עיבוד מזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשים במפעל שימורים, מקס ליברמן, 1879

עיבוד מזון הוא שם כולל למערך של שיטות וטכניקות להפיכת מרכיבים גולמיים למזון הראוי למאכל אדם או חיה. תעשיית המזון משתמשת בשיטות אלו ליצירת מוצרי מזון הראויים לשיווק. התוצר של עיבוד מזון נקרא מזון מעובד.

שיטות עיבוד מזון עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטות העיקריות לעיבוד מזון כוללות:

קיימים מספר סוגי מזון הדורשים עיבוד קפדני במיוחד, למשל הכנת דג הפוגו, המכיל חלקי פנים רעילים, למאכל.

רמות עיבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי משרד הבריאות הישראלי,[2] קיימות ארבע רמות של עיבוד מזון:

  • מזון לא מעובד או מעובד מינימלית - זהו מזון הנצרך בצורתו הבסיסית, או לכל היותר מוקפא, נחתך או נטחן לפני צריכתו.
  • מרכיבי מזון בסיסיים או מוצרי יסוד - מזון מהקבוצה הנ"ל, בתוספת חומרים בסיסיים כגון מלח, תבלינים, חומץ, סוכר, שמן וכיוצ"ב. (הגדרה זו מעט בעייתית היות שמצרכים כשמן וסוכר עשויים לעבור עיבוד ברמה גבוהה יותר)
  • מזון שמכיל מצרכים משתי הקבוצות הנ"ל בלבד ושעבר עיבוד (בישול מכל סוג שהוא) באמצעים ביתיים בלבד. מזון זה למעשה מרכיב את מרבית התזונה כיום.
  • מזון אולטרא-מעובד - מזון שמעובד בתהליכים תעשייתיים ו/או הוספו לו חומרים שאינם נכללים בשתי הקבוצות הראשונות כגון משפרי טעם וריח, צבעי מאכל, חומרים משמרים, ממתיקים, חומרים מיצבי חומציות, חומרים מסמיכים, חומרים מיצבים, ועוד. מזון זה נמכר בדרך כלל ארוז וניתן לצריכה מידית כמות שהוא, או לאחר טיפול מינימלי כגון חימום במיקרוגל או הוספת מים חמים בלבד.

עיבוד מזון ובריאות האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

צריכת יתר של מזון אולטרה-מעובד נקשרה למספר תופעות הפוגעות בבריאות האדם והן:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיבוד מזון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ National Center for Home Food Preservation | How Do I? Freeze, nchfp.uga.edu
  2. ^ משרד הבריאות, קבוצות מזון לפי רמת עיבוד, באתר www.health.gov.il
  3. ^ הקשר בין תזונה ומניעת סרטן המעי הגס | איכילוב, beWell, באתר הקשר בין תזונה ומניעת סרטן המעי הגס