עימאד פארס
 | |
| לידה |
28 ביולי 1961 (בן 62) חורפיש, ישראל |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מבצע שלום הגלילהאינתיפאדה הראשונה  המערכה ברצועת הביטחוןהאינתיפאדה השנייה  מלחמת לבנון השנייהמבצע עופרת יצוקה | |
  | |
עימאד פַארֶס (בערבית: عماد فارس; נולד ב-28 ביולי 1961) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון כיהן כמפקד עוצבת הגליל. כיהן כחבר דירקטוריון בחברת "עמידר".
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פארס נולד וגדל בכפר הדרוזי חורפיש, וסיים לימודי תיכון בבית הספר עיוני נהריה.
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשירותו בצה"ל התנדב לסיירת הדרוזים, היא פלוגת הסיור של עוצבת ברעם. בסיירת עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב פארס לפלוגת הסיור כמפקד צוות והוביל את חייליו במלחמת לבנון הראשונה. במהלך המלחמה, בהיתקלות עם מחבלים בכפר בורג' א-שימאלי, נפצע פארס מירי ומיד לאחר מכן מניסיון דריסה[1]. לאחר שהחלים מן הפציעה השלים קורס מפקדי פלוגות והיה למפקד פלוגת הסיור של עוצבת ברעם. בתפקידו הבא שימש כסגן מפקד גדוד בחטיבת גבעתי וקצין אג"ם בחטיבה. לאחר מכן, בשנת 1992, הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד גדוד רותם בחטיבה. בשנת 1994 שימש כסגנו של מפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה מוני חורב. בשנת 1996 היה פארס קצין האג"ם של עוצבת הגליל ולאחר מכן מפקד החטיבה הדרומית ברצועת עזה.
בשנים 2001–2003 היה פארס מפקד חטיבת גבעתי[2], והוביל אותה למבצעים רבים כנגד ארגוני טרור פלסטינים ברצועת עזה במהלך האינתיפאדה השנייה[3][4][5]. תחת פיקודו אף זכתה החטיבה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות[6]. בשנים 2004–2005 שימש כסגן מפקד עוצבת געש ולאחר מכן הועלה לדרגת תא"ל ושימש בשנים 2005–2007 כמפקד עוצבת אדום (אוגמ"ר 80). בשנים 2007–2009 היה פארס מפקד עוצבת הגליל[7]. במסגרת תפקידו במילואים משמש כראש זירת העומק בפיקוד הצפון[8].
בעיות משמעת וסיום התפקיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1991 הורשע פארס בדין משמעתי על פעולה אלימה, ב-1992 הורשע בבית דין צבאי בשימוש בלתי חוקי בנשק לצורך ציד חיות בר, ב-1997 הורשע באלימות כלפי נהגו, ב-2002 הסתבך בקטטה עם שוטרים בעכו וב-2006 נעצר על ידי שוטרי משמר הגבול במחסום ליד אילת לאחר שהתעמת עימם.
לאחר סיום תפקידו כמפקד עוצבת הגליל באוגוסט 2009, הודיע על פרישתו מצה"ל, על רקע מסירת דיווח לא אמין באשר לנסיבות תאונת דרכים ברכב שהועמד לרשותו על ידי צה"ל[9]. מאוחר יותר, חזר בו מכוונה זו. הוא הועמד לדין משמעתי בפני סגן הרמטכ"ל בני גנץ והורשע באי קיום הוראות מחייבות בצבא ובהתנהגות שאינה הולמת. נגזר עליו עונש של התראה ונזיפה. בעקבות המלצת הפרקליטות הצבאית, נושא הדיווח השקרי למפקדיו טופל פיקודית על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי שהחליט לסיים את שירותו של פארס בצה"ל. בנובמבר 2010 הגיש פארס עתירה מנהלית לביטול הדחתו[10]. ב-21 בפברואר 2011 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את עתירתו. עם זאת, כשנה לאחר מכן, הוחזר לשירות מילואים בצה"ל[11].
לאחר השירות הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2017 מונה לדירקטור בחברת עמידר[12]. הוא כיהן בתפקיד עד ינואר 2022.
פארס הוא חבר תנועת הביטחוניסטים.[13]
חיים אישיים והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפארס תואר ראשון במדעי המזרח התיכון ותואר שני במדע המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והמכללה לביטחון לאומי.
פארס נשוי ואב לארבעה ילדים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עמוס הראל ואבי יששכרוף, "המלחמה השביעית", הוצאת ידיעות ספרים, 2004.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פליקס פריש, מפקד גבעתי הפורש: "מיגור הטרור יהיה בהסכמים", באתר ynet, 4 בספטמבר 2003
- אביחי בקר, משפט פארס, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2003
- אביחי בקר, תפנית במשפט פארס, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2003
- עימאד פארס נידון לשלושה חודשי מאסר על תנאי, באתר הארץ, 1 ביולי 2004
- עפר שלח, תא"ל פארס הלך בדד הביתה, באתר nrg, 11 באוגוסט 2009
- עפר שלח, אחרי 30 שנות שירות: חתכו את התת אלוף, באתר nrg, 15 באוגוסט 2009
- עמוס הראל, תא"ל פארס סירב להישפט בפני אלוף, באתר הארץ, 14 באפריל 2010
- עמוס הראל, הרמטכ"ל הדיח את תא"ל פארס מצה"ל; הקצין שוקל עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, באתר הארץ, 30 באפריל 2010
- עמוס הראל, תא"ל פארס דרש תיעוד של פגישת ההדחה שלו וגילה שהקלטת פגומה, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2010
- אמיר בוחבוט, "האמת מחייבת גם דרגות גבוהות מתא"ל", באתר nrg, 24 בינואר 2011
- אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל אישר: תא"ל פארס המודח יחזור למילואים, באתר וואלה!, 29 במאי 2012
- עימאד פארס חוזר לשורות צה"ל, באתר ערוץ 7, 14 בנובמבר 2012
ליאת רגב משוחחת עם עימאד פארס בתוכנית "70 פנים", בערוץ YouTube של כאן 11, 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביחי בקר, משפט פארס, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2003
- ^ עמוס הראל, 35 מחרטות בלילה אחד של "מאמץ מתמשך", באתר הארץ, 12 בינואר 2003
- ^ ארנון רגולר ועמוס הראל, חיילי צה"ל פעלו בקרבת הכיכר המרכזית בעיר עזה, באתר הארץ, 26 בינואר 2003
- ^ ארנון רגולר ועמוס הראל, 11 פלשתינאים נהרגו בפעולת צה"ל בעזה; 2 נהרגו בשכם, באתר הארץ, 19 בפברואר 2003
- ^ עמוס הראל, 35 מחרטות בלילה אחד של "מאמץ מתמשך", באתר הארץ, 12 בינואר 2003
- ^ איתי אשר, יופי, גבעתי, באתר nrg, 25 במרץ 2003
- ^ בן כספית, במלחמת לבנון השנייה אנחנו ניצחנו. כן, אנחנו, באתר nrg, 4 ביולי 2009
- ^ עמוס הראל, כך מיסמס נתניהו את גיוס החרדים, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- ^ עמוס הראל, תא"ל עימאד פארס הודיע לרמטכ"ל גבי אשכנזי על פרישתו מצה"ל, באתר וואלה!, 10 באוגוסט 2009
* עדי חשמונאי, משפחתו של פארס: הוא החליט לפעול ביושר ולפרוש, באתר nrg, 10 באוגוסט 2009 - ^ עפרה אידלמן, תא"ל עימאד פארס עתר נגד ההחלטה להדיח אותו, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2010
- ^ אמיר בוחבוט, הרמטכ"ל אישר: תא"ל פארס המודח יחזור למילואים, באתר וואלה!, 29 במאי 2012
- ^ מועצת המנהלים - דירקטוריון, אתר עמידר
- ^ תא"ל (מיל') פארס עימאד - הביטחוניסטים, באתר הביטחוניסטים, 6 במרץ 2022
