עופר (מושב)
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 148 מטר |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 657 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.5% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   עופר  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
עופר (עֹפֶר) הוא מושב השוכן על מורדותיו המערביים של הכרמל, השייך למועצה אזורית חוף הכרמל. המושב שוכן בליבו של יער אורנים נטוע וחורש טבעי (יער עופר). חלקו המערבי של היישוב צופה אל הים התיכון. הוקם ב-1950.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור שמו של המושב נגזר משמו של היישוב הערבי עין ע'זאל שסמוך לחורבותיו נבנה היישוב העברי. תושביו הערביים של עין ע'זאל עזבו אותו בעקבות מבצע שוטר במלחמת העצמאות. פרוש השם הערבי הוא "עין הצבי" ועופר הוא בן הצבי וגם בן האייל.
שמו של המושב עין איילה הסמוך נגזר גם כן משם היישוב הערבי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילתו של המושב בעמק קטן צמוד למעיין המקומי שהוא אחד מהמעיינות הבודדים בכרמל.
המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מהודו, מקהילת יהודי קוצ'ין, קהילת הבגדדים (יהודים ממוצא עיראקי שחיו בהודו), קהילת בני ישראל ועולים מעיראק. בתחילת שנות ה-60 הצטרפו למושב עולים מפרס וכורדיסטן. כיום מתגוררים בו תושבים מכלל קהילות ישראל. בשנים הראשונות גרו התושבים במבני פח והחלו לעסוק בגידולי שדה ולעיתים אף השתמשו במימי המעיין הסמוך (עין ע'זאל) לצורכי הקיום הבסיסי.
כעבור שלוש שנים הקימה הסוכנות היהודית את ראשוני המבנים ממזרח למיקום הראשוני והמושב התבסס במיקומו הנוכחי כיום, כשלושה קילומטרים ממזרח לכביש חיפה-ת"א הישן (כביש 4).
בשנים הראשונות לאחר המעבר לבתי הקבע עסקו מרבית התושבים בחקלאות מקומית; בעיקר בגידולי שדה ורעיית צאן. במהלך שנות ה-70 החלו בפיתוח ענף החממות בעיקר לצורך גידולי פרחים ליצוא. בנוסף ענף הלול תפס מקום חשוב ורבים מהתושבים גידלו עופות פטם ששווקו למשחטות אזוריות.
היישוב בנוי בצורה שמשית הכוללת מעגל מרכזי ובו עיקר מבני הציבור אשר ממנו יוצאות שלוחות (קרניים) שלאורכן בתי מגורי התושבים.
אופי המושב כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
עד לשנות האלפיים רוב תושבי המושב התפרנסו מחקלאות, ובעיקר מגידול פרחים ירקות ולולי עופות. בנוסף קיימים עדיין במושב מגדלי צאן ובקר. כיום מרבית התושבים אינם עוסקים בחקלאות ובמושב מתפתחת תיירות מקומית הכוללת מבני הארחה (צימרים) חוות רכיבה על סוסים, משקי חקלאות אורגנית ועוד.
המושב נכלל בתנועת הנוער הנוער העובד והלומד-חטיבת בני המושבים, בני הנוער במושב משתתפים בפעילויות השונות ועוסקים בתמיכה בקהילה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
| ||||||||||||||||||
