה-21 התרגום היחיד השלם בשפה זו ונחשב לאחת מפסגות יצירותיו. למרות שפורסם תרגום חדש בשנת 2002, עדיין יש המשתמשים בו.

תהילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמי שגדל במשפחה פרוטסטנטית, הכיר אופקי את שירת תהילים בצרפתית. לעובדה זו הייתה השפעה רבה בהלחנתו 14 מזמורי תהילים. בקובץ קטן זה של מזמורים, אשר נודע בשם "מזמורלר" (Mezmurlar) ופורסם בשנת 1665, השתמש אופקי במנגינות מקוריות מתוך ספר מזמורים שווייצרי קלויניסטי קדום. הוא סיווג אותם לפי מערכת המקאם הטורקית ותרגם את הטקסט לטורקית עות'מאנית. למשקל הפואטי הצרפתי מספר מאפיינים אשר השפיעו על הלחנת המנגינות במשקלים אסימטריים, משקלים אשר דומים יותר למשקלים המשמשים במוזיקה הטורקית מאשר משקלים אירופאים אחרים.

אנתולוגיות מוזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מהישגיו הגדולים של אופקי הוא פרסום שתי אנתולוגיות בכתב יד של מוזיקה עות'מאנית, הידועות בשם "Mecmûa-i Sâz ü Söz" ("אוסף יצירות כליות וקוליות"). באוספים אלו התיעוד היחיד של מאות יצירות מוזיקליות. כמו כן, הופיעו בהן בפעם הראשונה יצירות מוזיקליות עות'מאניות בתיווי חמשה מערבי. אוסף זה, שנוצר לפני התמורה התרבותית של שלהי המאה ה-17 בטורקיה, הועלם מהמדינה על מנת שלא ישפיע על הלכי המחשבה המוזיקלית שם. האוסף כולל יותר מ-300 דפי תיווי הכתובים מימין לשמאל ו-195 יצירות - 145 בז'אנר פשרווים ו-40 בז'אנר הסמאעי. כמו כן מכיל הספר עוד יצירות רבות, מהן דתיות, חילוניות ושירים עממיים מסורתיים.

נראה כי אופקי כתב את הספר לשימושו האישי, על פי הקדמתו, אשר ניכרת בה משום הנבואה:

"ספר זה הוא כבני, תוצר חיי ועמלי,
חושש אני כי לכשאמות, יפול לידי בורים.
תחינתי לפניך, אלי, מי יתן ויפול בידי ידידים,
אשר יזכרו את מחברו בנדיבות"

רק שני עותקים שרדו מן האוסף: אחד נמצא בספריה הלאומית הצרפתית והשני בספריה הלאומית הבריטית.

עבודות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1666 כתב אופקי ספר דקדוק של השפה הטורקית העות'מאנית. כמו כן תרגם לשפה זו עבודות פרי עטם של הוגו גרוטיוס ויאן עמוס קומניוס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • .Walter Feldman, Music of the Ottoman Court, VWB, 1996
  • Behar, Cem. Ali Ufki ve Mezmurlar. Pan Yayıncılık.
  • Neudecker, H. (1996). "Wojciech Bobowski and his Turkish grammar (1666)". Dutch Studies in Near Eastern Languages and Literatures, 2, pp. 169–192.
  • Neudecker, H. (2000). "Ordinal numbers in Bobowski’s Turkish Bible translation (1662–1664)." Folia Orientalia, 36, pp. 219–225.
  • Agnieszka Bakalarz, Polaków odkrywanie Arabii Saudyjskiej, Księgarnia Akademicka 2005, str. 57–62
  • F.Siarczyński, Wiadomość o Woyciechu Jaxie z Bobowej…, "Czasopism Naukowy Księgozbioru Ossolińskich", 1/1, Lwów 1828

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלי אופקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (ידוע גם בשמות אלברטוס בובוויוס, עלי ביי וסנטורי עלי אופקי)