עיריית פתח תקווה

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בניין עיריית פתח תקווה
חלק מבניין עיריית פתח-תקווה

עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר פתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1928 הוקמה המועצה המקומית של העיר שנקראה "מועצת המושבה". בראשות המועצה הועמד שלמה שטמפפר, בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה.

בבחירות למועצה בשנת 1932 היו לתנועות הפועלים 5 צירים, לרשימת החקלאים ואזרחים צעירים 6 צירים, לחרדים ציר 1, לרוויזיוניסטים ציר 1, לסוחרים ציר 1 ולבעלי הבתים ציר 1[1]. בראש המועצה, ומשנת 1937 בראשות העיר, עמד שלמה יצחק שטמפפר וסגנו היה משה איכילוב. בתחילה היה שטמפפר מקורב לגוש האזרחי אולם לקראת סוף כהונת המועצה הוא התקרב יותר לחוגי הפועלים.

בשנת 1937 קיבלה המושבה מעמד של עיר, ונקראה בשם "המועצה המקומית של פתח תקווה" - גוף זמני למשך כמה חודשים, אז הוקמה מועצת העיר הראשונה של פתח תקווה שבראשה הועמד שלמה שטמפפר שהיה ראש העירייה הראשון של פתח תקווה. בין חברי מועצת העיר הראשונה היו גם משה איכילוב, עזרא איכילוב ויחיאל דובדבני. משנת 1937 שכנו משרדי העירייה בבית פקידות הברון ברחוב מונטיפיורי, עד להקמת בניין העירייה בשנת 1955. בית הפקידות נהרס שנתיים מאוחר יותר, בשנת 1957[2].

בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 השתתפו 6010 מתוך 6950 בעלי זכות בחירה[3]. המצביעים חולקו לפי אזור מגוריהם לשש קלפיות שמוקמו ברחובות: מונטיפיורי, חובבי ציון, חפץ חיים, וולפסון, שטמפר ורמב"ם[4]. ההסתדרות זכתה ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1)[1]. בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר כנגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קבלו 7 קולות כל אחד[5], ולבסוף זכה ספיר בתפקיד[6]. המועצה המשיכה בתפקידה עד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1950 וספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד תחילת שנת 1951.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקי הבחירות למועצת העיר ולראשות העיר זהים לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בשאר הערים בישראל. מועצת העיר נבחרת בבחירות יחסיות וחברים בה מספר חברים המשתנה לפי גודל האוכלוסייה. עד 1975 נבחר ראש העיר מבין חברי המועצה על ידי חברי המועצה, ומאז שינוי החוק שיושם בעיר לראשונה ב-1978, נבחר ראש העיר בבחירות אישיות בפתק נפרד.

1950[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות בנובמבר 1950 נוצר רוב של נציגי תנועות הפועלים שכלל 5 נציגי רשימת ההסתדרות (מטעם מפא"י), 2 נציגי מפ"ם, נציג הפועל המזרחי ונציג פועלי אגודת ישראל[7][8]. אולם על הנציגים הדתיים הופעל לחץ כבד שלא לתמוך בנציג ההסתדרות. בעקבות הלחץ התפטרו שני הנציגים הראשונים ברשימת הפועל המזרחי ממועצת העירייה[9] ובמקומם נכנס למועצה דוד נוימן. הוא סירב להיכנע ללחצים ולבקשות מטעם תנועתו להצביע עבור יוסף ספיר תמורת תמיכה של אנשי הציונים הכלליים בשלמה זלמן שרגאי לראשות עיריית ירושלים, וב-5 בינואר 1951 נבחר פנחס רשיש רשימת ההסתדרות לראשות העירייה[10]. אולם כעבור מספר ימים קבע בג"ץ שההצבעה בטלה מכיוון שדוד נוימן לא היה תושב פתח תקווה, אלא תושב פג'ה, ובמקומו נכנס מרדכי קראוסמן לעירייה כנציג הפועל המזרחי. בינתיים, בלחץ מועצת גדולי התורה נסוג נציג פועלי אגודת ישראל מתמיכה בנציג תנועת ההסתדרות, פנחס רשיש, מכיוון שלא היה דתי. הימין הציע הסכם רוטציה על פיה יבחר שמעון כץ לראשות העיר ולאחר מספר חודשים תועבר ראשות העיר לידי עזרא איכילוב[11] מהציונים הכלליים, אולם מחנה הפועלים גיבש הסכם דומה ומרדכי קראוסמן מונה לראשות העיר ופנחס רשיש וישראל אידלמן, נציג פועלי אגודת ישראל, היו לסגניו[12], עד שבנובמבר 1951 הושגה הסכמה בקואליציה הפועלית על העברת ראשות העיר לידי רשיש. קראוסמן התפטר, רשיש נבחר לראשות העיר וקראוסמן ואידלמן היו לסגניו[13].

הרכב מועצת העיר (1950–1955)
  • הציונים הכלליים- בראשות יוסף ספיר- 5 מנדטים
  • רשימת ההסתדרות (מפא"י)- בראשות פנחס רשיש- 5 מנדטים
  • מפ"ם- בראשות דוד טבצ'ניק- 2 מנדטים
  • תנועת החרות- בראשות שמואל אויסטר- מנדט אחד
  • גוש דתי לאומי- בראשות ישראל קלמן גולדרייך- מנדט אחד
  • הפועל המזרחי- בראשות מיכאל יעקב חזני- מנדט אחד
  • פא"י- בראשות ישראל אידלמן- מנדט אחד
  • רשימת החרדים המאוחדת- שמעון כץ- מנדט אחד

1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות של 1955 נוצר שוב רוב למפלגות השמאל (מפא"י, מפ"ם ואחדות העבודה) ולקואליציה צורפו בנוסף גם חזית דתית תורתית והמפד"ל (חזית דתית לאומית).[14]

הרכב מועצת העיר (1955–1959)
  • מפא"י- בראשות פנחס רשיש- 6 מנדטים
  • הציונים הכלליים- בראשות יוסף זהבי- 3 מנדטים
  • תנועת החרות- בראשות שלמה פינשטיין- 2 מנדטים
  • חזית דתית לאומית (המפד"ל)- בראשות יואל שיפמן- 2 מנדטים
  • חזית דתית תורתית (אגו"י-פא"י)- בראשות ישראל אידלמן- מנדט אחד
  • אחדות העבודה- בראשות דוד טבצ'ניק- מנדט אחד
  • מפ"ם- בראשות חיים זכאי- מנדט אחד
  • חזית חרדית מאוחדת- יצחק כץ- מנדט אחד

1959[עריכת קוד מקור | עריכה]

. בדצמבר 1959 נבחר רשיש לכהונה שלישית בראשות העיר לאחר שהקים קואליציה שכללה את מפלגתו מפא"י, מפ"ם, המפד"ל, חזית דתית תורתית והמפלגה הפרוגרסיבית[15].

הרכב מועצת העיר (1959-1965)[16]
  • מפא"י- בראשות פנחס רשיש- 6 מנדטים
  • חזית דתית לאומית (המפד"ל)- בראשות דוד נוימן- 2 מנדטים
  • רשימת עדות המזרח- בראשות אורי מוכתר- 2 מנדטים
  • תנועת החרות- בראשות שלמה פינשטיין- 2 מנדטים
  • הציונים הכלליים- בראשות יוסף זהבי- מנדט אחד
  • חזית דתית תורתית (אגו"י-פא"י)- בראשות ישראל אידלמן- מנדט אחד
  • אחדות העבודה- בראשות דוד טבצ'ניק- מנדט אחד
  • מפ"ם- בראשות חיים זכאי- מנדט אחד
  • המפלגה הפרוגרסיבית- בראשות מאיר בן-משה- מנדט אחד

1965[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנחס רשיש נבחר לכהונה רביעית כראש עיריית פתח תקווה בנובמבר 1965[17][18]. לקוליציה של רשיש צופרו מלבד המערך בראשותו גם המפד"ל, רשימת דתית מאוחדת ומפ"ם. רשיש התפטר שנה לאחר בחירתו על פי צו מפלגתו כדי לפנות מקום לסגנו איש מפלגתו ישראל פיינברג[19], על פי הסכמה שהושגה עוד לפני הבחירות[20].

הרכב מועצת העיר (1965-1969)[21]

1969[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות 1969 המערך בראשות ישראל פיינברג זכה ב-7 מנדטים, אך זה לא הספיק לפיינברג כדי ליצור רוב והוא צירף לקואליציה גם את פא"י וגם את הרשימה העצמאית "למען פתח תקווה". בנוסף נראה פיצול בסיעות הדתיות בעיר והרשימה הדתית המאוחדת התפצלה למרכיביה ובבחירות יוצאי הרשימה איבדו מכוחם עקב הפיצול.

הרכב מועצת העיר (1969-1973)[22]
  • המערך (העבודה- מפ"ם)- בראשות ישראל פיינברג- 7 מנדטים
  • גח"ל- בראשות חיים קופמן- 4 מנדטים
  • חזית דתית לאומית (המפד"ל)- בראשות דוד נוימן- 2 מנדטים
  • למען פתח תקווה- בראשות שלמה פינשטיין- 2 מנדטים
  • התנועה לאחווה- בראשות אורי מוכתר- מנדט אחד
  • פא"י- בראשות ישראל אידלמן- מנדט אחד

1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיום הבחירות התברר כי כי הסיכויים של המערך להרכיב ואליציה שווים לסיכויי הליכוד ועל כף המאזניים נמצאת המפד"ל. לבסוף נציגי המפד"ל הכריעו לטובת פיינברג והמערך. הייתה גם הצעה מטעם הליכוד לקואליציה מקיר לקיר בראשות פיינברג, אך הצעה זו נדחתה על הסף.

הרכב מועצת העיר (1973-1978)[23]
  • המערך- בראשות ישראל פיינברג- 7 מנדטים
  • הליכוד- בראשות חיים קופמן- 6 מנדטים
  • חזית דתית לאומית (המפד"ל)- בראשות אברהם מרמורשטיין- 3 מנדטים
  • חזית דתית תורתית (אגו"י-פא"י)- בראשות ישראל אידלמן- מנדט אחד
  • התנועה לאחווה- בראשות אורי מוכתר- מנדט אחד
  • למען פתח תקווה- בראשות שלמה פינשטיין- מנדט אחד

1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שהתקיימו בשנת 1978, שלראשונה כללו הצבעה ישירה על תפקיד ראש העיר, גבר דב תבורי, נציג המערך, על יצחק ברא"ז, מועמד הליכוד ואברהם מרמורשטיין נציג המפד"ל[24]. תבורי קיבל 41.3% מהקולות, ברא"ז קיבל 26.8% מהקולות ומרמורשטיין קיבל 23.3% מהקולות. לאחר הפיצול הקודם בסיעות הדתיות, בבחירות האלו הסיעות הדתיות התאחדו יחד תחת רשימה אחת שאף הביאה לרשימה כוח נוסף.

הרכב מועצת העיר (1978–1983)
  • המערך- בראשות דב תבורי- 9 מנדטים
  • הליכוד- בראשות יצחק ברא"ז- 6 מנדטים
  • חזית דתית מאוחדת (מפד"ל-אגו"י-פא"י)- בראשות אברהם מרמורשטיין- 6 מנדטים
  • התנועה לאחווה- בראשות אורי מוכתר- מנדט אחד
  • למען פתח תקווה- בראשות שלמה פינשטיין- מנדט אחד

1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הבחירות הזו, מלבד רשימה אחת, כל ראשי הרשימות הציגו את עצמם גם כמועמדים לראשות העיר. ראש העיר המכהן, דב תבורי (המערך) גבר על שישה מועמדים אחרים וקיבל כ-48% מקולות הבוחרים, אברהם מרמורשטיין (החזית הדתית המאוחדת), זכה ל-20%, כמו מועמד הליכוד אלחנן ויניצקי. מאחוריהם אורי מוכתר (התנועה לאחווה) עם 4%, שלמה פיינשטיין (למען פתח תקווה) עם 3.4% ,ושמעון הרבסט (הרשימה הלאומית הליברלית) עם 1.8% ותאודור שוורצברג (שינוי) עם 1.8%.

הרכב מועצת העיר (1983–1989)

1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

לראשונה מאז שנת 1951, נבחר מועמד שאינו ממפא"י (על גלגוליה השונים) ונבחר גיורא לב (48.2%) מהליכוד שגבר על ראש העיר המכהן, דב תבורי (35%) מהמערך. בין המתמודיים האחרים לראשות העיר: אברהם מרמורשטיין מהמפד"ל (9.3%), אורי מוכתר מהתנועה לאחווה (3.5%), סיני גלבוע מרשימת היהדות המאוחדת (1.9%), ששון ששון (1.1%) ואריאל בוכניק (0.9%).

הרכב מועצת העיר (1989–1993)

1993[עריכת קוד מקור | עריכה]

מול ראש העיר המכהן, גיורא לב התמודדו חנוך מילוא (מפלגת העבודה) ושלמה בן דוד (נאמני אם המושבות). גיורא לב השיג רוב בפעם השנייה של 52.8% מול חנוך מילוא שזכה ל-39.4% ושלמה בן דוד שזכה ל-7.8%. בנוסף, חל פילוג ברשימת היהדות המאוחדת, כשדגל התורה פרשה מרשימת היהדות המאוחדת והגישה רשימה עצמאית, אולם פרשה לפני הבחירות.

הרכב מועצת העיר (1993–1998)
  • העבודה בראשות חנוך מילוא - 6 מנדטים
  • הליכוד בראשות גיורא לב ־ 5 מנדטים
  • מפד"ל בראשות גיורא איזנטל ־ 5 מנדטים
  • מרצ בראשות אבי אורן- 4 מנדטים
  • היהדות המאוחדת (ש"ס-אגודת ישראל-פא"י) בראשות סיני גלבוע - 3 מנדטים
  • התנועה לאחווה בראשות אורי מוכתר - 2 מנדטים
  • נאמני אם המושבות בראשות שלמה בן דוד - 2 מנדטים

1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות האלו חל פילוג נוסף בסיעת היהדות המאוחדת כשבבחירות האלו אגודת ישראל פרשה מהרשימה וחברה לדגל התורה. בנוסף נראתה היחלשות של הסיעות הוותיקות במועצה על מול החדשות ובמיוחד בסיעת הליכוד של ראש העיר, שירדה מהסיעה השנייה בגדולה לשישית בגודלה. בעקבות זאת איבד גיורא לב (35%) את כיסא ראש העיר לטובת איציק אוחיון (42%) מהסיעה החדשה במועצה- פתח תקווה אחת. מולם הוסיפו להתמודד גם חנוך מילוא ממפלגת העבודה (שנחלשה גם היא, מהסיעה הגדולה ביותר במועצה לחמישית בגודלה). שזכה לתמיכת 10.8% מקולות הבוחרים, ח"כ לשעבר מטעם הליכוד מיכאל רצון שהתמודד מטעם הסיעה העצמאית "למען פתח תקווה" וזכה ל-6.9% מקולות הבוחרים, מוניקה כהן מסיעת מרצ (3.5%), אשר שגב (1.6%) וחבר המועצה לשעבר נחום אוסי (0.3%).

הרכב מועצת העיר (1998–2003)

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת בחירות זו הצטרפו מספר רשימות חדשות בעלות פוטנציאל כמו "שיא לפתח תקווה" (בראשות אורי אהד, שפרש מסיעת פתח תקווה אחת) שהורכבה מאנשי שינוי, הירוקים והעבודה ורשימות עם אחד והתושב במרכז. בבחירות עצמן שיא לפתח תקווה זכתה ב-5 מנדטים ועקפה את רשימת ראש העירייה המכהן איציק אוחיון, שרשימתו איבדה קולות. כמו כן, רשימת התושב במרכז שפנתה לקולות המפד"ל, זכתה במנדט אחד, כאשר המפד"ל זכתה ל-3 מנדטים. עם אחד הצליחה להכניס נציגה אחת למועצת העיר. כמו כן, רשימת "יחד שבטי ישראל" הצליחה להיכנס למועצת העיר עם 2 מנדטים.

במועצה הקודמת פיצול חל בסיעות פתח תקווה אחת, מרצ, מפד"ל והעבודה. יו"ר סיעת מרצ, מוניקה כהן פרשה והתמודדה בסיעה עצמאית שלא עברה את אחוז החסימה. שרה הפטל מסיעת העבודה פרשה והתמודדה מטעם עם אחד. אורי אהד מסיעתו של ראש העיר, התמודד מול רשימתו עם רשימה של אנשי המפלגות שינוי, העבודה והירוקים. בנוסף לכך, חלה התפלגות בקולות העולים מברית המועצות ובקולות הדתיים כשנכנסו למירוץ ישראל ביתנו, ישי והתושב במרכז.

הבחירות הביאו למחיקת סיעת העבודה הוותיקה (שנקראה בעבר גם מפא"י והמערך), התדרדרות סיעת מרצ מ-4 מנדטים למנדט אחד, התדרדרות של סיעת הליכוד (סיעת השלטון לשעבר) ל-2 מנדטים בלבד ומחיקת "התנועה לאחווה" שכיהנה שסיעה משנת 1965.

בבחירות לראשות העיר התמודד ראש העיר המכהן יצחק אוחיון מול 3 מועמדים אחרים - רפי דהן מהליכוד, יעקב פלהיימר מרשימת "התושב במרכז" ושרה אורן מהעיר החופשית-מרצ. אוחיון ניצח ברוב קולות עם 60%, דהן זכה לכ-18%, פלהיימר זכה לכ-15% ואורן זכתה לכ-5%.

הרכב מועצת העיר (2003–2008)
  • שיא לפתח תקווה (שינוי, הירוקים ומפלגת העבודה) בראשות אורי אהד - 5 מנדטים
  • פתח תקווה אחת בראשות איציק אוחיון - 4 מנדטים
  • ש"ס בראשות סיני גלבוע - 3 מנדטים
  • מפד"ל בראשות פלטיאל איזנטל - 3 מנדטים
  • הליכוד בראשות רפי דהן - 2 מנדטים
  • ישראל ביתנו בראשות גנאדי בורשובסקי - 2 מנדטים
  • יחד שבטי ישראל (ישי) בראשות בני זהבי והרב אברהם סבג - 2 מנדטים
  • יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה בראשות שלמה אריה קורלנסקי - מנדט אחד
  • עיר חופשית-מרצ בראשות שרה אורן - מנדט אחד
  • עם אחד בראשות שרה הפטל - מנדט אחד
  • התושב במרכז בראשות יעקב פלהיימר - מנדט אחד

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת בחירות זו הצטרף להתמודדות לראשות העיר גם אורי אהד, ראש רשימת שיא לפתח תקווה, שעקפה ב-2003 במספר המנדטים את רשימתו של אוחיון. עוד 3 מועמדים התמודדו - גנאדי בורשובסקי, נציג "פתח תקווה ביתנו" (שמה המקומי של ישראל ביתנו), חיים בשארי, נציג הליכוד וחיים כהן, נציג רשימה עצמאית חדשה בשם "פתח תקווה אחרת". אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העיר הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.

בפרימרייז לראשות סניף הליכוד ולראשות רשימת הליכוד בעיר לקראת הבחירות למועצת העיר, התמודדו יצחק עובדיה וחיים בשארי. בשארי זכה ברוב ניכר, ועובדיה החליט לפרוש מהליכוד והקים סיעה עצמאית בשם "חבר". מפלגת הגמלאים החליטו להתמודד למועצת העיר, וכמוהם גם רשימה של צעירים. לבסוף אוחדו שתי הרשימות לרשימה אחת שנקראה "גיל צעיר". בראש הרשימה הועמד נציג רשימת הצעירים איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל בעבר, ובמקום השני נציג רשימת הגמלאים. רשימה זו זכתה במנדט אחד.

מועצת העיר שנבחרה הייתה מועצת העיר הגדולה ביותר בפ"ת, מבחינת הרשימות שנבחרו למועצה, שאינן שייכות למפלגה ברמה הארצית. דבר זה הובלט, על ידי כך ששיא זכתה ל-4 מנדטים, אכפ"ת ל-2 מנדטים, יש"י ל-2 מנדטים, חבר למנדט אחד ומאמינים בפ"ת (רשימת ההמשך של "התושב במרכז" של פלהיימר) במנדט אחד. המפד"ל, הפעם בראשות העיתונאי מוטי זפט (הצופה, השבוע בפתח תקווה), זכתה בשלושה מנדטים. לבסוף, הורכבה קואליציה של 20 חברים, כאשר באופוזיציה נשארים סיעות שיא, ישי וחבר.

הרכב מועצת העיר (2008–2013)
  • שיא בראשות אורי אהד - 4 מנדטים - אורי אהד (יו"ר האופוזיציה העירונית), נפתלי כהן, אדי קואז, שרה הפטל.
  • פתח תקווה אחת בראשות איציק אוחיון - 4 מנדטים - איציק אוחיון (ראש העירייה), יעקב בן שמחון (סגן ראש העירייה), שלום קוטלר, ברוריה שכטר.
  • ש"ס בראשות הרב אוריאל בוסו - 3 מנדטים - אוריאל בוסו (מ"מ וסגן ראש העירייה), אשר שוקר, אליהו גינת.
  • המפד"ל - 3 מנדטים - מרדכי (מוטי) זפט (סגן ראש העירייה), בנימין דרשן, אברהם בלושטיין.
  • ישראל ביתנו - 2 מנדטים - גנאדי בורשובסקי (סגן ראש העירייה), אלכס קלינשטיין.
  • אכפ"ת - 2 מנדטים - איציק ברוורמן (סגן ראש העירייה), יצחק ישראל.
  • יחד שבטי ישראל (ישי) - 2 מנדטים - בני זהבי, הרב אברהם סבג.
  • הליכוד - מנדט אחד - חיים בשארי.
  • יהדות התורה -מנדט אחד - אליהו ברוכי.
  • חבר - מנדט אחד - יצחק עובדיה.
  • מרצ - מנדט אחד - גריגורי בירנבוים.
  • גיל צעיר - מנדט אחד - איתי שונשיין.
  • הירוקים - מנדט אחד - שרה אורן.
  • מאמינים בפתח תקווה - מנדט אחד - יעקב פלהיימר.

קואליציה עירונית: פתח תקווה אחת (4), ש"ס (3), המפד"ל (3), ישראל ביתנו (2), אכפ"ת (2), הליכוד (1), יהדות התורה (1), מרצ (1), גיל צעיר (1), הירוקים (1), מאמינים בפתח תקווה (1). בסה"כ: 20 חברים בקואליציה העירונית.

אופוזיציה עירונית: שיא (4), יחד שבטי ישראל (ישי) (2), חבר (1). בסה"כ: 7 חברים באופוזיציה העירונית.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2013 התפטר ראש העיר יצחק אוחיון עקב בעיות בריאות. בעקבות כך נבחר על ידי המועצה יו"ר האופוזיציה עו"ד אורי אהד העומד בראש "רשימת שיא", לראש העיר בפועל עד הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013[25].

בבחירות שנערכו באוקטובר 2013, אף מועמד לא עבר את המינימום הדרוש של 40% מהקולות, וההכרעה על ראשות העיר עברה לסיבוב השני בין המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות אורי אהד ואיציק ברוורמן[26]. בסיבוב הבחירות השני שנערך בנובמבר 2013, נבחר ברוורמן לכהן כראש העיר, לאחר שזכה ב-58% מקולות הבוחרים לעומת 42% שקיבל אהד[27].

הרכב מועצת העיר[28] (2013-2018)

2018–2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, התמודדו על ראשות העיר חמישה - איציק ברוורמן, רמי גרינברג, גנאדי בורשבסקי, איתי שונשיין, ואורי דרשן הכהן. עם זאת, כבר מראשיתה של מערכת הבחירות הסתמן כי מדובר בקרב בין שניים - ראש העיר המכהן ברוורמן, ומנהיג האופוזיציה גרינברג. בתום ספירת הקולות ופרסום הנתונים, התברר כי גרינברג הצליח לגבור על ברוורמן עם רוב של 44.89%, בעוד יריבו השיג 36.07%.

בבחירות למועצה, שהרכב חבריה עלה מ-27 ל-29, התמודדו ארבע עשרה רשימות, כשבסופו של דבר הצליחו להיכנס אליה עשר. הרשימה הגדולה ביותר במועצה זו היא "התחדשות" של גרינברג, כשהקטנה ביותר היא "מצטיינים" של גנאדי בורשבסקי. מלבד שותפיו הטבעיים של גרינברג, "יש עתיד" ו"ש"ס", הרכב הקואליציה מונה גם את "הבית היהודי" של איציק דיעי, "מחוברים" של שונשיין, "הליכוד" של משה משה ופורשי "אכפ"ת".

הרכב מועצת העיר

קואליציה (22 מושבים)

  • "התחדשות" בראשות רמי גרינברג – 5 מושבים
  • "יש עתיד" בראשות אביהו סופר – 4 מושבים
  • "ש"ס" בראשות אליהו גינת – 4 מושבים
  • "הבית היהודי" בראשות איציק דיעי – 3 מושבים
  • "מחוברים" בראשות איתי שונשיין – 2 מושבים
  • אדי קואז ורועי פן (עצמאיים פורשי "אכפ"ת") – 2 מושבים
  • "הליכוד" בראשות משה משה – מושב אחד
  • עידית ישראלוב לוין (עצמאית פורשת "מצטיינים") – מושב אחד

אופוזיציה (7 מושבים)

  • "הביצועיסטים" בראשות אורי אהד – 3 מושבים
  • "יהדות התורה" בראשות ישראל פרידמן – 2 מושבים
  • "מצטיינים" בראשות גנאדי בורשבסקי – מושב אחד
  • "אכפ"ת" בראשות איציק ברוורמן – מושב אחד

2024–2028[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מערכת הבחירות, כלל הסיעות נבחרות למועצה התחייבו להצטרף אל קואליציה בראשות רמי גרינברג. מתנגדיו של ראש העיר, ובראשם גנאדי בורשבסקי וענת זנזורי, כלל לא עברו את אחוז החסימה.[29] סיעתו של גרינברג, "התחדשות", זכתה לכמעט מחצית ממושבי המועצה. עם השבעת מועצת העיר ב-19 במרץ 2024, גרינברג הציג את הקואליציה – בה חברות כל סיעות המועצה, ללא כל אופוזיציה.[30]

הרכבת מועצת העיר

קואליציה (29 מושבים)

ראש העירייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד כה, נבחרו בפתח תקווה 11 ראשי עירייה, מתוכם חמישה נבחרו מטעם רשימות הפעילות בפוליטיקה הלאומית, אחד מטעם שר הפנים (כראש עירייה זמני), אחד כבחירה אישית, ללא בחירות, שלושה מטעם רשימה מקומית, אחד על ידי מועצת העיר.

מס' ראש העירייה מספר קדנציות משך הכהונה סיעה
1 שלמה שטמפפר 1 1940-1937 ללא רשימה
2 יוסף ספיר 1 1950-1940 הציונים הכלליים
3 מרדכי קראוסמן 1 1951 הפועל המזרחי
4 פנחס רשיש 4[31] 1966-1951 מפא"י
5 ישראל פיינברג 3[32] 1978-1966 מפלגת העבודה הישראלית (במסגרת המערך)
6 דב תבורי 2 1989-1978 מפלגת העבודה הישראלית (במסגרת המערך)
7 גיורא לב 2 1998-1989 הליכוד
8 יצחק אוחיון 3 2013-1998 פתח תקווה אחת – רשימה מקומית
9 אורי אהד 1[33] 2013 שיא - רשימה מקומית
10 איציק ברוורמן 1 2018-2013 אכפ"ת - רשימה מקומית
11 רמי גרינברג מכהן 2018– התחדשות - רשימה מקומית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיריית פתח תקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תוצאות הבחירות לעירית פתח תקווה, דבר, 5 ביולי 1940
  2. ^ מוזיאון הראשונים לתולדות פתח תקווה - בית פקידות הברון
  3. ^ השתתפות רבה בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה, דבר, 4 ביולי 1940
  4. ^ הבחירות לעירית פתח תקווה תתקיימנה במועדן, דבר, 2 ביולי 1940
  5. ^ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
  6. ^ דבר היום, דבר, 18 באוגוסט 1940
  7. ^ ילקוט הפרסומים 130 (עמ' עמ' 372–374), באתר נבו, ‏17 בדצמבר 1950
  8. ^ התוצאות הסופיות של הבחירות - פתח תקווה, דבר, 17 בנובמבר 1950
  9. ^ הגוש הימני הדתי עיכב שוב בחירת הנהלות עירוניות, דבר, 2 בינואר 1951
  10. ^ צבי נוימן, הצביע לפי מצפונו למען יוכל ללחום את מלחמת הפועל הדתי, דבר, 16 בינואר 1951 - הערה: הכותב איננו דוד נוימן, נציג הפועל המזרחי בעירייה: כדי למנוע טעות, דבר, 17 בינואר 1951
  11. ^ פתח תקווה, דבר, 1 במרץ 1951
  12. ^ י. ז., שלבים דרמטיים של חילופי המשמרות בפ"ת, דבר, 26 ביוני 1955
  13. ^ רשיש - ראש עיריית פתח תקווה, דבר, 12 בנובמבר 1951
  14. ^ ילקוט הפרסומים 435, באתר נבו, ‏22 באוגוסט 1955
  15. ^ פ. רשיש ראש עירית פתח תקווה, דבר, 14 בדצמבר 1959
  16. ^ ילקוט הפרסומים 721, באתר נבו, ‏30 בנובמבר 1959
  17. ^ פ. רשיש נבחר בפעם הרביעית לכהונת ראש עירית פתח תקווה, דבר, 29 בנובמבר 1965
  18. ^ המערך בראשות פ. רשיש יקים קואליציה בפתח תקווה, דבר, 7 בנובמבר 1965
  19. ^ שלמה אנגל, האיש שהנחיל כבוד לעיר, דבר, 23 בדצמבר 1966
  20. ^ ברוך מניב, מכתב למערכת - מעשה לבן, דבר, 1 בינואר 1967
  21. ^ ילקוט הפרסומים 1231, באתר נבו, ‏16 בנובמבר 1965
  22. ^ ילקוט הפרסומים 1577, באתר נבו, ‏17 בנובמבר 1969
  23. ^ ילקוט הפרסומים 1985, באתר נבו, ‏29 בינואר 1974
  24. ^ מאבק צמוד בפתח תקווה, דבר, 31 באוקטובר 1978
  25. ^ רענן בן צור, פ"ת: אורי אהד נבחר לתפקיד ראש העיר במקומו של איציק אוחיון, באתר ynet, 15 בינואר 2013
  26. ^ רועי אלמן, פתח תקוה: סיבוב שני בעוד שבועיים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 23 באוקטובר 2013
  27. ^ קורין אלבז ואלירן קרסנטי, פ"ת: איציק ברוורמן נבחר לראש העירייה החדש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 6 בנובמבר 2013
  28. ^ תוצאות הבחירות למועצת הרשות 2013, באתר של משרד הפנים
  29. ^ מתן דויטש, הפתעת הבחירות: אלה המפלגות שנשארו בחוץ בפתח תקוה, Mynet פתח תקווה, 28 בפברואר 2024
  30. ^ מתן דויטש, הישג מדהים לרמי גרינברג במועצת העיר החדשה, Mynet פתח תקווה, 19 במרץ 2024
  31. ^ לכהונתו הראשונה נכנס רק שנה לאחר הבחירות ובכהונתו הרביעית התפטר לאחר שנה
  32. ^ לכהונתו הראשונה נכנס רק שנה לאחר הבחירות
  33. ^ נבחר על ידי מועצת העיר לכהן כשנה עד הבחירות
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עיריית_פתח_תקווה&oldid=38292147"