עט חלל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עט חלל (באנגלית space pen) הוא עט המסוגל לכתוב בתנאי חוסר כבידה וטמפרטורה קיצוניים ביותר. לכתוב במהופך, בחלל, ומתחת למים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המשימות הראשונות שלהם, נאס"א השתמשה בעפרונות מכניים (הקרויים גם עפרונות חודים), לדוגמה פרויקט ג'מיני, שבו נאס"א הזמינה 34 עפרונות, במחיר של 4382.50$ (128.89$ ליחידה). אנשים תמהו על המחיר העצום, וגם נאס"א החליטה שזה יקר מידי. באותו זמן אדם בשם פאול פישר החליט לבנות עט כדורי שיכול לכתוב בחלל, מתחת למים, ולשרוד בטמפרטורות קיצוניות. הפרויקט היה ללא מימון נאס"א, החברה של פישר השקיעה מיליון דולר בפיתוח העט, ולאחר מכן החברה רשמה פטנט ופנתה לשוק. בשנת 1965 ניסה פישר למכור את העטים שלו לנאס"א אך רק בשנת 1967 נאס"א קיבלה את ההצעה.

עט החלל פישר הוא עט כדורי במרקם ג'ל ובלחץ גז שהופך לדיו רק במגע עם נייר. הוא עובד במגוון רחב של תנאים כמו ללא כוח הכבידה, בוואקום ובטמפרטורות קיצוניות. הדיו הטיקסוטרופי שלו לא משחרר כמות גבוהה של אדים בטמפרטורות רגילות או בלחץ נמוך. הדיו נלחץ החוצה על ידי חנקן דחוס בלחץ של כמעט PSI 35. הוא עובד בגובה של עד 3,800 מטר ובטמפרטורות של בין 35- ל-120 מעלות צלזיוס. הוא היה בשימוש של אסטרונאוטים רוסים ואמריקאים באפולו ובתוכנית מיר ומעבורות החלל.

ישנו מיתוס שמספר שבמרוץ לחלל בין רוסיה לארצות הברית, ארצות הברית השקיעה מיליון דולר כדי לפתח עט שכותב בחלל, ואילו הרוסים השתמשו בעיפרון. למעשה, הכתיבה בעיפרון יצרה מגוון בעיות טכניות כגון: זיהום אוויר משבבי העץ ואבקת הגרפיט שאף היו עלולים לגרום קצר חשמלי ברכיבים לו חדרו אליהם. לכן שני הצדדים עמלו קשות על פיתוח כלי כתיבה ללא הבעיות האלה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עט חלל בוויקישיתוף