עומס מפולג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עומס מפולג (הנקרא גם כוח מפורס) הוא כוח הפועל על גבי שטחה או על גבי אורכה של קורה במקום בנקודה, כל עומס מפולג ניתן להציג ככוח שקול הפועל בנקודת מסוימת על הקורה.

גודלו של הכוח השקול שווה לשטח שמתחת לעקומה המתארת את העומס המפולג בדיאגרמת הגוף החופשי, ונקודת הפעולה של הכוח השקול נמצאת במרכז השטח שמתחת לעקומה המתארת את העומס המפולג בדיאגרמת הגוף החופשי.

סוגי עומסים מפולגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו עומס מפולג אחיד, ניתן לראות שהעקום המתאר את העומס הוא קבוע ולכן, בכל נקודה פועל אותו גודל של כוח.

ישנם סוגים שונים של עומסים מפולגים הנבדלים ביניהם על ידי העקום שמתאר את העומס, את הסוגים השונים ניתן לחלק לשתי קבוצות:

  • עומס מפולג אחיד - בו גודל הכוח שפועל בכל נקודה אחיד.
  • עומס מפולג לא אחיד - בו גודל הכוח שפועל בכל נקודה משתנה, גודל הכוח בכל נקודה ניתן לתיאור בעזרת פונקציה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכוח מפולג שימוש רב בהנדסה מכנית ובפרט בסטטיקה של גופים קשיחים ובמכניקת המוצקים, שכן בפועל, ברב המקרים על קורות פועלים עומסים מפולגים ולא כוחות בנקודה. בנוסף, ניתן לראות ביטוי לעומס מפולג בחישובי לחץ שמים מפעילים על מבנים, המים מפעילים כוח על כל שטח המגע עם המבנה וזהו למעשה עומס מפולג.