עיר הנידחת
| מקרא | ספר דברים, פרק י"ג, פסוקים י"ג–י"ט |
|---|---|
| משנה תורה | ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ד' |
  | |
בהלכה, עיר הנידחת היא עיר שרוב תושביה נדחו מהדרך ופנו לעבוד עבודה זרה. האדם שמסית תושבי עיר לעבודה זרה עד הפיכתה לעיר הנידחת נקרא "מדיח".
פרשת עיר הנדחת בתורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיני עיר הנידחת כתובים בספר דברים:
כִּי תִשְׁמַע בְּאַחַת עָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לָשֶׁבֶת שָׁם לֵאמֹר. יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם לֵאמֹר נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם. וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ. הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר ההוא [הַהִיא] לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב. וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב ה' מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ.
הקריטריונים לעיר הנידחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
חז"ל החילו מספר קריטריונים בסיסיים על מנת להשית את דיני עיר הנידחת על עיר:
- מספר התושבים צריך לעלות על מאה איש.
- העיר לא מכילה רובו של אחד מי"ב השבטים.
- העיר איננה עיר ספר, או ירושלים, ולשיטת הרמב"ם גם לא עיר מקלט.
- אנשי העיר הוסתו לעבוד עבודה זרה על ידי 2 מסיתים (לפחות) תושבי העיר.
- אנשי העיר לא חזרו בתשובה גם אחרי ששני תלמידי חכמים נשלחו אליהם והתרו בהם.
לדעת התנא רבי אליעזר, נצרכים תְנאים נוספים, אשר צירופם הוא כמעט בלתי אפשרי, ובדומה לדעת רבי יהודה בדין בן סורר ומורה, סובר שעיר הנידחת לא הייתה ולא תהיה לעולם, וכתיבתה בתורה היא לשם "דרוש וקבל שכר"[1]. דעה זו מופיעה אף בתוספתא[2]. לעומתו, רבי יונתן אומר: "אני ראיתיה וישבתי על תילה".
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקרא לא בא הצירוף "עיר הנידחת". מקורו בלשון חז"ל, במקורות שונים הדנים בפרשייה מקראית זו, למשל: "אמר רבה בר איתי אמר ריש לקיש עיר הנדחת שהוזמו עדיה כל המחזיק בה זכה בה" (בבלי כריתות כד ע"א).[3]
התואר "הנידחת" ניתן לעיר על שם התיאור המקראי של העיר (ראו לעיל) המציין את הפועל "וידיחו". הצירוף "עיר הנידחת" מיודע באיברו השני (הנידחת) אך אינו מיודע באיברו הראשון (עיר, ולא העיר) על פי דרכה של לשון חז"ל, למשל בביטויים "עולם הבא", "שעיר המשתלח" ועוד.
דין עיר הנידחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר מתברר לסנהדרין שקיימת עיר נידחת באחת מערי ישראל, עולים כל ישראל למלחמה עליהם, וכאשר העדים מעידים שרובם עבדו עבודה זרה, הורגים בחרב את העובדים ויש אומרים אף את הטף[4]. לאחר מכן שורפים את כל שללה באש. חל איסור לבנות עיר זו מחדש.
דיני עיר הנדחת אינה ליחידים שעבדו עבודה זרה, ולא לציבור, רק לגדר של "עיר". ישנה מחלוקת בגמרא, בגדרי עיר הנדחת. לפי שיטת רבי יאשיה מעשרה עד מאה זה עיר הנדחת, ולפי רבי יונתן ממאה עד רוב השבט זה עיר הנדחת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' נחום רקובר, מטרה המקדשת את האמצעים דעות ה'ראשונים' בעניין הענשת הנשים והטף בעיר הנידחת, 321-350 הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תש"ס-2000.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "עיר הנדחת", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא עיר הנידחת, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ע"א, עמוד א'
- ^ תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמנדל) פרק יד הלכה א, ג
- ^ אפשר שמקורו הקדום ביותר של הצירוף דווקא במגילות מדבר יהודה, ראו אלכסיי יודיצקי, "העיר הנידחת במגילת פשר בראשית", העברית סג (תשע"ה–תשע"ו), עמ' 117–123.
- ^ כ"כ הרמב"ם (פ"ד הלכה ו), אך אין זה מוסכם עיין מגדל עוז וכסף משנה
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |