עלות משתנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עלות משתנה היא עלות המושפעת באופן ישיר ומיידי מהיקף פעילותו של העסק, להבדיל מעלות קבועה שהיא עלות שאינה משתנה בטווח הקצר, ולכן אינה מושפעת באופן ישיר ומיידי מהיקף פעילותו של העסק. העלות המשתנה המשתנה ככל שעסק משנה את כמות הסחורה או השירות המיוצרים על ידו.[1]

עלות משתנה כוללת את עלות העבודה, החומרים ותפעול שוטף של המפעל, לעומת עלות מבנים ומכונות שהיא עלות קבועה.

בשיווק, ישנה חשיבות לשיעור החלוקה בין עלויות משתנות לעלויות קבועות. הבחנה זו חיונית בחיזוי הרווחים הנובעים משינויים שונים במכירות יחידות, ובחיזוי ההשפעה הכספית של פרסום כלשהו. בסקר שנערך בקרב כמעט 200 מנהלי שיווק בכירים, 60 אחוז השיבו כי מדידת עלויות משתנות ועלויות קבועות היא שימושית מאוד.[2]

הסבר באמצעות דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח שעסק מסוים מייצר בגדים. העלות המשתנה של ייצור הבגדים תהיה החומר הישיר ממנו מיוצרים הבגדים, כלומר בד, והעבודה הישירה. אם העסק משתמש בחדר, מכונת תפירה ו-8 שעות זמן של פועל עם 6 מטרים של בד לייצור חולצה אחת, אז עלות העבודה והבד גדלה אם העסק מעוניין להגדיל את התוצרת ולייצר שתי חולצות, ולכן אלו העלויות המשתנות. לעומת זאת, החדר והציוד הם עלויות קבועות, הנגרמות ללא קשר לשאלה אם מייצרים אפילו חולצה אחת. זאת, שכן בין אם מיוצרת חולצה אחת או שתי חולצות, נדרשת מכונת תפירה אחת וחדר אחד.

0 חולצות 1 חולצה 2 חולצות 3 חולצות
בד (חומרים ישירים) 0 מטר 6 מטרים 12 מטרים 18 מטרים
עבודה (עבודה ישירה) 0 שעות 8 שעות 16 שעות 24 שעות
ציוד (מכונת תפירה) מכונה אחת מכונה אחת מכונה אחת מכונה אחת
מתקן (חדר) חדר 1 חדר 1 חדר 1 חדר 1

כמות החומרים והעבודה שנכנסת לכל חולצה גדלה עם מספר החולצות המיוצרות. במובן זה, העלות "משתנה" ככל שהייצור משתנה. בטווח הארוך, אם העסק מתכנן לייצר 0 חולצות, הוא היה בוחר להחזיק 0 מכונות ו-0 חדרים, אבל בטווח הקצר, גם אם הוא לא מייצר חולצות הוא נשא בעלויות אלו. באופן דומה, גם אם העלות הכוללת של ייצור חולצה אחת גדולה מההכנסה ממכירת החולצה, העסק היה מייצר את החולצה בכל מקרה אם ההכנסה הייתה גדולה מהעלות המשתנה.

ככל שההכנסה גדולה מהעלות המשתנה שלהם אך נמוכה מהעלות הכוללת, העסק ימשיך לפעול על אף ההפסד (שכן אפשרות זו עדיפה על לא לייצר ולממש את ההפסד). ככל שההכנסה קטנה מהעלות המשתנה, אין הצדקה כלכלית להמשך קיום העסק ויש לסגור אותו. ככל שההכנסה גדולה מהעלות הכוללת (הן המשתנה והן הקבועה), העסק ייחשב כרווחי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Garrison, Noreen, Brewer. Ch 2 - Managerial Accounting and Costs Concepts, pp 48
  2. ^ Farris, Paul W.; Neil T. Bendle; Phillip E. Pfeifer; David J. Reibstein (2010). Marketing Metrics: The Definitive Guide to Measuring Marketing Performance. Upper Saddle River, New Jersey: Pearson Education, Inc. ISBN 0-13-705829-2. Content used from this source has been licensed under CC-By-SA and GFDL and may be reproduced verbatim. The Marketing Accountability Standards Board (MASB) endorses the definitions, purposes, and constructs of classes of measures that appear in Marketing Metrics as part of its ongoing Common Language in Marketing Project.
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.