עזה צבי
עזה (עַזְקָה) צבי (20 ביולי 1934 – 17 בנובמבר 2011) הייתה מבקרת ספרות, מסאית ומתרגמת ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזה צבי, בתו של רפאל צבי, ממייסדי "הבימה", נולדה ב-20 ביולי 1934[1] ברכבת העמק בדרכה מחיפה לעפולה, זאת מכיוון שאמה, חיה אלפרוביץ',[2] שהייתה ציירת ותפאורנית, לימדה ציור בתל יוסף והתגוררה בחיפה, אך העדיפה את בית היולדות במעיין חרוד המודרני, וכשנתקפה צירים עלתה לרכבת ובמהלך הנסיעה התרחשה הלידה.
צבי הייתה ידידתה של המשוררת זלדה מילדותה[3] ושל המשוררת יונה וולך. היא זו שקישרה בין זלדה לוולך, וזו עזרה לה להוציא את שיריה לאור.[4]
צבי הצטלמה בסרט "בירושלים" של דוד פרלוב, בשנת 1963 וסייעה להפקתו.
היא עסקה שנים ארוכות בתרגום מחזות, בעיקר מחזותיהם של צ'כוב ולורקה; בכתיבת מסות שראו אור בכתבי העת עיתון 77 וחדרים ובעריכה ספרותית. בין השאר ערכה את ספריה של ידידתה הסופרת פנינה כספי.
היא התגוררה שנים רבות ברחוב יואל 11 בשכונת כרם אברהם בירושלים. היא חיה בגפה, מיעטה לצאת מביתה ולא אירחה ידידים. נפטרה בשנת 2011, ונקברה בבית העלמין בגבעת שאול בירושלים.
במלאת שנה לפטירתה יצא לזכרה ספר זיכרון בעריכת משה גנן (הוצאת עיתון 77), בספר משתתפים: אריאל הירשפלד, הלית ישורון, אילנה צוקרמן, אהרן שבתאי, משה גנן, מיכה כרמון, מאיה קדם, עדנה גבעון שלזניאק, אלישע פורת, אביבה מירום, אלחנן ניר, בלפור חקק, הרצל חקק, ניר חסון, ארז שוייצר, משה גנן, יונדב קפלון, סבינה מסג ואחרים.
ארכיונה מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[5]
תרגומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- העצים מתים זקופים, אלחנדרו קאזונה, מספרדית, הבימה 1959.
- שלוש אחיות, אנטון צ'כוב, מרוסית, 1976.
- אאורה פלוס, קרלוס פואנטס, מספרדית, 2005.
- הנורמנדי : ועוד סיפורים / גי דה מופאסאן, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1966.
- בשפל / מקסים גורקי, מרכז ישראל לדרמה, 1983.
- איבנוב / אנטון צ'כוב, מרכז ישראל לדרמה, 1983.
- בית ברנרדה אלבה / פדריקו גארסיה לורקה, מרכז ישראלי לדרמה, 1985.
- היער, אלכסנדר נ. אוסטרובסקי, בית צבי, 1988.
- דוניה רוסיטה הרווקה, או, שפת הפרחים פדריקו גארסיה לורקה, רמת-גן, בית-צבי, 1990.
- מריאנה פינדה, (Mariana Pineda), פדריקו גארסיה לורקה, מחזה רדיו.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלית ישורון, איך עשית את זה? – ראיונות 'חדרים', הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה, 2016, עמ' 361–384, ראיון עם עזה צבי מינואר 1999.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עזה צבי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- עזה צבי, דף שער בספרייה הלאומית
- עזה צבי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- עזה צבי, בארכיון הבימה
- ריאיון וידאו עם עזה צבי, הראיון האחרון שלה, במסגרת פרויקט העברים. חלק א, ב ו־ג.
- רשימת הפרסומים של עזה צבי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של עזה צבי באתר רמב"י
- עזה צבי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- ארז שוויצר, עזה צבי, 1933-2011, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2011 (נקרולוג)
- משה גנן: עזה צבי נולדה ברכבת העמק
- יונדב קפלון, טרופת הגעגועים, מקור ראשון, מוסף "שבת", 17 בדצמבר 2011, גיליון 749, 17 בדצמבר 2011
- אלישע פורת, החצר שלנו והחצר השנייה: מחזה גנוז מאת עזה צבי, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2012
- מסעו של אבא נלחם לחופש באתר נתן אלתרמן
- רחלי ריף, חופשייה בעולם של זרים, מוסף "שבת", מקור ראשון, 25 בינואר 2013
יצחק לאור, האשה שחיברה בין זלדה ליונה וולך, באתר הארץ, 6 ביוני 2014- רונה ברנס, כל צעד זהב: בעקבות ספר חיבוריה של עזה צבי, אשפתון ואתר ארץ אחרת, גיליון 74 אוקטובר -נובמבר 2014
- שמעון שלוש עם הספר "חיבורים" של עזה צבי, באתר סימניה 23 בנובמבר 2014
- שיחה עם עזה צבי (על פנחס שדה), 3 במרץ 1994.הקלטת שמע מתוך אוסף אילנה צוקרמן באתר הספרייה הלאומית
- דליה קרפל, היא היתה דמות מפתח בתרבות העברית. אבל חייה היו החמצה עצומה, באתר הארץ, 3 באפריל 2019
- בלפור חקק, רוּח עזה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 30 באפריל 2012
- בלפור חקק, להשלים את הפסיפס ששמו עזה צבי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בפברואר 2014
מפרי עטה:
- "מסעו של אבא נלחם לחופש" - מאמר על שירת נתן אלתרמן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אתר "Billiongraves"
- ^ עזה צבי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
- ^ מודעת אבל באתר משיב הרוח
- ^ דיבוק של חיים | כל העיר (ירושלים) | 4 מאי 1984 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ארכיון עזה צבי, בספרייה הלאומית
