עופר שיף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

עופר שיף (נולד ב-22 בדצמבר 1956), הוא היסטוריון חברתי-תרבותי של הציונות והחברה בישראל, חבר סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופר שיף נולד בשנת 1956 למנחם ולעמליה, שניהם לוחמי אצ"ל בעברם. אביו, מנחם שיף, נחטף במהלך תקופת הסזון על ידי לוחמי פלמ"ח, הוא הובא לקיבוץ קריית ענבים ובהמשך נמסר לידי שלטונות המנדט הבריטי. למרות עמדותיהם האידאולוגיות של הוריו למד עופר בתיכון חדש שהיה מזוהה באותה העת עם חוגי השמאל. בשנת 1974 התגייס ושירת כקצין חינוך בין היתר כקצין החינוך של ביסלמ"ח וכמפקד קורס קציני חינוך. כיום הוא מתגורר בתל אביב.

שיף החל את לימודיו (תואר ראשון בסוציולוגיה ותואר שני בהיסטוריה של עם ישראל) באוניברסיטת תל אביב והוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת ברנדייס שבארצות הברית. עם חזרתו מארצות-הברית ב-1993 לימד במכללת בית ברל והקים שם את המרכז ללימודי השואה. מאז 1996 מכהן כחבר סגל במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. במסגרת זאת כיהן בשורה של תפקידים, ביניהם ראש המסלול ללימודי מדינת ישראל ומנהל מכון בן-גוריון (20012004). בחן השנים 2014-2019 עמד בראש ההוצאה לאור של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות והיה עורך שותף (יחד עם אבי בראלי) של כתב העת עיונים בתקומת ישראל.

בשנת 2016 הקים מעבדת מחקר רב-תחומית העוסקת ב"ישראל בעם היהודי" במסגרת המרכז ללימודי ישראל של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. במסגרת זו הוא מבקש להוביל קבוצת חוקרים העוסקת במיקומן ובהשפעתן של התפוצות על החברה בישראל. המעבדה מקיימת כנסים וסדנאות חוקרים שנתיות ופיתחה גישה מחקרית לחקר החברה בישראל (גישת "מבטים"). ברבות השנים רבים מחברי המעבדה השתלבו באקדמיה הישראלית, בהם: סנדרה פוקס (אוניברסיטת ניו-יורק), עמרי אשר (אוניברסיטת בר-אילן), דוד ברק-גורודצקי (אוניברסיטת חיפה), אופיר עבו (המכללה האקדמית כנרת), אלעזר בן-לולו (אוניברסיטת אריאל), סנדרה פוקס (אוניברסיטת ניו-יורק), אביעד מורנו (אוניברסיטת בן-גוריון), ותניא ציון-וולדוקס, דוד גדג' ועדי שרצר (האוניברסיטה העברית).

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו הראשונים של שיף התמקדו בהתמודדות היהדות החסידית עם השואה ובדמותו של קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה. לאחר מכן התמקד שיף ביהדות ארצות הברית ובציונות האמריקנית. בין השאר חקר את התגובות היהודיות-אמריקניות לשואה, גישות יהודיות-רפורמיות לציונות ולמדינת ישראל ואת דמותם של כמה מנהיגים יהודיים-אמריקאיים בולטים ובהם הוראס קלן, ג'וליאן מורגנשטרן, לואי ליפסקי, אבא הלל סילבר ועוד.

בשנים האחרונות מתמקד שיף בחקר הזהות היהודית-ישראלית מתוך נקודת מבט משווה, ותוך ניסיון לבחון מושגים תרבותיים וחברתיים הנותנים ביטוי לנקודות המבט הישראליות כלפי פנים וכלפי חוץ. בשנת 2017 ריכז יחד עם אבנר בן-עמוס פרויקט של מחקר רפלקטיבי על תחום הדעת של לימודי ישראל במסגרתו כתבו כשלושים חוקרים בולטים בתחום אוטוביוגרפיות מחקריות הקושרות בין סיפורם האישי למחקריהם.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודים משתלבים: אוניברסליזם רפורמי אמריקני מול ציונות, אנטישמיות ושואה, תל אביב: עם עובד, 2001.
  • הציונות של המנוצחים: המסע של אבא הלל סילבר אל מעבר ללאומיות, תל אביב: רסלינג, 2010.

ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Survival Through Integration: American Reform Jewish Universalism and the Holocaust, Leiden: Brill, 2005.
  • The Downfall of Abba Hillel Silver and the Foundation of Israel, Syracuse: Syracuse University Press, 2014.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהדות אמריקה בישראל: אתגר, דימוי והשפעה, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023 (בשיתוף עדי שרצר)
  • כ"א מחשבות על ממלכתיות ישראלית, קריית שדה בוקר ורעננה: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות והאוניברסיטה הפתוחה, 2023 (בשיתוף תמר הרמן)
  • התנועה הרפורמית בישראל: מבטים על זהות ועל קהילה, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2022 (בשיתוף אלעזר בן-לולו)
  • השואה ואנחנו בתיאטרון הישראלי, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2022 (בשיתוף דוד גדג')
  • ההיסטוריה הארוכה של המזרחים: כיוונים חדשים בחקר יהדות ארצות האסלאם, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2021 (בשיתוף: נח גרבר, אסתר מאיר-גליצנשטיין ואביעד מורנו)
  • ח"י הצעות לישראליות, קריית שדה בוקר ורעננה: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות והאוניברסיטה הפתוחה, 2021 (בשיתוף תמר הרמן)
  • קווים לדמותנו: לחקור את ישראל, לכתוב על עצמנו, קריית שדה בוקר ותל אביב: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות וידיעות ספרים, 2020 (בשיתוף אבנר בן-עמוס)
  • ישראל 1977-1967: המשכיות ומפנה, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2017 (בשיתוף עם אביבה חלמיש).
  • גלויות ישראליות: מולדת וגלות בשיח הישראלי, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2015.
  • מולדות בגולה: תפיסות של שייכות וזרות בתפוצה היהודית, קריית שדה בוקר: מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2015.
  • היהודים בהווה: כינוס ופיזור, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2009 (בשיתוף עם אליעזר בן-רפאל, אבי בראלי ומאיר חזן).

מאמרים מרכזיים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארבעה ניסיונות תיווך בין טקסטים יהודיים ואמריקניים: סופרים יהודים-אמריקנים לנוכח איום האנטישמיות בתקופת מלחמת העולם ה-II, הציונות כא (תשנ"ח), עמ' 355-369.
  • הדיאלקטיקה של הזיקה הרפורמית-אמריקנית המוקדמת לארץ-ישראל, הציונות כ"ב (תשס"א), עמ' 15-35.
  • התגובה היהודית אמריקנית לאנטישמיות לאחר השואה: דפוס התמודדות או מנגנון בריחה?, ילקוט מורשת פו (תשסט) 139-154.
  • "להמציא תקווה": שלוש נקודות מבט יהודיות אמריקניות ביקורתיות על מדינת ישראל, תיאוריה וביקורת 42 (2014), עמ' 313-323.

מאמרים מרכזיים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Ben-Gurion—Blaustein Exchange: Ben-Gurion's Perspective Between an Ideological Capitulation and A Strategic Alliance, Israel studies 25,3 (2020), pp. 15-32 (with Adi Sherzer and Talia Gorodess)
  • Diasporic stances, homeland prisms: representing diaspora in the homeland as internal negotiation of national identity, Diaspora studies 13,1 (2020), pp. 1-15 (with Omri Asscher)
  • Abba Hillel Silver and David Ben-Gurion: a diaspora leader challenges the revered status of the "founding father", Studies in Ethnicity and Nationalism 10,3 (2010), pp. 391-41.
  • At the crossroad between traditionalism and Americanism: nineteenth-century philanthropic attitudes of American Jews toward Palestine, Jewish History 9,1 (1995), pp. 35-50.
  • Jewish continuity from the Reform-Judaism perspective, in: Contemporary Jewries; Convergence and Divergence. Ed. by Eliezer Ben-Rafael, Yosef Gorny and Yaacov Ro’i. Leiden: Brill, 2003, pp. 161-180.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]