עומר ינקלביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עומר ינקלביץ'
לידה 25 במאי 1978 (בת 45)
י"ח באייר ה'תשל"ח
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה עומר שיינה גילינסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
עיסוק עורכת דין, פעילה חברתית, פוליטיקאית
מפלגה חוסן לישראל
סיעה כחול לבן
בן זוג ירון ינקלביץ'
שרת התפוצות ה־5
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חברת הכנסת
30 באפריל 20196 באפריל 2021
(שנתיים)
כנסות ה־2123
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עומר שינה ינקלביץ' (נולדה ב-25 במאי 1978, י"ח באייר ה'תשל"ח) היא פוליטיקאית שכיהנה כשרת התפוצות, חברת קבינט הקורונה, משקיפה בקבינט המדיני ביטחוני וכחברת הכנסת בסיעת "כחול לבן" מטעם מפלגת "חוסן לישראל". עורכת דין במקצועה.

ינקלביץ' היא האישה החרדית היחידה שכיהנה כשרה בישראל[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם עומר שיינה גילינסקי בתל אביב, למשפחה חילונית. הוריה הם עדי, אחות פסיכיאטרית שעלתה מלטביה הסובייטית; ויעקב (יאשה) גילינסקי, שחקן תיאטרון יוצא ליטא. לה אח צעיר. נקראת על שם החג בו נולדה, ל"ג בעומר.

כשהייתה בת 5 החלו הוריה לחזור בתשובה. ינקלביץ' התחנכה בילדותה במוסדות חרדיים: למדה ב"בית יעקב", בסמינר הרב וולף בבני ברק ולאחר מכן בסמינר החרדי בגייטסהד שבאנגליה, שם קיבלה תעודת מורה מוסמכת בכירה. היא למדה קורסים בהוראה באנגלית באוניברסיטת קיימברידג', השלימה לימודים לתואר בהוראה במסגרת סמינר שצ'רנסקי בתל אביב ולאחר מכן עבדה כמורה בבית ספר "תחכמוני" וכמחנכת בתיכון "בת ציון" בירושלים.

כנערה יצאה עם הוריה לשליחות יהודית במדינות ברית המועצות. במסגרת זאת, לימדה שיעורי עברית וזהות יהודית בבתי ספר ובקהילות היהודיות.

היא סיימה לימודיה לתואר ראשון במשפטים מהמכללה האקדמית קריית אונו כמצטיינת דקאן ותואר שני במשפטים בהצטיינות מאוניברסיטת בר-אילן. היא מגשרת מוסמכת ועמיתה במכון גשר למנהיגות.

ב-2007 הוסמכה לעריכת דין ומתמחה בדיני קניין רוחני. שימשה כחברת ועדת הקניין הרוחני הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל. היא מתמחה גם בתחום הביוש באינטרנט וייצגה אמנים.

ינקלביץ' שימשה כעוזרת משפטית לשופט רם וינוגרד בבית משפט השלום בירושלים ולאחר מכן בבית משפט המחוזי ירושלים. בהמשך, הייתה ראש המטה של אבי כהן, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי בימי השרה גילה גמליאל. באותה עת נפתחה נגדה חקירה משמעתית של נציבות שירות המדינה בעניין דיווחי נוכחות כוזבים כאשר הייתה עוזרת משפטית. ההליך הסתיים בעסקת טיעון שבמסגרתה פרשה משירות המדינה והתחייבה לא לשוב אליו במשך שנתיים[2].

ניהלה את חברת "מרום-קשרי ממשל" העוסקת בלובינג ואסטרטגיה מול משרדי ממשלה.

ינקלביץ' התראיינה ופרסמה טורים אישיים בכלי התקשורת שבהם הביעה תמיכה במתן אפשרות להפרדה מגדרית בציבור החרדי באקדמיה ובאירועים[3], ואף כללה את הנושא בנאום הבכורה שלה בכנסת[4]. לטענתה, "הפרדה אינה הדרה" ואף להפך, "ההפרדה מאפשרת לנשים חרדיות להתפתח אקדמאית ומקצועית. מי שמתנגד ללימודים בהפרדה לחרדים, מזיק בראש ובראשונה לנשים החרדיות"[5].

פעילות חברתית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינקלביץ' פעילה למען שילוב פריפריה חברתית, קידום תעסוקה אקדמיה והכשרה מקצועית, בדגש על המגזר החרדי, שילוב נשים וקידומן וקידום התרבות היהודית והפצתה.

בשנת 2015 הקימה את עמותת "רק התחלנו", למען הפריפריה החברתית בישראל, בדגש על החברה החרדית, שפעלה גם במגזר הבדואי. באמצעות העמותה, שבה שימשה כמנכ"לית בהתנדבות, הקימה את מיזם "אמנות ואמונה - המרכז לאמנות ברוח יהודית", שמיועד לסיוע והעצמת אמניות ואמנים חרדים, במטרה לסייע לפריחת אמנות איכותית ומתן הזדמנויות שוות לאמנים שומרי מצוות; הקמת מרכז תרבות חרדית, פיתוח תוכניות מנהיגות, והובלת מיזמי סיוע לנשים ומשפחות במצוקה. הקימה את מיזם "עלמא- ייצוג משפטי לנשים מהמגזר החרדי". הייתה חברת הוועד המנהל בעמותת הקריה הלימודית ירושלים.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הצטרפה למפלגת "חוסן לישראל" והוצבה במקום ה-11 ברשימתה לכנסת, שהיה המקום ה-23 ברשימת "כחול לבן", ונבחרה כחברת הכנסת העשרים ואחת[6]. התגובות לכך בחברה החרדית היו מעורבות[7][8][9], בין היתר בשל ריצתה ברשימה משותפת עם יאיר לפיד[10]. היא התמודדה ונבחרה לכנסת ברשימה זו גם בבחירות לכנסת העשרים ושתיים[11] וכן בבחירות לכנסת העשרים ושלוש. ינקלביץ' היא חברת הכנסת השנייה המגדירה עצמה כאישה חרדית (אחרי צביה גרינפילד, שכיהנה תקופה קצרה מטעם מפלגת מרצ, בשלהי הכנסת ה-17). בחודש יולי 2020, התקבלה ינקלביץ בביתו של הרב יצחק זילברשטיין. הוא העניק לה את ספרו[12].

שרת התפוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרת התפוצות, מה שהפך אותה לשרה החרדית הראשונה בישראל.

היא העבירה בממשלה את אישור "המתווה האסטרטגי להבטחת עתיד העם היהודי", הכולל תוכנית ארוכת טווח לביסוס הקשר עם יהדות התפוצות[13]. כמו כן, פעלה לחיזוק הקשר בין היהודים החרדים בישראל ליהדות התפוצות[14] וכן בנושא פגיעות מיניות בציבור החרדי ונשים מוכות[15].

ביולי 2020 מונתה לחברה בוועדה למינוי דיינים כנציגה שנייה של הממשלה בנוסף לשר יעקב אביטן[16]. שימשה גם חברת ועדת השרים לענייני חקיקה, וחברת ועדת השרים למינויים בשירות החוץ. בינואר 2021 צורפה לקבינט הקורונה[17].

באוגוסט 2020 במהלך סיור ביהודה ושומרון, התבטאה בעד החלת החוק הישראלי עליהם[18].

באפריל 2021 צורפה ינקלביץ' כמשקיפה בקבינט המדיני ביטחוני[19].

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 סירבה להצעתו של בני גנץ לשיבוץ בחמישייה הראשונה של רשימת כחול לבן, והחליטה שלא להתמודד בבחירות[20], בשל חילוקי דעות, בין היתר על רקע אי-הסדרת המאחזים[21].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ינקלביץ' נשואה לירון, ולהם שני בנים ושלוש בנות. מתגוררת ברמת בית שמש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר ינקלביץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שרה חרדית ראשונה: עומר ינקלביץ' תהיה שרת התפוצות, באתר ערוץ 7, 14 במאי 2020
  2. ^ מועמדת חוסן לישראל החרדית נחקרה בעבר על דיווחי נוכחות כוזבים, באתר החדשות 13
  3. ^ עומר ינקלביץ', ‏אי-הפרדה מגדרית מדירה חרדים, עו"ד עומר ינקלביץ', באתר גלובס, 26 ביוני 2018
  4. ^ נאום הבכורה של עומר ינקלביץ' בכנסת
  5. ^ ח"כ עומר ינקלביץ', די לכפייה: תנו לנו להיות חרדים, באתר ynet, 15 ביוני 2019
  6. ^ המועמדת החרדית הראשונה לכנסת: עו"ד עומר ינקלביץ', באתר כיכר השבת
  7. ^ אתר למנויים בלבד סמדר שיר, "נתן אשל סיבך אותי בשמועות שקריות. לא אנהל איתו שום שיח", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במאי 2019
  8. ^ ישי כהן, אבי רבינא, ‏ובר: "עומר ינקלביץ היא לא בדיוק אשה חרדית", באתר כיכר השבת, 16 במרץ 2019
  9. ^ יערית אלבז, ‏תנו לעומר ינקלביץ' את הצ'אנס, באתר כיכר השבת, 18 בפברואר 2019
  10. ^ הרב נחמיה היילברון, ‏גברת ינקלביץ, נצלי את הרגע המביך - ותברחי, באתר כיכר השבת, 21 בפברואר 2019
  11. ^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019
  12. ^ באתר בחדרי חרדים
  13. ^ איתמר אייכנר, הממשלה אישרה מתווה ל"הבטחת קיום העם היהודי", באתר ynet, 5 ביולי 2020
  14. ^ קובי רוזן, ‏השרה ינקלביץ ועיריית בני ברק סיכמו על שיתוף פעולה ייחודי בין החרדים למשרד התפוצות, באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2020
  15. ^ שיפי חריטן, ח"כ ינקלביץ: "אין צורך לשנות את החברות הפריפריאליות", באתר בחדרי חרדים, 1 ביולי 2019
  16. ^ מירב ארד, אושר בממשלה: השרה ינקלביץ' מונתה לחברה בוועדה למינוי דיינים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 19 ביולי 2020
  17. ^ ארי קלמן, השרה החרדית צורפה לקבינט; שר נוסף פורש, באתר "בחדרי חרדים", 8 בינואר 2021
  18. ^ השרה ינקלביץ': החלת ריבונות - השאיפה שלנו, באתר כיכר השבת, 4 באוגוסט 2020
  19. ^ חברה מפתיעה בקבינט: עומר ינקלביץ' תצורף כמשקיפה להשוואת הגושים, באתר וואלה!‏, 18 באפריל 2021
  20. ^ דניאל רוט-אבנרי, עומר ינקלביץ' לא תתמודד בבחירות הבאות, באתר ישראל היום, 2 בפברואר 2021
  21. ^ עומר ינקלביץ': פרשתי כי הפערים התעצמו, סירבתי להצעות ממפלגות אחרות, באתר ערוץ 7, 10 בפברואר 2021