עוזי לבצור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי לבצור
עוזי לבצור
עוזי לבצור
לידה 1 בינואר 1943 (בן 81)
נתניה, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19601993 (כ־33 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
תפקידים אזרחיים
נציב קבילות החיילים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזי לבצור (לנצ'נר) הוא תת-אלוף במילואים, קצין שריון, בעל עיטור המופת, שלחם בארבע מלחמות. לבצור שימש בתפקידים שונים בצה"ל ובהם: מפקד חטיבה 401, מפקד המכללה הבין־זרועית לפיקוד ומטה, מפקד אוגדה 440 ובתפקידו האחרון היה נספח צבאי בוושינגטון. כיהן גם כנציב קבילות החיילים בין השנים 1998 ל־2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבצור נולד נולד ב-1 בינואר 1943 בנתניה להורים שעלו לארץ מפולין בשנות ה־30, לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. אמו, שרה חיה לבית וישליצקי, הייתה חילונית ובוגרת השומר הצעיר, בעוד שאביו, ישראל ישעיהו לנצ'נר, קיים אורח דתי. השניים נישאו בנתניה ונולדו להם עוד שני ילדים - שמחה ומרים.

למד בבית ספר תחכמוני והיה חניך ומדריך בתנועת בני בני עקיבא. הוא למד גם בישיבת נחלים והשתלם בחקלאות בבית הספר מקווה ישראל.

לבצור הוא אב לשני ילדים מנישואיו לאשתו הראשונה רחל: בנו הבכור, ניצן, היה טייס תובלה בחיל האוויר וכיום קברניט באל על. בנו הצעיר ערן, קצין מודיעין לשעבר, חזר בתשובה ועוסק בהייטק.

לבצור נישא בשנית ב־1989 לשושי רוטפלד והיה שותף מלא בגידול בנותיה הצעירות. השתיים, עינת שלסינגר ולירון לפייקין, עוסקות בחינוך.

שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1960 התגייס לבצור לצה"ל ושובץ בגדוד חרמ"ש וסיור בחיל השריון. הכשרתו הראשונה הייתה כלוחם והוא סיים קורס מפקדי טנקים. בהמשך סיים קורס קצינים ובשנת 1962 שימש כמפקד מחלקת טנקים ומפקד מוצב תל דן. בתקופה זו התנהלה בצפון המלחמה על המים מול סוריה ואחת מנקודות החיכוך העיקריות היו מול כוחות שריון וצבא סוריים, שהתבצרו בכפר נוחיילה, במרחק של ק"מ אחד מהמוצב בתל דן.

במלחמת ששת הימים היה מפקד פלוגה בגדוד 9 שהשתייך אז לחטיבה 7 והשתתף בכיבוש מוצבי צומת רפיח, מערך הג'רדי, פאתי אל עריש, ביר לחפן וביר גפגפה. לאחר המלחמה פיקד על גזרת המזח והשתתף בתקריות האש שאירעו חודש לאחר המלחמה, ב־14 וב־15 ביולי.

ב־21 במרץ 1968, במקביל לפעולת כראמה, השתתף לבצור במבצע אסותא, שבו פגעו בבתי מחבלים מהפת"ח ובתחנות משטרה ירדניות. הפלוגה בפיקודו לקחה חלק בכיבוש הכפרים א־צפי ופיפה בדרום ים המלח. עם סיומה של הפעולה נמנו כ־50 מחבלים הרוגים ונהרסו מבני המשטרה ששימשו כמפקדות לארגוני הטרור. הפעולה הושלמה בהצלחה רבה וללא נפגעים בצד הישראלי.

במלחמת ההתשה היה סגן מפקד גדוד 9 בחטיבה 14 ומפקד גזרת טמפו בגזרה הצפונית של תעלת סואץ.

ב־1971 מונה לקצין אג"ם של חטיבה 401.

אל"ם זאב אלמוג (מימין), מפקד זירת ים סוף, וסא"ל עוזי לבצור (במרכז), מג"ד 195, לוקחים בשבי את המז"ר המצרי (משמאל) בנמל עדבייה

במלחמת יום הכיפורים פיקד לב צור על גדוד 195, שהשתייך באותה עת לחטיבה 401. החטיבה, בפיקודו של דן שומרון, לקחה חלק משמעותי בבלימת הארמייה השלישית בקו התעוזים ממזרח לתעלת סואץ. בהמשך המלחמה, בקרב השריון ב־14 באוקטובר, השתתפה החטיבה בהשמדת חטיבה 3 של חטיבה 4 מהארמייה השלישית והיה לה חלק מרכזי במעבר ממגננה למתקפה. הניצחון הישראלי היווה נקודת מפנה במערכה בחזית המצרית ואפשר את פתיחת מבצע אבירי לב - צליחת הכוחות הישראלים לגדה המערבית של תעלת סואץ. לאחר צליחת התעלה, בליל 23 באוקטובר, כבש גדוד 195, בפיקודו של לבצור, את ראס עדבייה ונמל עדבייה ובכך תרם לכיתור הארמייה השלישית. בסוף המלחמה התייצב הגדוד בק"מ ה־101, מול כוח משלוח אלג'ירי והשמידו. על הצטיינותו במלחמה קיבל את עיטור המופת מהרמטכ"ל מוטה גור.

לאחר המלחמה מונה לקצין אג"ם באוגדה 162 וב־1976 קיבל את הפיקוד על חטיבה 691 - חטיבת טנקי טירן.

ב־1977 מונה למפקד בית הספר לשריון. בתקופה זו, על פי הנחייתו, לראשונה נתקבלו בנות לקורס מדריכות שריון, שנחשב כיום לאחד המסלולים היוקרתיים והמבוקשים לצעירות שעומדות לפני גיוס.

במלחמת לבנון הראשונה, שראשיתה ב־6 ביוני 1982, היה לב צור מפקד חטיבה 401, שפעלה בגזרה המזרחית בלבנון במסגרת אוגדה 252. במהלך שלושת הימים שקדמו להפסקת האש הראשונה, נלחמה החטיבה נגד יחידות שריון מדיוויזיה מספר של צבא סוריה שהורכבו בעיקר מטנקי T-62. עם הכרזת הפסקת האש, ב־12 ביוני, התייצבה החטיבה באזור דיר אל־עשייר על גבול לבנון-סוריה ובלמה ניסיונות סוריים לבצע התקפת נגד הגייס הצפוני לכיוון צפון אגם קרעון. כעבור חודש, ביום קרב יזום, השמידה החטיבה כ־60 טנקים סוריים.

לאחר המלחמה שימש כסגן מפקד אוגדה 252 ובנובמבר 82 הועלה לדרגת תת־אלוף והתמנה למפקד אוגדת הטנקים 440.

לאחר חזרתו מלימודים, במכללה הבריטית לאסטרטגיה והגנה בלונדון, הוא שימש במשך שנה סגנו של האלוף משה בר כוכבא, שהיה אז עוזר הרמטכ"ל להפקת לקחי המלחמה. לאחר כשנה בתפקיד, במהלכה עסק בהכנת תרגילים פיקודיים מטכ"ליים,, הוא התמנה לרמ"ט פיקוד צפון תחת האלוף יוסי פלד. בסוף שנות ה־80 פיקד לבצור על המכללה לפיקוד ומטה. תפקידו האחרון בצה"ל היה בוושינגטון, כאשר שימש נספח כוחות היבשה.

לאחר פרישתו מצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1993 השתחרר מצה"ל והחל לעבוד בקבוצת תעבורה. בתפקידו הראשון בקבוצה הוא עמד בראש חברת מ.מ.מ, שהוקמה לצורך סגירת אתר האשפה חיריה והקמת אתר חלופי בדודאים. באוגוסט 98 מונה לנציב קבילות החיילים ושימש בתפקיד עד ספטמבר 2003. לאחר מכן חזר לקבוצת תעבורה ובה הוא עובד עד היום בתפקידי ניהול שונים ובהם ניהול נכסים ופיתוח פרויקטים בתחום הנדל"ן.

ב־2003 היה מועמד הליכוד בבחירות לראשות העיר הרצליה, אך הפסיד לראשת העיר המכהנת יעל גרמן. הוא היה חבר מועצת העיר עד 2008 ולאחר מכן פרש מפעילות פוליטית.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבצור בוגר תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודי גאוגרפיה מוניציפלית באוניברסיטת תל אביב. הוא גם בוגר המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובין השנים 1986 ל־1989 למד ב־Royal College of Defence Studies (RCDS) (המכללה הבריטית לאסטרטגיה והגנה).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]