עליזה לביא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עליזה לביא
עליזה לביא, 2012
עליזה לביא, 2012
לידה 23 בספטמבר 1964 (בת 59)
י"ז בתשרי ה'תשכ"ה
כפר סבא, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן
מפלגה יש עתיד עריכת הנתון בוויקינתונים
alizalavie.com
חברת הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
כנסות 1920
יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ה־11
22 באפריל 201331 במרץ 2015
(שנתיים)
פרסים והוקרה
פרס לח"כ יוצא מן הכלל של המכון הישראלי לדמוקרטיה (21 ביולי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עליזה לביא (נולדה ב-23 בספטמבר 1964) היא אשת ציבור, יזמת חברתית, סופרת ומרצה. כיהנה כחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד" וכיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. מכהנת כיו"ר המועצה הישראלית לקולנוע ונמנית עם מייסדי עמותת "שייכא" להנחלת המורשת ואוצר התרבות היהודי והישראלי בעולם הווירטואלי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא נולדה בכפר סבא למנשה משיח, מנהל מחלקת החינוך והתרבות בעיריית נתניה, יליד ירושלים, ולמרים, מורה למתמטיקה, ילידת רומניה. היא למדה בתיכון הדתי "בר-אילן" בנתניה, התחנכה בתנועת הנוער בני עקיבא והתנדבה כנערה במגן דוד אדום. לאחר סיום לימודיה שירתה בצה"ל כמדריכת ידיעת הארץ וכקצינת חן-ת"ש בגדנ"ע. בסיום שירותה הצבאי המשיכה בתפקיד הדרכה דומה בחברה להגנת הטבע.

את השכלתה האקדמית רכשה לביא באוניברסיטת בר-אילן, והיא בעלת תואר ראשון בגאוגרפיה ותואר שני במדע המדינה. בעבודת הדוקטורט שלה, "רדיו ומגדר בישראל" (2002), עסקה בסוגיית המגדר ביומני החדשות ובתוכניות אקטואליה ברדיו הציבורי. משנת 2000 ועד שמונתה לתפקיד יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת התשע עשרה, שימשה לביא מרצה בכירה בבית הספר לתקשורת, הנחתה תלמידי מחקר והייתה יועצת לתואר שני. כמו כן, שימשה עמיתת מחקר באוניברסיטת ברנדייס. החל משנת 2022 חזרה ללמד במסגרות אקדמיות שונות. מחקריה עוסקים בתקשורת ובמגדר, ברב-תרבותיות ובמקומן של נשים ביהדות ותרומתן לאורך הדורות.

ספרה תפילת נשים, שיצא בשנת 2005 בהוצאת ידיעות ספרים, היה לרב-מכר ותורגם לאנגלית (בהוצאת Random House) ולאיטלקית (בהוצאת Moreshet). הספר כולל אוסף תפילות וסיפורי תפילה של נשים יהודיות לאורך ההיסטוריה. הספר זכה בפרס הספר היהודי הלאומי לשנת 2008[2]. פעילותה הציבורית מתמקדת בקידום התרבות, בשוויון חברתי, בדת ומדינה, בחיזוק הקשר עם התפוצות ובאיזון שבין מדינה דמוקרטית ליהודית.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא החלה את דרכה הציבורית בשנת 1988, כיועצת למזכיר המדיני במפד"ל. בשנים 1990–1996 כיהנה כמנכ"ל המועצה הציבורית לחילופי נוער וצעירים.

לביא יזמה את הבמה לשיח ישראלי-יהודי בצוותא ת”א, ומאז 2009, מובילה יחד עם גברי ברגיל את תיקון ליל שבועות – התיקון הגדול בצוותא[3]. בין השנים 2019–2020 שימשה יושבת ראש מרכז הרצל בהסתדרות הציונית העולמית[4].

לביא פעילה ביוזמות בנושאי דת ומדינה, שוויון חברתי ויהדות כמסורת. היא מייסדת ויושבת ראש מת"ן (בית מדרש לנשים) בנתניה וכיהנה כחברת הנהלת קולך (פורום נשים דתיות), שם יזמה את הוועדה למניעת הטרדות מיניות, שמתמקדת בפגיעה בנשים על ידי דמויות סמכותיות ותורניות. לביא היא ממייסדי הוועד הציבורי להסדרת הגיור[5], ומיוזמי העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד רשמי נישואין המסרבים לרשום את מי שהתגיירו במהלך שירותם הצבאי. במהלך כהונתה בכנסת פעלה לביא להנגשת מקוואות לבעלי מוגבלויות[6].

בשנת 1999 הצטרפה לביא להנהלת כפר איזון[7] מרכז טיפולי-שיקומי ישראלי לטיפול בתרמילאים וצעירים במשבר בגילאי 18–35, שנפגעו מסמים או ממשברים רוחניים בישראל ומחוצה לה. ב-2005 הייתה יועצת תוכן למכרז של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ב-2008 שימשה יועצת למכרזי הרדיו האזורי, וב-2010 התמנתה כחברה ויו"ר של ועדת מחקר ורב-תרבותיות במועצת הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה. בפברואר 2022 התמנתה לביא לחברה במועצת מרכז זלמן שזר[8], וביוני 2022 מונתה לחברה בוועד המנהל של העמותה לחינוך בלתי פורמלי בנתניה.

זכויות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת התשע עשרה הביאה לביא להחלטה על נוהל אחיד להתמודדות עם הטרדות מיניות בשירות הלאומי[9] וכן לאישור תקנות למניעת הטרדה מינית במוסדות להשכלה גבוהה. כמו כן, יזמה הכשרה מיוחדת לשופטים בנושא הטרדות מיניות[10]. בשנת 2013 יזמה לביא ייצוג בוועדה לקידום מעמד האישה למשקיפות – נשים שלא זוכות לנציגות ראויה בכנסת. פורום החרדיות מלווה מאז את פעילות הוועדה, מעלה נושאים על סדר היום ומשפיע[11]. בעקבות מבצע צוק איתן קידמה לביא את "נוהל חברה" בצה"ל, שעל פיו גם חברות וארוסות של חללי צה"ל יקבלו הודעה רשמית על נפילתם[12]. בהמשך הובילה נוהל חברה גם בנציבות שירות המדינה, שעל פיו בני זוג של חלל מערכת הביטחון יהיו זכאים לימי אבל הקבועים בחוק, גם אם לא נישאו לו[13] בכנסת התשע עשרה הובילה לביא להחלטת ממשלה על פילוח מגדרי של תקציב המדינה[14].

בכנסת העשרים, שבה עמדה בראש ועדת משנה לסחר בנשים ובזנות, יזמה לביא הקמת הוסטל לקורבנות סחר בבני אדם, שהגיעו מגבול מצרים[15] ב-2017 יזמה הכשרת קוסמטיקאיות לזיהוי סימני אלימות בקרב מטופלות[16] יוזמה דומה בהובלתה הכשירה בלניות במקוואות לזהות קורבנות אלימות[17].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה עליזה לביא למפלגת יש עתיד בראשות יאיר לפיד, הוצבה במקום השביעי ברשימה ונבחרה לכנסת[18]. עם הרכבת הקואליציה מונתה לתפקיד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. במסגרת כהונתה בתפקיד הוסיפה לשם הוועדה את המילים "ולשוויון מגדרי"[19], והרחיבה לראשונה את המנדט של ועדת המשנה לסחר בנשים למאבק בזנות. לביא הובילה יוזמות חדשניות כמו הגשת תקציב המדינה בניתוח מגדרי[19], לצד שורה של חוקים ותקנות לצמצום פערי שכר, פערי ייצוג בתפקידי מפתח, וכן במאבק בתופעת הפגיעות המיניות במרחב הציבורי. תחת הובלתה, עמדה הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בחזית העשייה בחקיקה, במניעת הדרת נשים, בשילוב נשים בוועדות ובמשרות ציבוריות, ובהטמעת חשיבה מגדרית. כן שימשה לביא כחברת ועדת הכספים, ועדת החוץ והביטחון וועדת הכנסת[20]. לביא עמדה בכנסת זו בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-ארגנטינה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-אורוגוואי.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצבה במקום העשירי ברשימת יש עתיד לכנסת ונבחרה לכהונה נוספת, לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. עמדה בראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בהובלתה כיו”ר הוועדה יזמה שורה ארוכה של פעולות והישגים ובהם: חקיקת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע ושיקום לשורדות זנות, מאבק בפרסום ושידול לזנות; מיגור תופעת ניצול קטינים לצורכי זנות; התמודדות עם התפוצה הגוברת של זנות באינטרנט; ניקוי כרטיסי פרסום הזנות ברחבי הערים, בעיתונות וברשת; התמודדות עם מקרים של זנות בצה”ל, הטמעת תוכניות במערכת החינוך, בהגברת התאום בין גורמי האכיפה וארגוני השטח, גיוס משאבים עבור גופי הסיוע ושיקום נשים היוצאות ממעגל הזנות, מאבק בתופעת הסחר בנשים, חיזוק המודעות הציבורית להשלכותיה הקשות של התופעה. כן הייתה חברה בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי[19] וממלאת מקום בוועדת החוץ והביטחון ובוועדת האתיקה[20]. לביא עמדה בראש המשלחת למועצת אירופה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-צ'כיה ובראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-נורווגיה. ביולי 2014 זכתה באות הפרלמנטר המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה, על פועלה בכנסת ה-19 (יחד עם איתן כבל ממפלגת העבודה)[21].

לביא בהרצאה לפני חברי עמותת ניצוצות עבר, לתמיכה בהורים שחוו לידה שקטה. בת ים, 2021

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצבה במקום ה-38 ברשימת כחול לבן[22] אך לא נבחרה לאחר שהמפלגה זכתה ב-35 מנדטים.

חקיקה ביוזמתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקים בעניין זכויות נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הדיינים (תיקון מס' 26), התשע"ג-2013, המחייב ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים[23].

חוק בתי המשפט (תיקון מס' 74), התשע"ד-2014[24], המחייב ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי שופטים.

חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות (תיקון) התשע"ד-2013[25], המחייב את שירותי הרווחה לתת את מענק ההסתגלות כבר ביום השחרור.

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014[26]

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 5), התשע"ד-2014[27], מאפשר לעובדת שמרוויחה פחות מעמיתיה הגברים לתבוע פיצויים גם על הפרשי השכר וגם על עצם האפליה.

חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 12), התשע"ד–2014[28], מבטיח לרשימות שבהן יש לפחות שליש מועמדות נשים, תוספת מימון.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015[29], יולדת שילדה ב"לידה שקטה" (לידה לעובר ללא רוח חיים) תזכה לאותם תנאים של יולדת בלידה רגילה.

חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשע"ה-2015[30], שעל פיה אישה השוהה במקלט לנשים מוכות מעל 30 ימים זכאית לגמלה מכוח חוק הבטחת הכנסה, ללא תלות במצבה הכלכלי לפני הכניסה למקלט.

חוק הביטוח הלאומי (תיקון 176) דמי לידה לעצמאיות, התשע"ו-2016:[31] החוק מאפשר לעצמאית לבחור כי השכר הקובע יחושב לפי הכנסות התקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובכך מסייעת לנשים עצמאיות בתקופה קריטית בה הכנסתן נפגעת.

חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רישיונות לכלי ירייה), התשע"ו-2016[32], החוק מוריד את גיל הרישיון לכלי נשק מגיל 21 לגיל 20, כדי שחיילות משוחררות יכולות לעבוד בחברות אבטחה מיד עם שחרורן מצה"ל.

חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התשע”ט – 2018[33].

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח–2018[34], מרחיב את סמכותם הבין-לאומית של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות גירושין של יהודים, שאינם מתגוררים בישראל, כולל הסמכות להפעיל סנקציות לאכיפת הגט לפי חוק בתי דין רבניים. מטרת ההסדר המוצע לתת פתרון למצבים של עגונות ומסורבות גט.

חוקים בנושאים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד-2014[35], יישוב סכסוכים בין בני זוג במרכזי גישור במימון המדינה, לפני פנייה להליך משפטי.

חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016[36], מרחיב את ההגדרה של אלימות מילולית כך שתכלול גם פרסומים שעלולים להביא לאלימות כלפי איש צוות טיפולי.

חוק זכויות החולה (תיקון מס 9) התשע"ו-2016[37], מבטל את הצורך לקבל את הסכמתו של הורה שפגע בילדו להתערבות רפואית הנוגעת לילד הנפגע.

חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 46), התשע"ז-2017[38], קובע כי אסירים זכאים להשתתף בבחירות לרשויות המקומיות, בקלפי שמוצבת במתקני הכליאה.

חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 18) התשע"ח–2018[39],

חוק העונשין (תיקון – זכויות נפגע עבירה לפרסום שמו וזהותו), התשע"ח-2018[40], מאפשר לנפגעות ולנפגעי עבירות מין חשיפה מרצון בכלי התקשורת וברשתות החברתיות ללא איום בסנקציה פלילית.

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 15), התשע"ט-2018[41], קובע כי בית משפט הדן בחלופת מעצר למי שנפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירת מין, יוכל למנוע את העסקתו של החשוד במוסדות שבהם מתאפשר קשר סדיר עם קטינים, אנשים עם מוגבלות שכלית, התפתחותית או עם חסרי ישע.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תפילת נשים פסיפס נשי של תפילות וסיפורים (2005), הוצאת ידיעות ספרים
  • להיות אישה יהודיה (2005), עריכה בשיתוף פרופ' טובה כהן, הוצאת קולך
  • התרמיל היהודי מסע בר-מצווה בקהילות ישראל (2010), הוצאת קורן – מסע בר-מצווה בקהילות ישראל, בין קצווי הגלובוס ולאורך מאות שנים
  • מנהג נשים מסע נשי של מנהגים, טקסים, תפילות וסיפורים (2012), בהוצאת ידיעות ספרים
  • שעות התייחדות ספר תפילה ומוסר לנשות ישראל ולבנותיה לתפילה בציבור וביחידות ולכל הזדמנות בחיי אישה (2014), בהוצאת ידיעות ספרים
  • עכשיו תורך מסע הבת מצווה שלך (2021), בהוצאת כנרת זמורה

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביא נשואה לעורך הדין צוריאל לביא, אם לארבעה ילדים וסבתא לשמונה נכדים. מתגוררת בנתניה. לאחר נישואיה, בשנת 1987, שימשו בני הזוג כשליחי בני עקיבא בדרבן שבדרום אפריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עליזה לביא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שייכא, באתר "גיידסטאר ישראל"
  2. ^ Aliza Lavie | Jewish Book Council, www.jewishbookcouncil.org (באנגלית)
  3. ^ צפו: התיקון הגדול בצוותא לקראת שבועות, בעיתון מקור ראשון, 27 במאי 2020
  4. ^ moshem, התפקיד החדש של עליזה לביא: יו"ר הר הרצל, באתר מקור ראשון, ‏2019-07-09
  5. ^ חברי הכנסת לדורותיהם, באתר הכנסת
  6. ^ משרד הדתות על הנגשת המקוואות: "האחריות על המועצות הדתיות", באתר כיפה, ‏2017-01-18
  7. ^ ראשי – עמותת איזון, ‏2020-04-16
  8. ^ חברי המועצה, באתר מרכז זלמן שזר
  9. ^ Open Knesset, oknesset.org
  10. ^ Open Knesset, oknesset.org
  11. ^ ישיבת ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, 11/08/2013 12:00 – כנסת עכשיו, באתר www.knessetnow.co.il
  12. ^ הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה בארוסות חיילים שנספו במערכה), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  13. ^ הודעה מס' עח/12 – חופשת אבל לבני/ות זוג של חללי כוחות הביטחון | מספר החלטה עח/12, באתר GOV.IL
  14. ^ ניתוח מגדרי של התקציב, באתר הכנסת
  15. ^ לאור פניית הוועדה לקידום מעמד האישה העביר שר הרווחה מאיר כהן מיליון וחצי ₪ להקמת הוסטל לקורבנות סחר בנשים, באתר הכנסת, ‏13 במאי 2013
  16. ^ מיכל הלפרין, ‏רוח נשית במכוני היופי: קוסמטיקאיות יעברו הכשרה ייחודית במטרה לזהות נפגעות אלימות בקרב הלקוחות, באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2017
  17. ^ יוזמה חדשה: בלניות יעברו הכשרה לזיהוי סימני אלימות בנשים, באתר כיפה, ‏2017-11-21
  18. ^ אבי כהן, לפיד הציג את רשימת "יש עתיד" לכנסת, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2012
  19. ^ 1 2 3 חברת הכנסת עליזה לביא, באתר הכנסת
  20. ^ 1 2 Open Knesset, oknesset.org
  21. ^ אות הפרלמנטר המצטיין לשנת 2014, באתר www.idi.org.il, ‏2015-07-21
  22. ^ רשימת המועמדים של כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  23. ^ חוק הדיינים (תיקון מס' 26), התשע"ג-2013, באתר הכנסת
  24. ^ חוק בתי המשפט (תיקון מס' 74), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
  25. ^ חוק שירותי רווחה (מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנשים מוכות) (תיקון), התשע"ד-2013, באתר הכנסת
  26. ^ חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
  27. ^ חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון מס' 5), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
  28. ^ חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 12), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
  29. ^ הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות לביטוח אמהות), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  30. ^ הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – זכאות אישה השוהה במקלט לנשים מוכות), התשע"ה-2015, באתר הכנסת
  31. ^ חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 176 והוראת שעה), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
  32. ^ הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הגבלת גיל למתן רשיונות לכלי ירייה), התשע"ו-2016 של חה"כ עליזה לביא ואחרים (פ/2421) | מספר החלטה 1299, באתר GOV.IL
  33. ^ הצעת חוק איסור צריכת זנות ומתן סיוע לשורדות זנות, התשע"ז-2017, באתר הכנסת
  34. ^ חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 4 והוראת שעה), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  35. ^ הצעת חוק להסדרת התדיינויות בסכסוכי משפחה (יישוב מוקדם של הסכסוך), התשע"ד-2014, באתר הכנסת
  36. ^ חוק למניעת אלימות במוסדות למתן טיפול (תיקון מס' 2), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
  37. ^ חוק זכויות החולה (תיקון מס' 9), התשע"ו-2016, באתר הכנסת
  38. ^ חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 46), התשע"ז-2017, באתר הכנסת
  39. ^ חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון מס' 18), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  40. ^ הצעת חוק העונשין (תיקון – זכויות נפגע עבירה לפרסום שמו וזהותו), התשע"ח-2018, באתר הכנסת
  41. ^ חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 15), התשע"ט-2018, באתר הכנסת