עזרא איכילוב
 | |||||
| לידה |
10 ביוני 1907 סיוון ה'תרס"ז פתח תקווה, האימפריה העות'מאנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1961 (בגיל 54) תמוז ה'תשכ"א תל אביב-יפו, ישראל | ||||
| מדינה |
ישראל | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סגולה | ||||
| מפלגה |
הציונים הכלליים | ||||
| סיעה | הציונים הכלליים, הליברלים | ||||
| |||||
  | |||||
עזרא איכילוב (10 ביוני 1907 - 26 ביוני 1961) היה חבר הכנסת מטעם מפלגת הציונים הכלליים, מראשי המחנה האזרחי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איכילוב נולד למשפחת החקלאים יעקב (בנו של אברהם איכילוב) ואיטה איכילוב בפתח תקווה, בה התגורר וניהל משק חקלאי. הוא ספג ביקורת מצד תנועות הפועלים על שנמנע מהעסקת עבודה עברית בפרדסו.[1] במאי 1936, בתחילת המרד הערבי הגדול, הוא ניצל בנס עת ירו עליו ערבים בפרדסו, והוא לא נפגע.[2]
היה פעיל באגודת הספורט מכבי,[3] כיהן מטעמה בקונגרס הציוני ה-19 ב-1935 והיה ב-1928 אחד מנציגי האגודה בהקמת התאחדות הכדורגל בארץ-ישראל.
בשנים 1931–1955 כיהן כחבר המועצה המקומית ולאחר-מכן עיריית פתח-תקוה. בתחילה הוא נחשב לנציג האזרחים הצעירים[4] והיה יושב ראש ועדת החינוך המקומית.[5] לאחר הבחירות לעיריית פתח תקווה בנובמבר 1950 בהן הסתמן רוב לשמאל, ובמיוחד לאחר שבג"ץ פסל את בחירתו של פנחס רשיש לראשות העיר, ומועצת גדולי התורה הוציאה החלטה שאסרה על פועלי אגודת ישראל להצביע עבור מועמד שאינו דתי, גיבש הסכם רוטציה על פיה שמעון כץ יהיה ראש עיר למשך מספר חודשים שאחריהם תועבר ראשות העיר לידיו. אולם השמאל בתגובה גיבש הסכם דומה ומרדכי קראוסמן מונה לראשות העיר עד שהעביר לקראת סוף שנת 1951 את השרביט לידי פנחס רשיש.[6]
בשנת 1951 נבחר לכנסת השנייה מטעם הציונים הכלליים. כהונתו בכנסת נמשכה עד לפטירתו, בשנת 1961, במהלך הכנסת הרביעית. בתקופת כהונתו היה חבר בוועדות הכנסת השונות.
כאחיו הבכור, משה הצטרף אף הוא לאגודת בני בנימין והיה מראשיה.[7] ב-1940, יחד עם יוסף תמיר, אליהו יגנס ואחרים היה ממייסדי ”התאחדות בני המושבות”. במקביל, היה חבר הנהלת אגודת הפרדסנים הקואופרטיבית הראשונה בארץ - "פרדס" (לימים האגודה לעיבוד חקלאי וייצוא פרי הדר ”פרדס סינדיקט”). ב-1932 נבחר למרכז ”התאחדות האיכרים” והיה חבר ההנהלה והנשיאות שלה.[8] היה ממייסדי התארגנות המעסיקים הפרטיים ”האיחוד האזרחי” ונציג הארגון במוסדות היישוב ובהנהגת ”ההגנה”. בשנת 1944 היה חבר המזכירות של מגבית ההתגייסות וההצלה.[9]
עם קום המדינה, הצטרף המרכז האזרחי למפלגת "הסתדרות הציונים הכלליים - מפלגת המרכז" ואיכילוב הפך לפעיל במפלגה זו.
עזרא איכילוב נפטר ערירי ב-1961 מהתקף לב ונקבר בבית העלמין סגולה בפתח תקווה.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרא איכילוב, באתר הכנסת - עזרא איכילוב, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "עזרא איכילוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 890
- י. אבינעם, אל תספדו לי: צוואתו של ע. איכילוב ז"ל, מעריב, 27 ביוני 1961
- חבר הכנסת עזרא איכילוב למנוחות, דבר, 28 ביוני 1961
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בכפר, פתח תקווה, דבר, 14 בספטמבר 1933
- ^ יריות והצתות, דבר, 28 במאי 1936
- ^ פתח תקווה, מכבי אבשלום, דואר היום, 26 ביוני 1928
יום הזכרון לגיבורי פתח תקווה, דואר היום, 27 באפריל 1933 - ^ פתח תקווה, דואר היום, 4 באפריל 1935
- ^ פתח תקווה, דואר היום, 22 בינואר 1936
- ^ פתח תקווה, דבר, 1 במרץ 1951
- ^ פתח תקווה, אספת בני בנימין, דואר היום, 14 במרץ 1928
- ^ צ. בוטקובסקי - יו"ר התאחדות האיכרים, משמר, 13 באוגוסט 1943
- ^ ירושלים, הד-המזרח, 25 בפברואר 1944
- ^ עזרא איכילוב באתר GRAVEZ
