עוזי משולם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב עוזי אזולאי משולם
לידה 30 באוקטובר 1952
י"א בחשוון תשי"ג
פתח תקווה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביוני 2013 (בגיל 60)
י"ג בתמוז התשע"ג
מקום קבורה בית העלמין ביהוד
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים יהוד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 21 ביולי 2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פרשת חסידי עוזי משולם וחטיפת ילדי תימן
רבותיו הרב חיים סינואני
בת זוג בת שבע משולם
אב הרב דוד משולם
https://www.yhe.center/rabbi-uzi-meshulam
חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עוזי משולם מפונה בידי מפקד משטרת מחוז תל אביב גדי לסט, גדעון מרקוביץ, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
עוזי משולם מפונה בידי מפקד משטרת מחוז תל אביב גבי לסט. גדעון מרקוביץ, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית
מצבת קברו של עוזי משולם

הרב עוזי משולם (30 באוקטובר 195221 ביוני 2013) היה רב ממוצא תימני שהתגורר ביהוד. נודע בשל ההתבצרות החמושה שהנהיג בשנת 1994 במסגרת מאבקו לחשיפת פרשת ילדי תימן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משולם נולד וגדל בשכונת פג'ה שבפתח תקווה לדוד ולציונה, ולמד בבית הספר "נר עציון". במהלך שירותו הצבאי נחשף לחומר כימי שגרם לנשירת כל שיערו[1] והוכר כנכה צה"ל[2].לימד בבית הספר הממלכתי דתי "מורשה" בשכונת עמישב, ועסק בפעילות נוער במושב ברקת. תקופה קצרה התגורר בקריית הרצוג בבני ברק, ולבסוף ביהוד.

בסוף שנות השבעים של המאה ה-20 החל בפעילות ציבורית בנושא ילדי תימן, לצורך כך הקים את עמותת "משכן אוהלים".

עסק במסירת שיעורי תורה לתלמידים החל משנת התשמ"ז, השיעורים עסקו בעיקר בענייני קבלה ואקטואליה (ופחות בענייני הלכה), מסביבו התקבצו תלמידים ומעריצים. הוא הקים ישיבה "עטרת זקנים - משכן דוד" שנדדה בין מספר ערים, ולבסוף שכנה בראשון לציון. משולם טען כי הוא נכדו ותלמידו של הרב חיים סינואני, ושקיבל הסמכה לרבנות מהרב שלמה קורח.

בשנת 1989 עלה עם חסידיו למערת המכפלה. הם נכנסו לאגף המוסלמי של המערה כשהם נועלים נעליים ותוקפים אזרחים ערבים ואנשי וקף, ואף הואשמו בתקיפת חייל ישראלי. דובר צה"ל אישר כי האירוע קרה, אך טען כי חייל צה"ל לא הותקף.[3]

בשנת 1991 צעיר ירה בירכו של משולם, לאחר שהרב ניסה להשכין שלום בית בין הצעיר לבין אמו.[4]

עוזי משולם נפטר ב-21 ביוני 2013, בגיל 60[5][6], ונטמן בבית העלמין ביהוד, סמוך לרב סינוואני.

פרשת ההתבצרות בביתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

משולם עמד במרכזה של פרשה שהחלה בפסח 1994. באותה עת הפיץ משולם עלונים בנושא "חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן", שבהם השווה, בין היתר, את נושא ילדי תימן החטופים למעשי הנאצים בתקופת השואה וטען כי אלפי ילדים של "עולי תימן, מזרח ובלקן" נמכרו לארצות הברית לצורך ניסויים בנוסח ד"ר מנגלה. סכסוך מקומי עם קבלן ביוב, שלטענת משולם היה פרובוקציה ממסדית מתוכננת, הוביל להתערבות המשטרה. חסידיו ביצרו את ביתו בשקי חול ואבנים, תוך שהם מתחמשים בנשק, בתביעה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר היעלמות הילדים. כוחות רבים של משטרה, צלפים ויס"מ כיתרו את הבית במשך שבועות ארוכים. ב-10 במאי, בשעה 03:00 לפנות בוקר, יצא משולם מביתו לצורך פגישה עם מפכ"ל המשטרה דאז, אסף חפץ, שהבטיח לו כי אם יבוא לפגישה זו לא ייפגע ויוכל לשוב לביתו. חפץ הפר את ההבטחה משום שחשש לדבריו לחיי אדם בשני הצדדים, ומשולם נעצר. באותה עת פרצו שוטרים אל הבית. לדברי השוטרים נפתחה עליהם אש מדויקת מהבית וכדי לנטרל אותה ירה צלף לעבר אחד היורים, שלמה אסולין, חייל בשירות סדיר בן 21 שערק מיחידתו ונהרג מהירי.

בדו"ח מצ"ח נכתב כי הקליע פגע באסולין בצוואר מאחור, בניגוד לדברי הצלף שירה בו[דרוש מקור]. אסולין הוקלט קודם לכן במשא ומתן עם קצין משטרה, שבו אמר שאם יפרצו שוטרים לבית כוונתם להרוג או ליהרג. 11 מחסידיו של משולם נעצרו. במתחם נמצאו כעשרה רובים וכן אקדחים, רימונים ובקבוקי תבערה. כל החסידים שוחררו למעט אחד – נתן שיפריס.[7]

חסידי משולם הורשעו בשורה של עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה, איומים, סיכון חיי אדם במזיד וייצור נשק שלא כדין. הם נידונו לתקופות מאסר של בין 15 חודשים לחמש שנים. משולם עצמו הורשע במתן הוראה לזרוק בקבוקי תבערה על כוחות המשטרה ובשיבוש הליכי משפט. הוא נידון למאסר של שמונה שנים אך זוכה מאחת העבירות ועונשו הופחת לשש שנים וחצי.[8]

באוקטובר 1994 נורה איש שירות בתי הסוהר, רב כלאי בני אבירם מכלא ניצן, על ידי שניים מחסידי משולם, אך חייו ניצלו. השניים, יואב שעבי ואבנר סעיד, הורשעו ונידונו ל-16 שנות מאסר מתוכם ריצו בפועל 12.[1]

בעקבות האירועים הוקמה בינואר 1995 ועדת כהן, ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יהודה כהן, לחקר פרשת היעלמם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 19481954. הוועדה סיפקה הסברים לרבים ממקרי ההיעלמות ולא מצאה כל עדות לקונספירציה בעניינם, אך מספר תיקים עדיין נותרו פתוחים.

בינואר 1996 הועבר משולם לבית הסוהר שטה, מעט לאחר מכן חלה הרעה משמעותית במצבו הבריאותי והוא אושפז בבית חולים. חסידיו המשיכו למחות, אך המחאה הפומבית הלכה ודעכה. משולם שוחרר מהכלא בשנת 1999, לאחר שנשיא המדינה, עזר ויצמן ניכה מעונשו שבעה חודשים ולאחר שריצה בפועל חמש שנים. תנאי השחרור אסרו עליו לעסוק בנושא ילדי תימן. מפאת מצבו הבריאותי הרופף היה מרותק למיטתו.

בנו הבכור, עמנואל ידידיה (עמי), עזב את ישראל בסוף 2005 עם משפחתו וביקש מקלט מדיני בקנדה. הוא טען שהממסד מתנכל לו ואילצו אותו לצאת מישראל, על רקע חשיפותיו של אביו בעניין חטיפת הילדים. מאוחר יותר חזר לישראל.

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2017 אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, שמדינת ישראל עשתה עוול לעוזי משולם.[9][10]

עמותת עמר"ם הפועלת למען הכרה בהיעלמות ילדי תימן דורשת גם לטהר את שמו.[11]

בנובמבר 2018 הגישה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, בקשה לנשיא המדינה ראובן ריבלין לחנינה לאחר המוות.[12] באוקטובר 2020 דחה ריבלין את הבקשה, לאור "חומרת המעשים שבגינם הורשע, ובמיוחד אחריותו לתקיפתם של כוחות המשטרה, ולסכנה לשלומם של תושבי הסביבה במהלך העימות".[13]

בשנת 2015 הופק בערוץ 8 תיעודי שיצרו אייל בלחסן ונועם שיזף "משולם". הסרט עוסק בפעילות הרב משולם וחסידיו, ומלווה בקטעי וידאו והקלטות מאירוע ההתבצרות משנת 1994.

במאי 2022 שודרה בכאן 11 סדרת דוקו-דרמה על פרשיית ההתבצרות - "חידת משולם". הסדרה מלווה בשחזור האירועים בשילוב עדויות, ראיונות וקטעי וידאו מאירוע ההתבצרות, הכולל שילוב שחקנים המשחזרים את כל תהליך ההתבצרות של משולם וחסידיו, ומה שקדם לה[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי משולם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אביעד פוהורילס, שלא תהיה לך טעות, המדינה רצחה אותו, באתר nrg‏, 28 ביוני 2013
  2. ^ תעודת נכה כאן
  3. ^ יאיר נהוראי, חסידים נכנסו בזמרה למערת המכפלה, תקפו אנשי וואקף וחנקו חייל, חדשות, 20 באוקטובר 1989
  4. ^ מאיר תורג'מן, צעיר פצע רב והתאבד בירייה, חדשות, 15 באוקטובר 1991
  5. ^ גיל קלנר, ‏ברוך דיין האמת: ביום שישי נפטר הרב עוזי משולם ז"ל, באתר "סרוגים", 22 ביוני 2013
  6. ^ רענן בן צור, מת עוזי משולם, שדרש לחקור "חטיפת ילדי תימן", באתר ynet, 21 ביוני 2013
  7. ^ סרט תיעודי על האירוע (מאורכב בארכיון האינטרנט)
  8. ^ דנ"פ 1294/96 עוזי אזולאי משולם ואחרים נ' מדינת ישראל, ניתן ב־29 ביוני 1998
  9. ^ אלי רוטמן, ‏שרת המשפטים מודה: "נעשה עוול לרב עוזי משולם", באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2017
  10. ^ רינה מצליח, ‏"מעבר השגרירות? הזדמנות שפוספסה", באתר ‏מאקו‏, 29 באפריל 2017
  11. ^ אביבית מיסניקוב, ‏מחאת פרשת ילדי תימן יוצאת לרחוב, באתר ‏מאקו‏, 21 ביוני 2017
  12. ^ עופר חדד, ‏פנייה: להעניק לעוזי משולם חנינה, באתר ‏מאקו‏, 7 בנובמבר 2018
  13. ^ אריק בנדר, ‏הנשיא ריבלין דחה את בקשת החנינה המלאה עבור הרב עוזי משולם ז"ל, באתר מעריב אונליין, 7 באוקטובר 2020
  14. ^ חידת משולם באתר כאן 11