עלות אלטרנטיבית
עלות אלטרנטיבית (וכן הוצאה אלטרנטיבית) היא מושג יסודי בכלכלה, המבטא את מחירו של מוצר מסוים על ידי המחיר של האלטרנטיבות שנזנחו לטובת ייצור מוצר זה. לדוגמה, עיר מחליטה להקים בית חולים בשטח שברשותה. העלות האלטרנטיבית, אם כך, היא השימושים האחרים בשטח זה אשר עמדו בפני העיר (כגון מרכז קניות המכניס לעיר מיסים, מגרש חנייה הפותר בעיות תחבורה בעיר, מכירת המגרש ושיפור התקציב של העיר). דוגמה נוספת היא העלות האלטרנטיבית של בילוי עם חברים במשך שעתיים - שכר שתי שעות עבודה.
עלות אלטרנטיבית יכולה להימדד בצורה כמותית (במונחים של כסף - המיסים המגיעים מהקניון שווים סכום כסף מסוים) אך היא נמדדת בהרבה מקרים בצורה איכותית (במונחים של "ערך" - שטח ירוק לרווחת ילדינו).
חישוב העלות האלטרנטיבית חשוב ביותר בכל תכנון כלכלי שמטרתו לבחור את האלטרנטיבה הטובה והרווחית ביותר מבין האפשרויות.
מדידת העלות האלטרנטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדרך הפשוטה ביותר לחישוב עלות אלטרנטיבית היא לענות על השאלה "מהי האלטרנטיבה הטובה ביותר העומדת בפני לאחר האלטרנטיבה שבחרתי?". לדוגמה, העלות האלטרנטיבית של תשלום שכר לימוד היא מכונית חדשה. העלות האלטרנטיבית של חופשה משפחתית היא סיום תשלום המשכנתא על הבית.
חשוב להדגיש כי העלות האלטרנטיבית אינה הסכום של האלטרנטיבות האחרות אלא רק האלטרנטיבה הבאה בתור מבחינת כדאיות. כלומר, העלות האלטרנטיבית של הקמת בית החולים בעיר אינה העלות של מיסים ממרכז מסחרי, וגם ממכירת השטח לגורמים פרטיים, אלא רק של אחת מן האלטרנטיבות.
בנוסף, עלות או תועלת יכולות גם הם להיות הסתברותיות, דבר הנתון להערכה סובייקטיבית. למשל, הערך של שתי שעות עבודה נוספות בעבודה הנוכחית מול ערך הסתברותי של עבודה אלטרנטיבית בשכר גבוה יותר לשעה, היכולה להימצא כתוצאה ממפגש חברתי. הערך ההסתברותי המדובר הוא:
- (הסיכוי למצוא עבודה בשכר גבוה יותר לשעה כתוצאה ממפגש חברתי) X (סך ההשתכרויות העתידיות בעבודה אלטרנטיבית לעומת אלו מזו הנוכחית, במידה שתימצא כתוצאה מהמפגש עבודה אלטרנטיבית כנזכר לעיל)
בעיה נוספת במדידת עלות אלטרנטיבית היא הקושי הרב במדידתה של השפעה של גורם אחד בודד על גורם שני בודד במערכת כלכלית גדולה כמו מדינה או תאגיד רב לאומי. הפתרון לבעיה זו נמצא בצורת מודל מופשט ביותר הנקרא עקומת תמורה. עקומת התמורה מנסה לפשט את המערכת הכלכלית למערכת שבה יש שתי אלטרנטיבות ייצור וכל עלייה באלטרנטיבה אחת גורמת לירידה באלטרנטיבה האחרת. המציאות, כמובן, מורכבת בדרך כלל ממספר אלטרנטיבות גם יחד (למשל, תקציב המדינה המופנה למגוון אפיקים בהרכב זה או אחר).
סוגי עלויות אלטרנטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלות האלטרנטיבית מתחלקת לשלושה סוגים: כוללת, ממוצעת ושולית.
- עלות אלטרנטיבית כוללת היא סך הוויתור על יחידות מוצר X בייצור יחידות Y ולהפך. הוצאה זו מחושבת על ידי חיסור של הכמות המיוצרת של יחידות מוצר מהכמות המקסימלית של יחידות מוצר אותה המשק מסוגל לייצר בזמן נתון.
- עלות אלטרנטיבית ממוצעת מתארת בעצם את גודל הוויתור הממוצע על יחידות מוצר X בייצור יחידת מוצר Y ולהפך. הוצאה זו מחושבת על ידי חילוק של ההוצאה האלטרנטיבית הכוללת בייצור מוצר X עם הכמות המיוצרת הנוכחית שלו ולהפך.
- עלות אלטרנטיבית שולית (MRT = Marginal Rate of Transformation) היא גודל הוויתור ביחידות מוצר X עבור יחידת ה-Y האחרונה המיוצרת (השולית) ולהפך. העלות האלטרנטיבית השולית היא הערך המוחלט של השיפוע של עקומת התמורה.
דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לרשות משק המייצר X ו-Y חמישים עובדים.
במהלך יום עבודה, כל עובד מסוגל לייצר 2X או 1Y.
מקסימום X ביום - 100 (נקודה E בעקומה מימין).
מקסימום Y ביום - 50 (נקודה A בעקומה משמאל).
נניח שנקודת הייצור שלנו היא (50,25)D.
- העלות האלטרנטיבית הכוללת בייצור (25)OF היא (50)GE
- העלות האלטרנטיבית הכוללת בייצור (50)OG היא (25)FA
- העלות האלטרנטיבית הממוצעת בייצור X היא 1/2 (25/50)
- העלות האלטרנטיבית הממוצעת בייצור Y היא 2 (50/25)
- העלות האלטרנטיבית השולית בייצור X היא 1/2 (על מנת לייצר את יחידת ה-X האחרונה נאלצנו לוותר על ייצור של 1/2Y).
- העלות האלטרנטיבית השולית בייצור Y היא 2 (על מנת לייצר את יחידת ה-Y האחרונה נאלצנו לוותר על ייצור של 2X).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עלות אלטרנטיבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
