עין חרוד
 | |
| עין חרוד בראשית שנות העשרים | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1921  |
| תאריך נטישה |
1952 |
| קואורדינטות | 32°33′37″N 35°23′27″E / 32.5603°N 35.3908°E |
| https://www.einharodm.co.il/ | |
  | |
_-_Kibbutz_Ein_Harod_Dining_Hall.jpg)
עין חרוד הוא הקיבוץ הראשון בארץ ישראל, השוכן בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עין חרוד הוקם על ידי אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית, חלוצים וחלוצות חברי גדוד העבודה ואנשי "השומר", שעלו לקרקע בסמוך לפתחו של מעין חרוד בי"ח באלול תרפ"א, 22 בספטמבר 1921, בערבו של יום. תחילה באו לאתר כ-35 חברים מהקבוצה שעבדה בראס אל עין (ראש העין של ימינו) ליד פתח תקווה,[1] ולמחרת הצטרפו כ-39 חברים ממחנה גדוד העבודה במגדל. היישוב השיתופי שאותו הקימו נקרא בתחילה: "פלוגת גדוד העבודה בעמק יזרעאל". מנהיגי היישוב הבולטים בראשיתו היו שלמה לביא, יהודה אלמוג ומנחם אלקינד, ואחר גם יצחק טבנקין. עין חרוד הוקם מלכתחילה על פי תוכנית "הקבוצה הגדולה" אשר הגה שלמה לביא ואושרה על ידי ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני ה-12, הסתדרות העובדים, ומפלגות הפועלים: "הפועל הצעיר" ו"אחדות העבודה".
בקיץ תרפ"ג 1923 התפלג קיבוץ עין חרוד מ"גדוד העבודה". הצטרפו אליו חבורות חלוצים, והוא הפך ל"קיבוץ ארצי" שפלוגותיו פזורות ברחבי הארץ. עין חרוד וקיבוצים נוספים הקימו ב-1927 את "הקיבוץ המאוחד". בקיץ 1929 חזרו והצטרפו אל "הקיבוץ המאוחד": כפר גלעדי, תל יוסף ורמת רחל, קיבוצי "גדוד העבודה" שהתפרק.
ב-1926 עבר הקיבוץ למקום הקבע שלו, בגבעת "קומי", מתחת לכפר הערבי שהיה בראש הגבעה.
במחנה במעיין חרוד התיישב ארעית גרעין המייסדים של קיבוץ בית השיטה, עד שעבר למקום הקבע. כמו כן התגוררו ליד מעין חרוד קבוצות מתיישבים נוספות.
ב-1927 בִיקרה בעין-חרוד משלחת רבנים ובהם הראי"ה קוק, כחלק ממסעה ביישובים החקלאים בצפון הארץ. הרב ניסה לדבר על לבם של חברי הקיבוץ לשמור מצוות, ובין השאר, להתחתן כדת משה וישראל; לפי המסופר קצת מדבריו השפיעו "ועוד באותו לילה הועמדו בעין חרוד שמונה עשרה חופות".[2]
ב-1931, בעת שהיה הקיבוץ הראשון שחתם על חוזה התיישבות עם הסוכנות היהודית, מנתה אוכלוסיית הקיבוץ 240 חברים, 160 ילדים ו-25 תושבים.[3]
בשנת 1937, לאחר תכנון רב שנים, הוקם בפאתיו הצפוניים של היישוב המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המהווה כיום מרכז חשוב לאמנות ישראלית.
במלחמת העצמאות עזבו ערביי קומי את הכפר.
הקיבוץ משתמש באדמות שהשתייכו לכפרים הפלסטיניים אלקומיה וטמרה, כאשר הראשון חרב ב-1948 ואילו השני קיים כיום.[4]
בשנת 1952, כחלק מן המאבק בתנועת העבודה והפילוג בקיבוץ המאוחד, התחולל גם פילוג בקיבוץ עין חרוד. הקיבוץ התפצל לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד (שנשאר בקיבוץ המאוחד) ועין חרוד איחוד. לאחר דין ודברים קרקעות הקיבוץ ונכסיו פוצלו וחולקו לשניים, בין שני קיבוצים באותו אתר; האחד של נאמני מפ"ם והשני של תומכי מפא"י. בשנת 1954 עברה הקבוצה המזוהה עם מפא"י ואשר פרשה מן הקיבוץ המאוחד, לאתר סמוך על גבעת קומי שבאדמות הקיבוץ והקימה את "עין חרוד איחוד". הקיבוץ עין חרוד הוותיק, שבו נשארו החברים שזוהו בעבר עם מפ"ם, נקרא מאז בשם "עין חרוד (מאוחד)".
בספרות העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם המקום שימש באופן סמלי בספרו של עמוס קינן: הדרך לעין חרוד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הקפה לשעבר אשר היה בעין חרוד מרשת סטארבקס
- מעיין חרוד
- אנשי עין חרוד שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
- הבמה בעין חרוד
- קרב עין ג'אלות
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- שמואל גדון [עורך], עין חרוד תרפ"א-תשל"א 1921-1971, ירושלים: הוצאת משרד החינוך, תשל"א-1971
- זרבבל גלעד ונריה ציזלינג (עורכים), עין חרוד – פרקי יובל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד ועין-חרוד, 1972
- אהרן ינאי, תולדות עין חרוד, א-ב, עין חרוד, 1983-1971
- עובד מיכאלי והדסה אביגדורי אבידוב, עלילות גדוד העבודה, דליה: הוצאת מערכת-קיבוץ דליה, 2004
- תמי קמינסקי, בדרכן נשות עין חרוד, 1921-1948, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, יד טבנקין,2019
מאמרים
- יורם בר גל, "שדות הקברים" – על בתי העלמין של עין חרוד, בתוך: ארנון סופר, יעקב מעוז, רונית כהן-ספר (עורכים), תבניות נופים תרבותיים, הוצאת קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, 2011, עמ' 63–92
- אברהם יערי [עורך], זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק קיב: "עין חרוד היישוב הראשון בעמק יזרעאל המזרחי", מזכרונות נ. בנארי, תרפ"א (1921), עמ' 1185–1190.
- הנרי ניר, עין חרוד-הקיבוץ המאוחד: המשכיות ושינוי, הקיבוץ 7-6, 1978, עמ' 53–68
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קיבוץ עין חרוד מאוחד- אתר האינטרנט הרשמי של קיבוץ עין חרוד איחוד
- סמדר כרמי גיברמן, "פסח וליל הסדר של עין חרוד", בתוך: לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- סמדר כרמי גיברמן, "עין חרוד שבליבי", בתוך: לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
- גילי חסקין הלפיד לפני המחנה, באתר הבית של גילי חסקין
- אייל כפכפי, הקרע בעין חרוד: בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה, עיונים בתקומת ישראל 3, 1993, עמ' 454-427
- גליה בר אור, עין חרוד והקיבוץ המאוחד: הקבוצה הגדולה (אורכב 02.03.2015 בארכיון Wayback Machine), אתר הפתיליה (אורכב 02.03.2015 בארכיון Wayback Machine)
סרטון הקמת דיר כבשים בעין חרוד איחוד, 1952, באתר יוטיוב
עין חרוד ותל יוסף, 1938, סרטון באתר יוטיוב- מיכל אביעד, מהגבעה שלנו הוביל שביל לכפר הערבי קומי, העוקץ, 27 ביוני 2013
עופר אדרת, ב-1924 בעין חרוד נלחמו על לינת הילדים, באתר הארץ, 22 ביוני 2022
עין חרוד (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו למשל: עובד מיכאלי, הדסה אביגדורי־אבידוב, פרק ב’ - רעיונות להקמת ה’גדוד’ ותקומתו, באתר של איתי בחור.
- ^ שמחה רז, מלאכים כבני אדם, ירושלים תשנ"ד, עמ' 391. מוטי זעירא, קרועים אנו, זיקתה של ההתיישבות העובדת בשנות העשרים אל התרבות היהודית, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשס"ב, עמ' 193
- ^ עין חרוד חותמת על חוזה התישבות, דבר, 19 ביוני 1931
- ^ All that remains : the Palestinian villages occupied and depopulated by Israel in 1948, Washington, D.C.: Institute for Palestine Studies, 1992, עמ' 57, ISBN 0-88728-224-5